טרנספורט פור ויילס רייל
 | |
.jpg) | |
| רכבת מסדרה 231 וסדרה 150 בצבעי TfW בתחנת הרכבת פונטיפריד', דרום ויילס | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ממשלתית |
| תקופת הפעילות | 7 באפריל 2021 – הווה (4 שנים) |
| חברת אם | טרנספורט פור ויילס |
| מדינה |
 ויילס |
| מיקום המטה | פונטיפריד', רונד'ה קינון טב |
| בעלות | ממשלת ויילס |
| ענפי תעשייה | תחבורה מסילתית |
 אתר האינטרנט הרשמי של טרנספורט פור ויילס רייל | |
טרַנספוֹרט פוֹר ויילס רייל (באנגלית: Transport for Wales Rail, או TfW Rail; בוולשית: Trafnidiaeth Cymru Trenau, או TrC Trenau) היא חברה בת של טרנספורט פור ויילס, חברה ממשלתית ולשית, האחראית להפעלת שירותי וקווי רכבות בוויילס ואזור הגבול האנגלו-וולשי.
החברה הוקמה באפריל 2021 במטרה להלאים את שירותי התחבורה המסילתית בוויילס שעד אז הופעלו על ידי הזכיין קאוליס אמי ויילס (2018-2021) ולפי כן על ידי אריווה טריינס ויילס (2003-2018). מהלך ההלאמה נבע מקשיים כלכליים ותפעוליים שחוותה הזכיינית, במיוחד בעקבות מגפת הקורונה והאתגרים הכלכליים שנבעו ממנה. TfW רייל מפעילה כיום מספר קווים ראשיים, קווים אזוריים ורשת תחבורה משולבת במרכזים האורבניים של דרום ויילס (מטרו דרום ויילס); כשתחת ניהולה 248 תחנות רכבת בסך הכל.
היסטוריה
ראשית תולדות הרכבות בוויילס קשורה להמצאות המובילות של מנועי קיטור, כאשר בשנת 1804 ביצע ריצ'רד טרוויטיק מהלך ניסיוני מרשים בדרום ויילס, כשהצליח למשוך רכבת ראשונה על מסילה באורך תשעה מייל ממפעל פנידרן עם כעשרה טון ברזל ושבעים נוסעים. הצלחת הניסיונות המוקדמים עודדה יוזמות רבות להנחת מסילות ברזל ברחבי ויילס, ושם הונחו קווי מסילה ראשונים בראשית המאה ה-19, תחילה לטובת תעשיית הכרייה והנמלים בדרום המדינה ולאחר מכן להובלת נוסעים אל עיירות החוף ולפנים הארץ. במהלך המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20 חדרו חברות רכבת בריטיות מובילות לאזורים שונים; ביניהן גרייט וסטרן ריילוויי וחברות אזוריות אחרות, וכך נבנתה בהדרגה רשת מסילה מגוונת שחיברה בין מרכזי הכרייה, עיירות מסחר וכפרים נידחים. המסילות הפכו עד ראשית המאה ה-20 לגורם מגבש, כלכלי וחברתי, ששינה לחלוטין את דפוסי החיים, הניידות והפיתוח התעשייתי במדינה[1][2].
במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 שירותי הרכבת בוויילס, בדומה לכל הממלכה המאוחדת, הופעלו על ידי בריטיש רייל. עם הפרטת בריטיש רייל, התחבורה המסילתית התפצלה לשירותים אזוריים שהופעלו על ידי זכיינים, בעוד התשתיות נוהלו על ידי נטוורק רייל. הזכיינית שעיקרית שניהלה במשך השנים והפעילה שירותים אזוריים ברוב ויילס הייתה חברת 'אריווה טריינס ויילס', שפעלה משנת 2003 ועד 2018. ב-2018 עם סיום הזיכיון של אריווה, הוקמה חברה ממשלתית חדשה שנקראת טרנספורט פור ויילס; גוף שהופקד על ניהול, שיפור ותפעול התחבורה הציבורית והרשת המסילתית. תחילה הופעלו השירותים דרך זכיינית מסחרית, קאוליס אמי ויילס (KeolisAmey Wales), ששדרגה את מערך הרכבות, אך נתקלה לקשיים כלכליים ותפעוליים, בין השאר בגלל מגפת הקורונה והשפעתה על התחבורה הציבורית[3].
בשנת 2021 הלאימה ממשלת ויילס את הפעילות המסילתית תחת ניהול ישיר של חברת בת חדשה; טרנספורט פור ויילס רייל, שקיבלה את האחריות לתשתיות, שירותים ותפעול יומיומי. מאז, החל תהליך התחדשות נרחב שכלל השקעות ברכבות מודרניות, חשמול מסילות, שיפוץ תחנות, עדכון מערכות כרטוס ויישום טכנולוגיות ירוקות לשיפור אמינות, קישוריות וחוויית הנוסעים. העשור האחרון התאפיין בקידום רפורמות בשירותי הנוסעים, הגדלת תדירות הרכבות, פיתוח מסלולים לוגיסטיים חדשים ופריסת צי רכבות חדש, בייחוד עבור אזורים כפריים ברחבי ויילס.
קווים ושירותים עיקריים
קו צפון ויילס הראשי
קו צפון ויילס הראשי הוא קו רכבת ראשי המחבר את קרו שבצפון-מערב אנגליה עם נמל הוליהד שבאי אנגלסי, ועובר לאורך החוף הצפוני של ויילס. הקו מהווה ציר תחבורה מרכזי בין אנגליה לצפון ויילס ומשמש הן לתנועת נוסעים והן למטען, כולל קישור ימי לאירלנד דרך מעבורות מנמל הוליהד.
לאורך מסלולו עובר הקו בערים ובתחנות חשובות ובהן צ'סטר, פלינט, ריל, קולווין ביי, צומת ל'אנדידנו, קונווי, בנגור ול'אנוויירפול'גוונגיל'. בין האתרים ההנדסיים הבולטים שבקו נמצאים גשר קונווי וגשר בריטניה (Britannia Bridge) החוצה את מצר מנאי ומחבר את היבשת עם האי אנגלסי. השירות בקו מופעל במשותף על ידי חברת אוונטי וסט קוסט, המפעילה רכבות מהירות בין לונדון לחוף הצפוני של ויילס, ועל ידי TfW רייל, המפעילה שירותים אזוריים. הקו נחשב לאחד הקווים ההיסטוריים והחשובים בוויילס, ונפתח בהדרגה במחצית השנייה של המאה ה-19 כחלק מהתפתחות רשת הרכבות הבריטית.
קו עמק קונווי
.jpg)
קו רכבת בצפון ויילס המחבר את ל'אנדידנו עם בליינה פסטיניוג דרך עמק קונווי. הקו פועל מל'אנדידנו דרך לצומת ל'אנדידנו, גלן קונווי, טל-אי-קאפן, דולגארוג, ל'אנרוסט, בטווס-אי-קוייד, פונט-י-פנט ודולוויד'לן, בנסיעה של יותר משעה למרות שאורכו סך הכל 27 מייל בלבד. ההבדל הזה נובע מהטבע הסינוואלי והעלייתות התלולות של המסלול, במיוחד דרומית לבטווס-אי-קוייד. הקו שימש בעיקר להובלת פלדספט מחצבות פסטיניוג לרציף מיוחד בדגנווי לייצוא בים, ושירת את עיר השוק ל'אנרוסט ועיירות השונות ברחבי סנודוניה.
לאורך השנים סבל הקו מהצפות תכופות בשל קרבתו לנהר קונווי בקצהו הצפוני. בשנים 2004, 2005 ו-2019 גרמו הצפות לסגירות ממושכות, בדצמבר 2015 הקו אף נסגר למשך כחודשיים. ב-2017, לאחר סערת 'דוריס', עץ שנפל על המסלול ליד פונט-אי-פנט כללה הסרה של למעלה מ-300 טון של סלעים וצמחייה. בשנת 2019 הסערה גארת' גרמה להרס תשתיות קשה, והקו נפתח מחדש רק ביולי.
קו הספר הוולשי
קו העובר לאורך הגבול בין אנגליה לוויילס ומחבר את המרכזים העירוניים של ליברפול ומנצ'סטר לקארדיף וערי דרום ויילס. הקו עולה צפונה מקארדיף לאורך הגבול האנגלו-ולשי כשהוא עובר באברגווני, הרפורד ושרוסברי, עד לקרו, שם הקו מתחבר למספר רב של קווים שמחברים אותו לרחבי בריטניה. הקו נקרא על שם אדונויות הספר הוולשי שהתקיימו לאורך הגבול האנגלו-ולשי ודרום ויילס לאורך ימי הביניים[4][5].
קו רקסהאם-בידסטון ('אזור הגבול')
הקו מתחיל בתחנת הרכבת המרכזית של רקסהאם בצפון-מזרח ויילס, עובר צפונה דרך מספר עיירות לאורך הגבול האנגלו-וולשי הצפוני, ונמשך עד לתחנת בידסטון על חצי האי וירל בצפון מערב אנגליה, שם הוא מתחבר לרשת מרזירייל המשרתת את כל אזור ליברפול. בנוסף, בתחנת שאטון, הקו מתחבר לקו המרכזי של צפון ויילס. הקו מהווה ציר חשוב לתנועת בין צפון ויילס ואנגליה ובשנים האחרונות הוא מושא לשדרוגים במסגרת פרויקט המטרו של צפון ויילס של TfW רייל.
קו קמבריה
קו החוצה את מרכז ויילס משרוסברי באנגליה לכיוון מערב דרך הרי קמבריה (שעל שמם נקרא) ומגיע לחוף המערבי בתחנת צומת דווי, בשפך נהר הדווי ליד אברדווי. שם הקו מתפצל, כאשר חלקו העיקרי יורד דרומה לאורך החוף לאבריסטווית', וענף שני (המכונה 'קו החוף קמבריה') עולה צפונה לאורך החוף ומגיע לפול'ל'י שבחצי האי ל'ין.
הקו פועל כיום עם רכבות אזוריות בתדירות משתנה ומציע נופים עוצרי נשימה של נהרות, הרים וחופים מהמרשימים בבריטניה. קו קמבריה הוא מהוותיקים בוויילס, חלקיו הראשונים נבנו והופעלו באמצע המאה ה-19, וכיום הוא מהווה עורק חשוב לחיבור תחנות קטנות ואזורים מרוחקים שלא זכו לפתרונות תחבורה מהירים ומודרניים.
קו לב ויילס
קו באורך 144 קילומטרים החוצה באלכסון את חלקה הדרומי של ויילס בין שרוסברי באנגליה, ולכיוון דרום-מערב עד לל'אנל'י. הוא מחבר את האזור הכפרי ברובו של "לב ויילס" (Heart of Wales), כשהוא חוצה עמקים נידחים, הרים ויערות, במחוזות פוויס וקרמרת'נשייר, ומהווה תשתית תחבורה חיונית לקהילות מרוחקות. הקו מקנה גישה יומיומית וחשובה לתושבים ולתיירים באזור, אך בשל מספרי נוסעים נמוכים, הוא מפעיל שירותים בזמינות נמוכה מאשר קווים עירוניים ועושה שימוש בקרונועים הקטנים מדגם 153 ו-150 (עד כ-145 מושבים ברכבת).
קו דרום ויילס הראשי
.jpg)
קו מרכזי באורך 135 קליומטרים המחבר את סווינדון ובריסטול באנגליה לערי דרום ויילס, בהם ניופורט, קארדיף, ברידג'אנד וסוונזי. חלקים מהקו מופעלים על ידי שירותים של גרייט וסטרן ריילוויי ושל קרוס קנטרי, בעוד שהשירותים בדרום ויילס מופעלים על ידי TfW רייל. מסווינדון הקו מתחבר לקו ללונדון (תחנת פדינגטון) ולאורך דרום ויילס הקו מתחבר למספר קווי דרום ויילס וקארדיף, מסוונזי הקו מתחבר לקווי מערב ויילס.
קווי מערב ויילס
קווי מערב ויילס הם קבוצת קווי רכבת היוצאים מסוונזי דרך קרמרת'ן אל פמברוקשייר במערב ויילס. הקו הראשי פועל מסוונזי לקרמרת'ן ויטלנד, ומשם מתפצל לשלוש ענפים המחברים את העיירות פישגארד, מילפורד הייבן ופננסיולר דוק. קווים אלו מהווים ציר תחבורה חשוב בעמק קרמרת'ן ובאזור פמברוקשייר, ומשמשים לתנועת נוסעים ולהובלת מטענים, כולל קישור ימי לאירלנד דרך נמל פישגארד.
לאורך מסלולו עובר הקו בערים וביישובים חשובים ובהם קרמרת'ן, טנבי, ויטלנד, פמברוק, פמברוק דוק, הוורפורדווסט, מילפורד הייבן ול'אנל'י. השירות בקו מופעל על ידי שתי חברות עיקריות: טרנספורט פור ויילס, המפעילה שירותים אזוריים, וגרייט וסטרן ריילוויי, המפעילה שירותי אינטרסיטי. בשנת 2023 חברת גרייט ווסטרן ריילווי הגדילה משמעותית את תדירות הנסיעות בקו, תוך הוספת 65 רכבות בשבוע.
הקו ההיסטורי נפתח בהדרגה במחצית השנייה של המאה ה-19 כחלק מהתפתחות רשת הרכבות הבריטית. הקו הראשי מסוונזי לקרמרת'ן נפתח ב-11 באוקטובר 1852 כקו בעל רוחב של 7 רגל. מאוחר יותר בשנת 1872 הוא הוחלף לרוחב סטנדרטי, ורוב קטע הקו המקורי נשאר בשימוש גם כיום. ענפים נוספים הוקמו על ידי חברות עצמאיות, שרובן נספגו על ידי גרייט וסטרן ריילוויי בשנת 1923.
מטרו דרום ויילס
.jpg)
מטרו דרום ויילס (בוולשית: Metro De Cymru) הוא מערך תחבורה ציבורית המשלב קווי רבת, רכבת קלה ואוטובוסים. בתחום קווי הרכבת, העורק העיקרי שלו כולל את קווי הרכבת הראשים החוצים את המרכזים העירוניים של דרום ויילס (בהם קו דרום ויילס הראשי) וממנו יוצאים מספר קווי רכבת פרוורים (תשעה נכון ל-2024) שעושים שימוש בתשתיות הרכבת ההיסטוריים שחיברו את מרכזי התעשייה לאורך העמקים לקו החוף והנמלים של קארדיף, סוונזי וניופורט[6].
- קו העיר קארדיף - קו המשמש כמקשר פנימי בעיר קארדיף ומסביבתה, שבו תחנות עירוניות ותנועת רכבות תדירה. הקו נועד להקל על הנסיעה היומית מערי הלוויין אל מרכז העיר ולחבר בין אזורי המגורים, האוניברסיטאות, אזורי העסקים והתחבורה הציבורית. תחנתו הסופית ברדר מתחברת לקו רונד'ה.
- קו קוריטון - קו פרוורים דומה המחבר את מרכז קארדיף לפרוורים בצפוניים שלה עד לתחנה הסופית בקוריטון לאורך 8.8 קילומטרים.
- קו עמק אבו - קו באורך 13 קילומטרים היוצא מקו דרום ויילס המרכזי ועולה צפונה דרך ניופורט לאורך נהר האבו (Ebbw) עד לעיירה אבו וייל.
- קו גלוסטר-ניופורט - קו המחבר בין גלוסטר באנגליה לניופורט בוויילס חוצה את מעבר הגבול האנגלו-וולשי, מהווה חיבור חשוב בין רשת הרכבות האנגלית לרשת הרכבות הוולשית, ומשרת גם תנועת נוסעים צולבת בין המדינות.
- קו מייסטג - קו באורך 13 קילומטרים לאורך עמק הל'נווי המחבר בין ברידג'אנד למייסטג. הקו כולל שירות שעתי המחבר את מייסטג לעיירה אבו וייל דרך קו עמק אבו.
- קו רונד'ה - קו באורך 37.5 קילומטרים היוצא מקארדיף ועולה צפונה במעלה עמק הרונד'ה עד לטרהרברט. בחלקו הראשון חולק הקו את המסילה עם קו מרת'יר שמתצפל ממנו בפונטיפריד'.
- קו מרת'יר - קו המחבר את קארדיף למרת'ר טידוויל ומתפצל באברקינון עם ענף לכיוון אברדאר. עד לפונטיפריד' הוא חולק את מסלולו עם קו רונד'ה. אורכו בין קארדיף לאברקינון הוא 25.6 קילומטרים, אברקינון למרת'ר טידוויל 13.2 קילומטרים ואברקינון לאברדאר 9.8 קילומטרים.
- קו רמני - קו המחבר את קארדיף לעיירה רמני כשהוא עולה במעלה עמק הרמני לאורך 36.6 קילומטרים.
- קו עמק גלמורגן - קו העובר לאורך החוף בעמק גלמורגן ומחבר בין קארדיף לברידג'אנד באורך של 44.2 קילומטרים, עם שתי הסתעפויות קטנות לאי בארי ובפנארת' (פרוור דרומי של קארדיף).
צי רכבות
| שם | סוג | מספר רכבות | מהירות מרבית | קווים/שירותים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|
 |
סדרה 150 | קרונוע דיזל (DMU) | 31 | 120 קמ"ש | קו קארדיף והעמקים קו לב ויילס קווי מערב ויילס שירותים אזוריים לאנגליה |
|
.jpg) |
סדרה 153 | 13 | 120 קמ"ש | |||
.jpg) |
סדרה 158 | 24 | 145 קמ"ש | הקו הקמברי קווי מערב ויילס קו צפון ויילס הראשי קו שרוסברי-צ'סטר שירותים אזוריים לאנגליה |
| |
 |
סדרה 197 | 51 (2 קרונות) 26 (3 קרונות) |
161 קמ"ש | קו רקסהאם-בידסטון קו עמק קונווי שירותים אזוריים לאנגליה |
 
| |
 |
סדרה 230 | קרונוע חשמל סוללה-דיזל (D BEMU) | 5 | 97 קמ"ש | קו רקסהאם-בידסטון |
|
 |
סדרה 231 | קרונוע חשמל-דיזל (DEMU) | 11 | 145 קמ"ש | קווי העמקים |
|
 |
סדרה 756 | קרונוע משולב (TMU) | 7 (3 קרונות) 17 (4 קרונות) |
120 קמ"ש |  
| |
.jpg) |
קטר סדרה 67 קרונות סימן 4 |
דיזל | 12 | 200 קמ"ש | קו מנצ'סטר-קארדיף קו מנצ'סטר-סוונזי קו הוליהד-קארדיף |
|
 |
קרון ניהוג סדרה 91 קרונות סימן 4 |
דיזל | 8 | 225 קמ"ש |
ראו גם
קישורים חיצוניים
טרנספורט פור ויילס רייל, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ↑ Railways of South Wales, Key Model World, 15 באוקטובר 2021
- ↑ Landmarks in Welsh transport history, טרנספורט פור ויילס, 23 במאי 2020
- ↑ Commuters 'celebrate' Arriva Trains Wales rail franchise end, BBC, 13 באוקטובר 2018
- ↑ מפת קווי תחבורה, באתר טרנספורט פור ויילס
- ↑ Wales and UK train timetables, טרנספורט פור ויילס
- ↑ Peter Shuttleworth, The train service that is mimicking London's Tube, BBC, 31 במאי 2024
טרנספורט פור ויילס רייל42114221Q104878180