יהורם בן-מאיר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. יהורם בן-מאיר (פיצ'י) (2 במאי 1941 - 7 ביוני 2010) היה משורר ישראלי ומייסד ההתנחלות הר גילה[1].
ביוגרפיה
בן-מאיר נולד בשכונת מחלול בתל אביב בשם יורם למברג (אחר כך עיברת את שמו ליורם להב). הוא למד והתחנך בבתי ספר בתל אביב ואת שירותו הצבאי עשה בנח"ל.
למד, בלי לקבל תואר, קבלה ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. לאחר מכן עבד כרועה צאן וכפועל בניין בקיבוץ צרעה.
בשנת 1965 הקים וניהל את "בית ספר שדה הרי יהודה" בבר גיורא[2]. מיד לאחר מלחמת ששת הימים, החליט להעביר את בית ספר השדה להר גילה, תוך ניצול המבנים הנטושים של מחנה צבאי ירדני שהיו במקום. הוא עבר לגור באחד המבנים ללא אישור והחל לפעול למען הקמת בית ספר שדה במקום. אלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי הורה לו לפנות את המקום, אך בן-מאיר פנה ישירות לשר הביטחון משה דיין וקיבל אישור להישאר. הוא גם קיבל תמיכה מראש עיריית ירושלים טדי קולק. בן-מאיר גם השתדל לייצור יחסי שכנות טובה עם תושבי בית ג'אלא, מאחר שכביש הגישה להר, עבר במרכז העיירה, ובתיה צמודים לצידו המזרחי של המחנה הצבאי הנוטש. הוא אף קיבל אישור מעיריית בית ג'אלא להתחבר למערכת המים שלה ולהשתמש במים שהיו במאגר העירוני בראש ההר[3]. בינואר 1969, החלה הקמת "בית ספר שדה הרי יהודה וירושלים" באופן רשמי, בתמיכת עזריה אלון והחברה להגנת הטבע, כמרכז הדרכה המחנך, מטייל, מדריך ושומר על ערכי הטבע באזור הרי יהודה והרי ירושלים[4]. להקמת בית ספר השדה סייעו מתנדבים, בני נוער וסטודנטים. ראש עיריית ירושלים, טדי קולק, סייע בפריסת קו חשמל מירושלים למקום וגם מועצת פועלי ירושלים סייע בעבודות הפיתוח. בית הספר נפתח בחנוכה 1969[5][6]. בן-מאיר ומשפחתו היו תושבי הקבע היחידים במקום, הם התגוררו במבנה שהקימה במקור הכנסייה הרוסית[1]. בבית הספר התארחו בקביעות קבוצות של תלמידים ומדריכים. בשנת 1972 החלה הקמתם מבני מגורים עבור החניכים, כאשר ראש עיריית בית ג'אלה, שהיה קבלן בנייה, הוזמן לעסוק במלאכת הבנייה[7]. במקום התקיימו גם מחנות קיץ של "נוער שוחר מדע"[8].
בתחילת שנות ה-70 הגה בן-מאיר תוכנית להקמת יישוב קבע בהר גילה, לעובדי החברה להגנת הטבע, אנשי רשות שמורות הטבע ואנשי כוחות הביטחון, שבמרכזו שני מוסדות מוסד אזרחי, בית ספר שדה, ומוסד חינוכי צבאי. הרעיון יצא לפעול בשנת 1975 כחלק מתוכנית לעיבוי היישובים סביב ירושלים[1]. בשנת 1979, הוקם ועד היישוב כאגודה עות'מאנית, כמזכיר היישוב מונה בן-מאיר[9].
החל לפרסם את שיריו בגיל 15, בעיתון הארץ. זכה בפרס קרן לספרות יפה של עיריית ירושלים על ספרו "בית ג'אלה", בפרס קרן לספרות יפה מטעם עיריית תל אביב בשנת 1988[10], וב-2007 זכה בפרס היצירה לסופרים עבריים[11]. במשך השנים נהג גם להנחות אירועים ספרותיים וערבי שירה[12]. בשנת 2006 ערך ספר שירים של המשורר המנוח, חתן פרס ישראל אמיר גלבע, שהיה ידידו[13]. הספר "הכל הולך : רישומים יומניים בעונה מאוחרת" יצאה בהוצאת קשב לשירה בסיוע גבריאלה גלבע, אלמנת המשורר[14].
יורם בן-מאיר נפטר בביתו שבהר גילה, לאחר מחלה קשה, בכ"ה בסיון תש"ע, 7 ביוני 2010. הותיר אחריו אשה, שתי בנות ונכדים.
ספריו
- בגלגל האור : שירים (תל אביב : מחברות לספרות, תשכ"ג 1962)
- בחתימת "ל. יורם"
- ישראל שלי : אנציקלופדיה לידיעת המולדת בצבעים (תל אביב : א' לוין-אפשטין, 1964)
- תורגם לאנגלית: My Israel : from Dan to Eilat in colour (Tel-Aviv : E. Lewin-Epstein, 1965)>
- חלום של שחרית : שירים (תל אביב : ספרית פועלים, תשל"ו 1976)
- כתר קוצים (תל אביב : ספרית פועלים, תשל"ט 1979)[15].
- היכל קן־ציפור : שירים (תל אביב : ספרית פועלים, 1982)
- בית ג'אלה : קול ורוח ודבור : שירים (ירושלים : כתר, 1989)
- זכה בפרס הקרן לספרות יפה ירושלים>
- מקס מתהלך על המים (תל אביב : קשב לשירה, תשס"ה 2005)
- ונתתי תכלת בחול : אסופת שירים 1962–2007 (תל אביב : קשב לשירה, תשס"ח 2007)
- ונהר הירקון יצא מעדן (תל אביב : קשב לשירה, תשס"ט 2009)[16]
- שירים מחיים רבים (תל אביב : קשב לשירה, תשע"ב 2012)[17]
- אות על פני המים (תל אביב : קשב לשירה, תשע"ד 2014)
לקריאה נוספת
- בן-מאיר, פיצי יהורם. קול מחלול על החול. פנים: כתב-עת לתרבות, חברה וחינוך, גל' 45 (ינואר 2008), עמ' 82–102 <המשורר מספר על השכונה התל אביבית בה נולד וגדל>
- הולנדר, אורי. ישנו שיר, וכל השאר אינו אלא העדרו : עם מותו של המשורר יהורם בן מאיר. הארץ, תרבות וספרות, ו' בתמוז תש"ע, 18 ביוני 2010, עמ' 1.
- סומק, רוני. "כאן ועכשיו" - שירים. במחנה, 27 בדצמבר 1989, עמ' 41.
- ניר, אלחנן. בתרמילו יש מילה. מקור ראשון, שבת, כ"ז בכסלו תשס"ח, 7 בדצמבר 2007, עמ' 10–11
- ניר, אלחנן. השירה עבורי היא תפילה. מקור ראשון, שבת, ו' בתמוז תש"ע, 18 ביוני 2010, עמ' 8 <שבעה למותו>
- ניר, אלחנן. שיר שנתן לו מותו. מקור ראשון, שבת, גל' 760 (ח' באדר תשע"ב, 2 במארס 2012), עמ' 14.
- עברון, רם. מלים שהן מקום חיים : רם עברון מראיין את יורם בן-מאיר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ל' בניסן תשמ"ט, 5 במאי 1989, עמ' 25, 27.
- אורי הולנדר, חליל היה למקס, באתר הארץ, 28 באפריל 2009
- אורי הולנדר, פרלודים | ישנו שיר, וכל השאר אינו אלא העדרו - עם מותו של המשורר יהורם בן מאיר, באתר הארץ, 17 ביוני 2010
קישורים חיצוניים
- יורם בן יאיר בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- צפרירה נור, פיצ'י: "מלך", משורר ופילוסוף, מעריב, 11 במאי 1984
- מיה סלע, מת המשורר יורם בן מאיר (פיצ'י), באתר הארץ, 9 ביוני 2010
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 מנחם תלמי, העיבוי של הר גילה, מעריב, 17 באוקטובר 1975
- ^ שפי גבאי, בי"ס שדה, מוסד נוטע אהבת הארץ והטבע, דבר, 13 ביוני 1966
- ^ צפרירה נור, פיצ'י: "מלך", משורר ופילוסוף, מעריב, 11 במאי 1984
- ^ צבי אילן, בית ספר שדה הוקם בראס בית-ג'אלה, למרחב, 22 במאי 1969
- ^ ישראל כהן, בי"ס שדה בהר גילה ייפתח בחנוכה, דבר, 23 באוקטובר 1969
- ^ צבי אייל, בית-ספר הר-גילה פותח שעריו, למרחב, 12 בנובמבר 1969
- ^ הר גילה - מרכז ללימוד הרי יהודה וירושלים, דבר, 27 באוקטובר 1972
- ^ עמוס לבב, בהר גילה גילו כי מחשבים עדיפים מבריכת שחיה, מעריב, 25 ביולי 1976
- ^ מדינת ישראל - משרד הפנים - אישור רישום אגודה עות'מאנית, מעריב, 26 באוקטובר 1982
- ^ פרס סוקלוב יוענק היום, מעריב, 28 ביולי 1988
- ^ חגי חיטרוןו שירי לב-ארי, דורי מנור, שז ונתן שחם בין הזוכים בפרס היצירה, באתר הארץ, 6 במרץ 2007
- ^ שירי לב-ארי, מפגשים בין משוררים למלחינים, באתר הארץ, 5 בפברואר 2008
מיה סלע, פסטיבל המשוררים במטולה: פרס טבע לשירה הוענק למשוררת יודית שחר, באתר הארץ, 31 במאי 2009 - ^ רשימה שכתב לזכרו של אמיר גלבע - יורם בן-מאיר, שיח על אמיר, מעריב, 12 באוקטובר 1984
- ^ פיצ'י יהורם בן מאיר, אל נכח שירים בכתב ידו של אמיר גלבע, באתר הארץ, 16 באפריל 2006
- ^ משה שמיר, אהבה - וקץ בה, מעריב, 7 בספטמבר 1979
- ^ סקירה: חיים גורי, שירה | המקום שאהבנו ושלשלת הקבלה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2009
- ^ סקירה: ארז שוייצר, שירי סוף הדרך: על "שירים מחיים רבים" ו"פחיתה", באתר הארץ, 12 ביוני 2012
30304697יהורם בן-מאיר