יחסי איראן–מצרים
| יחסי איראן–מצרים | |
|---|---|
|
|
| |
| איראן | מצרים |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,648,195 | 1,001,450 |
| אוכלוסייה | |
| 91,923,060 | 117,300,944 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 401,505 | 395,926 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,368 | 3,375 |
| משטר | |
| רפובליקה איסלאמית | רפובליקה |
יחסי איראן–מצרים (בפרסית: روابط ایران و مصر, בערבית: العلاقات الإيرانية المصرية) הם יחסי החוץ בין הרפובליקה האסלאמית של איראן ובין רפובליקת מצרים הערבית. היחסים בין המדינות ידעו עליות ומורדות במהלך המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21. בעקבות המהפכה האיראנית האסלאמית-שיעית ב-1979 היו היחסים קרים ואף עוינים לעיתים, וזאת עד להתחממותם לאחר ההפיכה במצרים ב-2011 ובמיוחד לאחר עלייתו לתפקיד נשיא מצרים של מוחמד מורסי מתנועת האחים המוסלמים האסלאמיסטית הסונית, והתקררותם לאחר עלייתו לשלטון של עבד אל-פתאח א-סיסי ורדיפתו את האחים המוסלמים.
היסטוריה
בשנת 1936 שודרגו היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות והן הציבו שגרירים באופן הדדי בערי הבירה טהראן וקהיר. יוסוף זולפיקאר היה שגריר איראן במצרים.
ב־1960, לאחר שמוחמד רזא שאה פהלווי הצהיר כי המדינה האימפריאלית של איראן הכירה דה פקטו בישראל ב־1950, ניתקה מצרים את יחסיה עם איראן.[1] היחסים בין המדינות חודשו ב־1970.[2]
תקופת סאדאת
בשנת 1979 נותקו היחסים הדיפלומטיים בין המדינות בעקבות המהפכה האיראנית ותהליך השלום, שבמסגרתו הכירה מצרים בישראל, אנואר סאדאת ביקר בירושלים ונחתמו הסכמי קמפ דייוויד והסכם השלום בין ישראל למצרים. במהלך המהפכה האסלאמית נבזזה שגרירות מצרים בטהראן בידי מפגינים תומכי ח'ומייני.[3]
היחסים המתוחים בין האיראנים למצרים החריפו לאחר שמצרים העניקו תושבות למוחמד רזא שאה פהלווי, השאה המודח, אשר נחשב לידיד קרוב של סאדאת. בשנת 1980 מת ונקבר בקהיר.
בשנת 1981 נרצח סאדאת על ידי מתנקש מהג'יהאד האסלאמי המצרי. מצרים חשדה כי איראן מעורבת בארגון הרצח. באותו יום יצא חומייני וקרא לעם המצרי לבצע הפיכה בארצם כדוגמת המהפכה האיסלאמית באיראן. בטהרן נקרא רחוב על שם המתנקש, ונשיא איראן הכריז עליו כשהיד.
תקופת מובארכ
בתקופה זו גדל הקיטוב בין שתי המדינות, המגמות המדיניות של שתיהן באזור היו מנוגדות זו לזו, והן אף הפכו לאויבות. בשנות ה-90 חלה התחממות מסוימת ביחסים בין שתי המדינות, שבאה לידי ביטוי בעיקר בתחום הכלכלי, אך אלה הורעו שוב בתחילת שנות ה-2000[4][5], וניסיונות איראניים לחדש את היחסים עד עליית האחים המוסלמים לשלטון במצרים לא צלחו.
תקופת מורסי
בשנת 2011 בעקבות ההפיכה במצרים התחממו היחסים בין מצרים לאיראן. בפעם הראשונה זה שנים רבות עברו ספינות מלחמה איראניות בתעלת סואץ[6].
ב-2012 נערך ביקור היסטורי של נשיא מצרים, חבר תנועת האחים המוסלמים הסונית מוחמד מורסי בטהראן, כאורח הוועידה ה-16 של המדינות הבלתי-מזדהות[7]. במהלך ביקורו נפגש עם נשיא איראן שאמר כי "המשטר הציוני הוא איום לעמי האזור והעולם". בסיום המפגש פורסמה הודעה על הסכמת שניהם כי "אנו שותפים אסטרטגיים".
בנאומו בוועידת המדינות הבלתי מזדהות העביר מורסי ביקורת על ממשלו בשאר אל-אסד בסוריה ויחסו למתקוממים הסונים במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. המשלחת הסורית בראשות שר החוץ וליד אל-מועלם עזבה בתגובה את האולם בזמן נאומו.
ב-2013 ערך נשיא איראן אחמדינז'אד ביקור היסטורי בקהיר[8]. הביקור לווה בביקורת פנימית מצד הסונים והסלפים במצרים.
תקופת א-סיסי
לאחר ההפיכה במצרים ב-2013 ועלייתו לשלטון של עבד אל-פתאח א-סיסי והוצאת האחים המוסלמים מחוץ לחוק חלה התקררות ואף מתיחות ביחסים בין המדינות.
במאי 2023 דווח כי סולטנות עומאן מתווכת בין הצדדים ודוחפת לשיקום היחסים והחלפת שגרירים לאחר עשור של נתק בין המדינות, עוד דווח כי פגישה בין המנהיגים תתקיים עד סוף השנה[9][10].
בנובמר 2023 נפגשו נשיא מצרים א-סיסי ונשיא איראן אבראהים ראיסי בפסגה שנערכה בריאד על רקע מלחמת חרבות ברזל[11].
במאי 2024 ביקר שר החוץ המצרי סאמח שוכרי באיראן והשתתף במסע הלווייתו של נשיא איראן ראיסי שנהרג בהתרסקות מסוק. זהו ביקור נדיר של רם דרג מצרי במדינה השיעית.
נושאים שנויים במחלוקת בין איראן למצרים הם חתימת מצרים על הסכמי קמפ דייוויד והסכם השלום עם ישראל והמשך קיומם, תמיכת מצרים בעיראק במהלך מלחמת איראן–עיראק, ביקורת מצרים על משטר אסד בסוריה, וקשריה הטובים עם ארצות הברית (המוגדרת על ידי איראן כ"שטן הגדול" לעומת ישראל שמוגדרת כ"שטן הקטן").
כמו כן, קיים מתח בין שתי המדינות על רקע הובלת איראן את גוש המדינות האסלאמיות-שיעיות, בעוד מצרים נחשבת לאחת המובילות את גוש המדינות האסלאמיות-סוניות, אליו משתייכות הן מדינות ערביות כגון ערב הסעודית ומדינות המפרץ הפרסי והן מדינות אסלאמיות אחרות המצויות אף הן בקשרים טובים עם ארצות הברית והעולם המערבי, כגון טורקיה.
קישורים חיצוניים
- ההתפתחויות ביחסי מצרים-איראן, באתר "המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון", 20 באוגוסט 2000
- פסח מלובני, להשתלט על מצרים: הערכה כי האיראנים עמדו מאחורי רצח הנשיא המצרי המנוח אנואר סאדאת, באתר "IsraelDefense", 22 בפברואר 2021
- אופיר וינטר, רז צימט, הנורמליזציה בין מצרים לאיראן והשלכותיה על ישראל, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), 28 ביוני 2023
הערות שוליים
- ^ השאה מכיר בישראל, כתב העת אינו מוכר לתבנית, 1 באוגוסט 1960
- ^ מצרים ופרס מחדשות היחסים, על המשמר, 25 באוגוסט 1970
- ^ משמר השאה הניף דגלים לבנים; חומייני ובאזארגאן מייצבים שלטונם, מעריב, 12 בפברואר 1979
- ^ איראן: נחדש היחסים הדיפלומטיים עם מצרים, באתר הארץ, 5 בינואר 2004
- ^ יואב שטרן, ההתקרבות בין מצרים לאיראן נבלמה: מובארק רואה באיראן "איום של ממש", באתר הארץ, 8 במרץ 2008
- ^ מצרים: סירבנו לפגוע בספינת נשק איראנית, מעריב, 26 באוגוסט 2012
- ^ דודי כהן, מורסי פגש את אחמדינז'אד: שותפים אסטרטגיים, באתר ynet, 30 באוגוסט 2012
- ^ רועי קייס, מורסי ופירמידות. אחמדינג'אד נחת במצרים, באתר ynet, 5 בפברואר 2013
- ^ ג'קי חוגי, מצרים ואיראן בדרך להתקרבות? ידידת ישראל עדיין בוחנת את צעדיה, באתר מעריב אונליין, 2 ביוני 2023
- ^ שחר קליימן, דיווח: נשיא מצרים א-סיסי ייפגש עד סוף השנה עם מקבילו האיראני ראיסי, באתר ישראל היום, 24 במאי 2023
- ^
ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 בנובמבר 2023
39184120יחסי איראן–מצרים