יחסי אוסטריה–סרביה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי אוסטריהסרביה
אוסטריהאוסטריה סרביהסרביה
אוסטריה סרביה
שטחקילומטר רבוע)
83,871 77,474
אוכלוסייה
9,117,778 6,716,400
תמ"ג (במיליוני דולרים)
516,034 75,187
תמ"ג לנפש (בדולרים)
56,596 11,195
משטר
רפובליקה פדרלית רפובליקה

יחסי אוסטריה-סרביה הם יחסי החוץ המתקיימים בין אוסטריה לסרביה. לאוסטריה יש שגרירות בבלגרד, ולסרביה יש שגרירות בווינה וקונסוליה בזלצבורג.

היסטוריה

יחסים מוקדמים

היחסים בין סרביה לאוסטריה החלו מאז מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699), במהלכה כבשה ממלכת הבסבורג לתקופה קצרה את סרביה מידי האימפריה העות'מאנית. השלטון האוסטרי בסרביה נמשך בין 16861691. הנסיגה האוסטרית מסרביה הביאה למה שנודע בתור הגל הראשון של ההגירה הסרבית הגדולה מתחומי האימפריה העות'מאנית אל ממלכת הבסבורג. ב-1699 חתמו האוסטרים והעות'מאנים על הסכם שלום בעיר קרלוביץ בסרביה. ב-1718 כבשו האוסטרים שוב את סרביה מידי העות'מאנים, והקימו באזור את "ממלכת סרביה" אשר הייתה כפופה לכתר ההבסבורגי. ב-1739 שוב נטשו האוסטרים את סרביה, והביאו בכך לגל השני של ההגירה הסרבית הגדולה. סרביה נכבשה על ידי האוסטרים פעם שלישית במהלך המלחמה האוסטרו-טורקית (1788–1791).

נסיכות סרביה

ב-1817, הקים מילוש אוברנוביץ' את נסיכות סרביה, אשר הייתה כפופה לעות'מאנים, אולם נהנתה מאוטונומיה רבה. ב-1867 הפכה האימפריה האוסטרית להיות האימפריה האוסטרו-הונגרית, ומכיוון שכך, היו לה אינטרסים רבים בבלקן. האוסטרים הכירו מיד בעצמאות הסרבית, וב-1874 כוננו שתי הממלכות יחסים דיפלומטיים. אוסטריה גם דאגה לכיבוד הדרישות הסרביות תכובדנה בקונגרס ברלין. ב-1882, הכריז שליט סרביה מילאן הרביעי אוברנוביץ' על הקמת ממלכת סרביה, ועל עצמו כ"מילאן הראשון, מלך סרביה". הממלכה, אשר נשלטה בידי בית אוברנוביץ', הייתה מלכתחילה מרוצה מאד בתוך הגבולות שנקבעו בידי קונגרס ברלין, והייתה למעשה מדינת לוויין של אוסטרו-הונגריה.

ממלכת סרביה

בנו של מילאן, אלכסנדר הראשון, המשיך גם הוא ביחסים טובים עם האוסטרו-הונגרים, אם כי החל להתקרב לרוסים. אלכסנדר היה לא פופולרי בארצו, ונרצח במהלך ההפיכה בסרביה ב-1903. ב-15 ביוני 1903 אישר הפרלמנט הסרבי את בחירתו של פטר קראג'ורג'ביץ' לתפקיד מלך סרביה, והוא הומלך רשמית ב-21 בספטמבר 1904. מרבית העולם היה מזועזע מהמעשה, וסרביה זכתה לכינוי "קן של בוגדנים". לטקס ההכתרה של המלך החדש שלחו רק שתי מדינות את נציגיהן, האימפריה הרוסית ואוסטרו-הונגריה.[1]

המלך החדש, חפץ להפוך את ארצו למעצמה אזורית, ולפיכך החל במאמצים לנתק את סרביה סופית מהתלות שלה באוסטרו-הונגריה, ולחפש יחסים קרובים יותר עם מעצמות אחרות. ב-1904 חדל צבא סרביה לייבא תחמושת אוסטרית, והחל לייבא תחמושת צרפתית. ב-1905 הקימה סרביה איחוד מכס עם נסיכות בולגריה. ב-1906 החליטו האוסטרים להעניש את הסרבים, על ידי כך שהטילו מכס כבד על ייבוא בשר חזיר סרבי. בשר למאכל היה ענף הייצוא העיקרי של סרביה, ואוסטריה הייתה הקניינית העיקרית שלו. האוסטרים קיוו לחנוק את כלכלת סרביה, אולם הסרבים סירבו להיכנע, ובאמצעות שיפור שיטות האריזה במפעלי הבשר שלהם, הצליחו למצוא שווקים חדשים במדינות המערב. בפועל, ייצוא הבשר הסרבי רק גדל, והאוסטרים נתפסו בעולם כבריונים ונאלצו לבטל את המכס ב-1908.[2] באוקטובר 1908 הוחמר המצב בעקבות "משבר בוסניה", במסגרתו האוסטרים סיפחו לשליטתם את בוסניה והרצגובינה. האוסטרים הצליחו להגיע להבנה בנושא עם איטליה, גרמניה והאימפריה העות'מאנית. עם זאת, סרביה ומונטנגרו התנגדו לסיפוח וגייסו את צבאן. באביב 1909, בלחץ מעצמות העולם, נאלצו גם הן להכיר בסיפוח כדי למנוע מלחמה. היחסים בין סרביה ובין אוסטרו-הונגריה נותרו קרירים למדי, וסרביה תמכה בפעולות טרור וגרילה בשטחי אוסטרו-הונגריה.

מלחמת העולם הראשונה

כרזה אוסטרו-הונגרית המכריזה: "סרביה חייבת למות"

ב-28 ביוני 1914 נרצחו ביריות בסרייבו פרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה ואשתו סופיה, דוכסית הוהנברג. הרוצחים היו קבוצה של לאומנים בוסנים וסרבים, חברי ארגוני הטרור היד השחורה ובוסניה הצעירה. ועדת החקירה האוסטרו-הונגרית מצאה את טביעות ידיה של סרביה במעשה. ואכן, החוקרים כיום מסכימים שראש המודיעין הסרבי דרגוטין דימטרייביץ' היה מתכנן הרצח, וייתכן שגם ראש ממשלת סרביה דאז ניקולא פאשיץ' ידע עליו. ב-23 ביולי האוסטרים שיגרו אולטימטום לסרביה. באולטימטום דרשו האוסטרים בין היתר את סילוק הקצינים הלאומנים מצבא סרביה, פירוק אגודות לאומניות, הודעה רשמית של ממשלת סרביה שהיא אינה תומכת ברעיון הפאן-סלאבי ושיתוף פעולה עם גורמים אוסטרו-הונגריים שיחקרו את הפרשה על אדמת סרביה.[3] ב-25 ביולי הגיש פאשיץ' את תשובתו לידי השגריר האוסטרו-הונגרי בבלגרד. התשובה הסרבית הייתה פייסנית וכנועה באופן לא צפוי. למעשה, סרביה נענתה לכל הדרישות פרט לשתי נקודות שפגעו בעצמאותה. עם זאת, השגריר תודרך מראש שבמידה והסרבים לא יענו אף לדרישה אחת, עליו להתפנות מהמדינה באופן מיידי. הוא כלל לא טרח לקרוא את התשובה, אלא שיגר אותה מיד לווינה, העלה באש את ספרי הצופן של השגרירות ועלה על הרכבת חזרה לארצו עוד לפני ששר החוץ האוסטרו-הונגרי לאופולד פון ברכטולד קיבל את התשובה לידיו. למחרת, כמה חיילים סרבים חצו בטעות את הגבול לאוסטרו-הונגריה. אנשי משמר הגבול ירו באוויר כדי להזהירם, והם הסתלקו. תקרית זו יצאה מכל פרופורציה וב-28 ביולי הוכרזה מלחמה על סרביה.

כבר ביום הכרזת המלחמה, תקפו האוסטרים את סרביה, אולם עד דצמבר 1914 נהדפו משטחה כליל לאחר שהובסו בשלושה קרבות מכריעים. באוקטובר 1915 תקפו האוסטרים פעם נוספת, הפעם בסיוע כוחות גרמנים ובולגרים, וכבשו את כל הארץ בינואר 1916 הפעיל הצבא האוסטרו-הונגרי משטר צבאי בכל שטחה של סרביה ושל מונטנגרו. אדולף פון רמן צו בארנספלד מונה לתפקיד המושל הצבאי של המדינה מטעם מעצמות המרכז. האוסטרו-הונגרים הציבו בסרביה כוחות ז'נדרמריה בלבד לצורכי שיטור פנים והסתמכו על הכוחות הבולגריים והגרמניים לצורך הגנת גבולות המדינה. עם זאת, ב-1918 הסתיימה המלחמה בניצחון לבעלות בריתה של סרביה, והאימפריה האוסטרו-הונגרית פורקה. על השטחים הסלאביים שלה הוקמה מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים אשר בהמשך אוחדה עם סרביה ליצירת ממלכת יוגוסלביה.

כיום

במהלך מלחמת העולם השנייה, הייתה אוסטריה מסופחת בידי גרמניה הנאצית, אשר בתורה כבשה את יוגוסלביה ב-1941. עם סיום הכיבוש של בעלות הברית באוסטריה ב-1955, הכריזה אוסטריה על נייטרליות במלחמה הקרה המתפתחת. גם יוגוסלביה הייתה נייטרלית, אולם נטתה מעט לצד ברית ורשה. בעקבות מלחמות יוגוסלביה, פורקה יוגוסלביה והפכה להיות "האיחוד של סרביה ומונטנגרו", אשר הסתיים ב-2006.

כיום מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים בין שתי הרפובליקות. אוסטריה היא מהמשקיעות הגדולות במשק הסרבי, ומאות עסקים אוסטריים פועלים בסרביה.[4] בין 200 ל-300 אלף איש ממוצא סרבי מתגוררים באוסטריה. שתי המדינות חברות בארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, וב-2012 הוכרזה סרביה כמועמדת להצטרפות לאיחוד האירופי אשר גם אוסטריה חברה בו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נלקח מתוך סדרת הטלוויזיה "מלחמת העולם הראשונה", פרק 1 (מתחיל ב-11:00)
  2. ^ מלחמת החזיר באתר worldwar1.com
  3. ^ האולטימטום בתרגום לאנגלית
  4. ^ משרד החוץ הסרבי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24948937יחסי אוסטריה–סרביה