יחסי איראן–נורווגיה
| יחסי איראן–נורווגיה | |
|---|---|
|
|
| |
| איראן | נורווגיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,648,195 | 323,802 |
| אוכלוסייה | |
| 91,853,280 | 5,592,257 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 401,505 | 485,513 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,371 | 86,819 |
| משטר | |
| רפובליקה אסלאמית | מונרכיה חוקתית |
יחסי איראן–נורווגיה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הרפובליקה האסלאמית של איראן לבין ממלכת נורווגיה.
היסטוריה
ההיסטוריה של היחסים הפוליטיים בין איראן לנורווגיה מתוארכת לשנת 1905, במקביל להכרזת העצמאות הנורווגית, ובשנת 1908 כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים[1]. בתחילה יוצגה איראן באמצעות שגרירותה במוסקבה, רוסיה, ולאחר הקמת השגרירות בסטוקהולם, שוודיה בשנת 1910, היא יוצגה באמצעות שגרירותה בשוודיה. בשנת 1959 הוקמה שגרירות נורווגיה בטהראן, וב-20 באפריל 1963 הוקמה שגרירות איראן באוסלו[1].
בשנת 1971 הגיע אולף החמישי, מלך נורווגיה, לאיראן, ובאותה שנה מוחמד רזא שאה פהלווי נסע לנורווגיה לביקור הדדי. מאז מתקיימים ביקורים מדי שנה של בכירים פוליטיים בכירים בין שתי המדינות.
במרץ 1974 נסע מזכ"ל משרד החוץ הנורווגי, סבר גילום לאיראן ונפגש עם סגן שר החוץ של איראן כדי לדון בשיפור והרחבת היחסים הדו-צדדיים.
יחסים כלכליים
היחסים הכלכליים בין איראן לנורווגיה נחתמו בפריז ב-8 במאי 1930, עם חתימת "האמנה על יחסי ידידות, סחר וניווט" בין חוסיין עלא לבין וודל ירלסברג, שרי החוץ של איראן ונורווגיה. כתוצאה מההסכם אזרחי שתי המדינות יכלו לנסוע, להתגורר, לעבוד ולסחור באופן חופשי.
ב-22 במאי 1950 נחתם הסכם שירות תחבורה אווירי-מסחרי בין שתי הממשלות, ובאוקטובר 1956 הוסכם על הסכמים על פטור הדדי של חברות תעופה מתשלום מיסים.
היחסים הכלכליים בין שתי המדינות נמשכים באופן מסורתי שנים רבות, אך ברמה נמוכה יחסית. בשנת 1976 התקיימה באוסלו פגישה משותפת בתחום הכלכלי והטכני ברמת שרי שתי המדינות. בפגישה הודיעה ממשלת נורווגיה על נכונותה לשתף פעולה עם איראן בפיתוח תעשיית המתכת, בסיוע בשיפור המערכת החקלאית של איראן ובפיתוח טלקומוניקציה, וממשלת איראן הסכימה לספק חלק מהפריטים הדרושים לנורווגיה.
בשנת 1978 התקיימה הפגישה הכלכלית והטכנית השנייה של פקידי שתי המדינות. הוועדה הסכימה כי כל הצעדים הדרושים להגדלת ייצוא הסחורות התעשייתיות והגמורות למחצה של איראן יועברו לנורווגיה. כמו כן הומלצו המלצות להגדלת הייצוא של נורווגיה. למרות הפגישות הללו, רמת הסחר בין איראן לנורווגיה מעולם לא התפתחה באופן משמעותי בשל מתקני הייצוא המוגבלים של שתי המדינות, הגישה הקלה של נורווגיה לשווקים אירופיים ואמריקאים, המרחק בין איראן לנורווגיה, ועושר הנפט והגז הנורווגי.
תרבות
חילופי משלחות תרבות שונות, הענקת מלגות, חיזוק לימוד השפה והספרות הפרסית באוניברסיטאות נורווגיות, עריכת תחרויות ספורט ידידותיות הם בין שיתופי הפעולה התרבותיים בין שתי המדינות.
במאי 1972, על מנת להמשיך בשיתוף הפעולה התרבותי בין שתי המדינות, הוקמה האגודה הקבועה של איראן ונורווגיה, ובשנת 1970 הוצגה תערוכת עבודות של ילדים וסטודנטים, וכן יצירות אמנות ומלאכות יד ועתיקות מאיראן ביריד התעשייה באוסלו. ביוני 1974 פרופסור מורגן סטירן, מאוניברסיטת אוסלו - מלומד איראני נורווגי מפורסם, נסע לאיראן וקיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת טהראן.
שיתוף פעולה תעשייתי
בשנת 2015, שגריר נורווגיה בפגישה עם מנכ"ל חברת הנפט הימית האיראנית, בה נכח נציג חברת Intsok הנורווגית (חברה הפעילה בתחום תעשיית הנפט הימית), הדגיש את נחישותה של המדינה להרחיב את האינטראקציה בכל התחומים, במיוחד בפרויקטים הנפט והגז של איראן.
בשנת 2016, חברה נורווגית החליטה ליישם את הפרויקט הראשון של איראן להזרמת גז נוזלי בים.
בשנת 2017, חברת סאגה אנרג'י הנורווגית חתמה על חוזה ל-5 שנים להשקעה של 2.5 מיליארד אירו במטרה לבנות תחנות כוח סולאריות בכמה מקומות ברחבי המדבר המרכזי של איראן עם חברת איראן פיתוח אנרגיה.
נציגויות דיפלומטיות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
31700211יחסי איראן–נורווגיה