הרב יוסף שמואל ברנדויין-מוריה (1900 ^[1]– 1 באפריל 1974) היה האדמו"ר מסטרטין ורב בירושלים ובמקומות נוספים. עסק גם ברכישת קרקעות בירושלים ובסביבותיה.

=תולדותיו

רבי יוסף שמואל ברנדויין-מוריה
השקפה דתית	יהדות אורתודוקסית
פטירה	1 באפריל 1974
פרסים והוקרה	פרס יקיר ירושלים

נולד בירושלים, דור חמישי בארץ ישראל. מצד אביו, המקובל רבי נפתלי, היה נצר לשושלת אדמו"רי סטרעטין, ומצד אמו, טובה חיה, נצר למשפחת הורוביץ המתייחסת לשל"ה. אביה היה רבי שמואל שמעלקא הלוי הורוויץ, חתנו של רבי אלעזר מענדיל בידרמן מלעלוב.

כמו"כ היה מצאצאי המגיד ממעזריטש ובנו המלאך, רבי שלום מפראהביטש, רבי אלימלך מליזענסק, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, הרב רבי שמעלקא מניקלשבורג ואחיו בעל ההפלאה, צ'רנוביל, המגיד מזלוטשוב, הרבי מלובלין והיהודי הקדוש מפשיסחה, המגיד מנדבורנה בעל "צמח ה' לצבי", האדמורי"ם מסטרעטין ומאליק, ולמעלה בקודש הגאון רבי זרחיה בעל המאור והגאון בעל תבואות שור ועוד צדיקים.

בעודו נער נפטר אביו, שיצא כשד"ר לקהילות בפולין. הוא התחנך אצל סבו, המקובל רבי אברהם ברנדויין בצפת, ולמד אצל הרידב"ז ובישיבת עץ חיים בירושלים. הסתופף בצל דודו רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב והיה קשור אליו מאד, ואף דודו חיבבו וקירבו בכל עת. עוד בהיותו נער צעיר התמיד שעות רבות בלימוד התורה נגלה ונסתר בקדושה ובפרישות, והוכר כעילוי. באותן שנים לימד והדריך חבורת בחורים צעירים, ואחד מהם היה בן דודו רבי משה מרדכי בידרמן שלימים נהיה האדמו"ר מלעלוב.

בשנת 1918 כאשר קרא זאב ז'בוטינסקי בנאום לבני הישיבות בירושלים להצטרף אל הגדוד העברי השיב ברנדויין-מוריה בשם בני הישיבות והסביר את חשיבות "והגית בו יומם ולילה". לימים שינה גישתו זו, ובזמן מלחמת העצמאות קרא לבני הישיבות להצטרף אל הכוחות הלוחמים.

בשנת 1920 התחתן בבוסטון עם עליזה פריידא גיטל, בת דודו האדמו"ר מבוסטון, רבי פינחס דוד הלוי הורוביץ^[2], שלה שודך ע"י דודו רבי דויד'ל בידרמן עוד בהיותו תינוק. החתונה משכה תשומת לב ביהדות החרדית בארצות הברית ונכחו בה אלפי איש, בהם נכבדי העיר בוסטון. בהיותו בארצות הברית התגורר בפרובידנס שברוד איילנד. לאחר נישואיו ניסה חותנו לשכנעו להישאר בארצות הברית ולכהן שם ברבנות, אך הוא סירב וחזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

כאשר מונה הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בשנת 1921, לרב הראשי לארץ ישראל, נשא הרב יוסף שמואל נאום בטקס ההכתרה. היה מתלמידיהם של רבי צבי פסח פרנק ורבי יעקב משה חרל"פ. בברית המילה של בנו הבכור, יעקב, כיבד הרב ברנדויין את הרב יוסף חיים זוננפלד להיות המוהל, את הרב קוק בסנדקאות ואת הרב חרל"פ בברכות.

בשנות ה-20 קרא ליושבי העיר העתיקה שבין החומות לצאת מן החומות ולהתפרנס מעבודה ומחקלאות. בשנת 1936 יצא בכרוז פומבי הקורא לאוכלוסיית העיר העתיקה שלא לעזוב את העיר, על אף הקשיים.

לפני מאורעות תרפ"ט חרד לגורל היישוב היהודי בחברון והזהיר את ראשי היישוב מפני האסון הקרב. בחזונו ראה רצף יהודי בין ירושלים וחברון. לשם כך היה ממקימי חברת "זיכרון דוד" שרכשה אדמות באזור גוש עציון וייסדה את המושבה מגדל עדר בשנת 1927. לאחר כישלון ההתיישבות במקום מכר את הקרקע לשמואל צבי הולצמן, שעל שמו (המעוברת) נקרא גוש עציון.

תמך באצ"ל ובלח"י. בנו יעקב לחם במסגרת ההגנה, בתו רבקה ובניו שלמה ומשה לחמו באצ"ל. שלמה היה מגולי אריתריאה ומשה נאסר בלטרון ולאחר פירוק האצ"ל במסגרת יחידות החי"ש. ביתו היה מקום מסתור ומקלט לרבים מלוחמי המחתרות, כמו גם מקום לאחסנת נשק ותחמושת. בית הספר "שפיצר" שבו שכן בית הכנסת "מוריה", שבו כיהן ברבנות, היה לבסיס של האצ"ל שכונה "ההיכל".

לאחר השואה חש שאינו מסוגל עוד לשאת את השם הגרמני "ברנדויין", ושינה את שמו ל"מוריה" על שם סבו זקינו האדמו"ר הראשון מסטרטין, כי ר"ת מורי"ה: מורינו ורבינו רבי יהודה הערש.

בימי מלחמת העצמאות עודד את רוחם של הלוחמים, ובאופן אישי יצא לחלץ פצועים ונפגעים בעיר העתיקה.

הרב ברנדויין-מוריה היה מרוכשי האדמות ומבוני השכונות גאולה וכרם אברהם בירושלים. בשנות ה-50 של המאה ה-20 כיהן במשך כשמונה שנים שימש כרב בקהילת העיר פרובידנס במדינת רוד איילנד בארצות הברית וזכה לכינוי "האדמו"ר מסטרטין פרובידנס". בהמשך חש כי מקומו בארץ ישראל ושב לארץ.

בימי ראשית מדינת ישראל שימש הרב ברנדויין-מוריה כרבה של שכונת עין כרם. השכונה באותה עת הייתה שכונה נטושה ושימשה ליישובם של עולים חדשים, שהוא פעל למען קליטתם. קשר מיוחד פיתח ליהדות מרוקו. הקים אגודות צדקה ועזרה לנזקקים.

כל ימיו עסק בתורה בהתמדה עצומה, ועבד את בוראו בסילודין. תפילתו היתה בהתלהבות עצומה כמנהג אבותיו הצדיקים מסטרעטין. הצטיין באהבת ישראל ואהב כל יהודי כנפשו. נודע כבעל מופת וכפועל ישועות. רבים באו להתברך מפיו, כי פקיע שמו כאחד שברכותיו אינן שבות ריקם.

היה בידידות אמיצה עם הרב ישראל אבוחצירא "בבא סאלי" שאף התארח בביתו כשבוע, ופעם כשראהו נענה ואמר: "מה זה שאני רואה את מנורת המאור מבית המקדש".

בן דודו ותלמידו רבי משה מרדכי בידרמן האדמו"ר מלעלוב אמר לנכדו: "למדתי אצל סבך כמה זמנים, והוא היה גאון בנגלה ובנסתר".

שנים אחדות לפני פטירתו הוכתר הרב ברנדויין כ"יקיר ירושלים", "על חלקו בבניין ירושלים ובחידוש תפארתה". נפטר בשבת קודש כ"ח בניסן תשל"ד ונטמן בסמוך לאבותיו בבית הקברות בהר הזיתים. בשנת 1996 קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו בשכונת פסגת זאב.

=תולדותיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים