לדלג לתוכן

יוסף ג'בארין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
יוסף ג'בארין
לידה אום אל-פחם, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים, אמריקן יוניברסיטי בוושינגטון, אוניברסיטת ג'ורג'טאון
סיעה

הרשימה המשותפת (כנציג חד"ש)

חבר הכנסת
31 במרץ 20156 באפריל 2021
(6 שנים)
כנסות 20 - 23
תפקידים נוספים

יוּסף תיסיר ג'באריןערבית: يوسف تيسير جبارين; נולד ב-23 בפברואר 1972) הוא פוליטיקאי ערבי-ישראלי המכהן כיו"ר מפלגת חד"ש וכמועמדה בבחירות לכנסת ה-26. כיהן כראש הוועדה לזכויות הילד וכחבר הכנסת מטעם מפלגת חד"ש וכיום מכהן כראש מפלגת חד"ש.

ג׳בארין הוא תושב אום אל פחם, במקצועו הוא דוקטור למשפטים, בעל מומחיות במשפט חוקתי וזכויות אדם.[1]

ביוגרפיה

בשנת 1995 קיבל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1997 קיבל תואר שני במשפטים מאמריקן יוניברסיטי בוושינגטון. בשנת 2003 קיבל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת ג'ורג'טאון.[1] הוא מתמחה בזכויות אדם ובזכויות מיעוטים. בשנת 2004 הצטרף לסגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. במקביל לימד ג'בארין במכללה האקדמית תל-חי,[2] שם היה ראש התוכנית לחינוך חברתי. בעבר היה ראש מרכז "דיראסאת", מרכז ערבי למשפט ומדיניות בנצרת.

טרם בחירתו לכנסת, היה חבר הוועד המנהל של סיכוי - לקידום שוויון אזרחי ופרסם מאמרים אקדמיים ביקורתיים על יחסו של בית המשפט העליון למיעוט הערבי בישראל. בשנת 2013 השתתף בכנס בנושא "האפרטהייד הישראלי" שהתקיים בנצרת, ודיבר על "הגזענות בתחומי הקו הירוק".[3]

בבחירות לכנסת ה-20 הוצב במקום העשירי של הרשימה המשותפת שקיבלה 13 מנדטים ונבחר לראשונה לכנסת. בכהונתו הראשונה בכנסת היה חבר בוועדת החוק, חוקה ומשפט, בוועדת החינוך, התרבות והספורט, בוועדה המיוחדת לזכויות הילד ובוועדת האתיקה של הכנסת. כמו כן, הקים ועמד בראש השדולה לקידום מעמד השפה הערבית והשדולה לקידום חיים משותפים בין יהודים וערבים. החוק הראשון שיזם ונכנס לספר החוקים הינו תיקון מספר 11 לחוק שוויון זכויות האישה, המבטיח פטור מתור במוסדות ציבור לנשים בהריון מתקדם. [4]

בבחירות לכנסת ה-21 הוצב במקום השישי ברשימת חד"ש-תע"ל ונכנס פעם נוספת לכנסת. גם במערכות הבחירות לכנסות ה-22 ו-23 נכנס לכנסת לאחר שהוצב במקום ה10 ברשימה המשותפת.[5]

ביולי 2020 מונה ג'בארין לעמוד בראשות הוועדה לזכויות הילד בכנסת העשרים ושלוש, הפעם הראשונה שוועדה זאת מובלת על ידי חבר כנסת ערבי.[6] תחת ידיו, קיימה הוועדה מעל 60 דיונים, בעיקר בנושאי צמצום פערי רווחה, בריאות ובטיחות של ילדים. [7] הישגו הבולט ביותר היה אישור תקנות הפיקוח על מעונות הגיל הרך, בסיומו של סבב דיונים מרתוניים שנמשך גם שבועיים לאחר פיזור הכנסת. התקנות קובעות, לראשונה, סטנדרטים אחידים על כל המעונות לפעוטות, הן על המעונות בעלי סמל, אשר בהסכם הפעלה עם משרד העבודה והרווחה, והן על כל המעונות הפרטיים. [8]

במשך תקופת כהונתו בכנסת, קיים ג׳בארין פעילות בינלאומית ענפה, בין היתר בהשתתפות בכנסים מקצועיים, פגישות עם דיפלומטים, הרצאות ואירועים בינלאומיים לקידום הפתרון המדיני. בשנת 2018 הוזמן לסבב הרצאות בארצות הברית מטעם ארגון קול יהודי לשלום, אולם נסיעתו לא אושרה על ידי ועדת האתיקה בעקבות מעורבות המשרד לעניינים אסטרטגיים. ג׳בארין עתר כנגד החלטת ועדת האתיקה לבית המשפט העליון, אולם זה לא ביטל את ההחלטה. [9] ביולי 2019 נסע באישורה של ועדת האתיקה של הכנסת לכנס בלונדון שארגן אתר החדשות מוניטור המזרח התיכון. [10] לאחר השתתפותו, פורסם בעיתון מקור ראשון כי הכנס עסק בין השאר בקידום BDS ומאבק בין-לאומי נגד מדינת ישראל.[11]

לקראת הבחירות לכנסת ה-24 הוצב במקום הרביעי ברשימת חד"ש ובמקום השמיני ברשימה המשותפת ולא נבחר לכנסת.

ב- 16 במאי, לקראת הבחירות לכנסת ה-26 נבחר ג'אברין ליו"ר רשימת חד"ש בבחירות המוקדמות (פריימריז) של המפלגה.[12]

יוסף ג'בארין בעצרת בלוד לציון שנה להריגתו של מוסא חסונה

חיים אישיים

ג'בארין נשוי ואב לארבעה. תושב אום אל-פחם.

קישורים חיצוניים

מכתביו

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף ג'בארין בוויקישיתוף

הערות שוליים


יוסף ג'בארין43262550Q19628276