טראמו
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 אברוצו |
| נפה | טראמו |
| ראש העיר |
מאוריציו ברוצ'י Maurizio Brucchi |
| שפה רשמית | איטלקית |
| שטח | 151.88 קמ"ר |
| גובה | 265 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 54,210[1] (2011) |
| קואורדינטות | 42°40′0″N 13°42′0″E / 42.66667°N 13.70000°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
טראמו (באיטלקית: Teramo) היא עיר הבירה של נפת טראמו שבמחוז אברוצו שבאיטליה. העיר, הממוקמת במרחק של 150 ק"מ מרומא, שוכנת בין הפסגות הגבוהות ביותר של הרי האפנינים (גראן סאסו) לבין חוף הים האדריאטי. העיר ממוקמת על מפגש הנהרות וצולה (Vezzola) וטורדינו (Tordino), באזור הגבעות העשיר בכרמי גפנים וזיתים, בזכות מאפייני פני השטח וההאקלים הים-תיכוני.
כלכלת העיר מבוססת בעיקר על פעילויות הקשורות בעיקר לחקלאות ולמסחר יחד עם מגזר תעשייתי מבוסס: טקסטיל, תעשיית מזון, הנדסה, חומרי בניין ותעשיית קרמיקה. טראמו מקושרת לכבישים המהירים A14 ו-A24.
מקור השם
אינטרמנה (Interamna), היה שמן של כמה ערים בחלקים שונים של איטליה. המינוח מרמז על מיקומן של הערים על מקום מפגש של שני נהרות. קיימים כתבי יד בהם המקום מוזכר בשם טראמנה (Teramne) וממנו התפתחה הצורה המודרנית טראמו. אך בימי הביניים נראה היה שהעיר הייתה ידועה בשם אפרוטיום (Aprutium), שהוא כנראה שיבוש של השם פראטוטיום (Praetutium) או של שמו של השבט המקומי.
היסטוריה
לפני התקופה הרומית
ישוב מהאלף הראשון לפני הספירה ומבנים עתיקים המיוחסים לעמים איטליים נמצאו במקום בחפירות ארכאולוגיות. הממצאים העתיקים ביותר נמצאו בפרברי העיר, שם התגלה בין השאר אתר קבורה. לכאורה, ההתפתחות של היישוב העתיק התאימה למרכז מסחרי שהוקם על ידי התרבויות ההאטרוסקית והפיניקית. על פי כתביו של סקסטוס יוליוס פרונטינוס, היישוב העתיק התפתח בממדיו ובחשיבותו עד שהוא נעשה לבירתו של השבט המקומי.
התקופה הרומית
בקרב סנטינום (Sentinum), ב-295 לפנה"ס, הביסו הרומאים את הקונפדרציה של העמים האיטליים ובכך החלו את המלחמות הסאמניטיות. בשנת 290 לפנה"ס נכבש האזור על ידי הלגיונות שנשלחו על ידי הקונסול פניוס קוריוס דנטאטוס והעיר קיבלה את השם אינטרמניה פרטוטוריום (Interamnia Preatuttorium), "העיר של הפרטוטואים שבין שני הנהרות"). בתקופת מלכותו של אוגוסטוס קיסר העיר הייתה חלק ממחוז פיסניום. שטחה של נפת טראמו הנוכחית חולק לשלושה חלקים.
לאחר שנת 217 לפנה"ס קיבלה העיר מעמד של מוניקיפיום, שאותו איבדה עקב תמיכתה בלוקיוס קורנליוס סולה במהלך מלחמת בעלות הברית, אך בסופו של דבר הוחזר לה מעמד זה על פי רצונו של יוליוס קיסר.
במהלך התקופה הרומית, הודות לקרבתה לבירת האימפריה, זכתה העיר לשגשוג, כפי שניתן לראות על פי הפסיפסים, התאטראות, המרחצאות ושרידי האמפיתיאטרון שבה. על פי כתביהם של היסטוריונים כמו תלמי, טיטוס ליוויוס ופליניוס הזקן, תור הזהב של העיר היה בתקופת שלטונו של אדריאנוס, כאשר נבנו בה המקדשים של מרס ושל אפולו.
ימי הביניים
מעט ידוע על טראמו בראשית ימי הביניים, לאחר חורבנה של העיר בשנת 410 על ידי הויזיגותים בהנהגתו של אלאריק הראשון. בין השנים 552-554 משלו באינטרמניה האוסטרוגותים. מיד לאחר המלחמה הגותית בשנים 535-554, הייתה העיר לנחלה ביזנטית. טראמו נכללה בהגמוניה של רוונה. בהמשך היא הייתה לנחלה פאודלית של הלומברדים.
ב-1129 נכבשה העיר על ידי הנורמנים. ב-1140 היא הייתה לנחלתו של רוג'רו השני, מלך סיציליה. במהלך הסכסוך שהתעורר בעקבות הכתרתו של רוג'רו, טראמו נהרסה על ידי כוחות נורמנים והמבנה היחיד ששרד היה המגדל של כיכר סנטה אנה. מכאן ואילך הוא יקרא "המגדל השרוף" (Torre Bruciata). ב-1268 בא הקץ לשושלת ששלטה בסיציליה בעקבות רוג'רו ובמקומה עלה לשלטון בית אנז'ו.
הסמכות הכנסייתית ששלטה באזור שיפרה את כלכלתה של העיר, כפי שניתן לראות בבנייתם של המצודות, הכנסיות, המנזרים והארמונות שנבנו בה, יחד עם הזכויות שהוענקו לה.
תקופת הרנסאנס והעת החדשה
במהלך המאה ה–15 התחוללו מאבקים בין משפחות חשובות בטראמו על השליטה בה. היו אלה משפחות דה ואלה (De Valle) ומלטינו (Melatino). הוצאתם להורג בתליה של 13 מתומכיה של משפחת מלטינו עדיין מוזכרת בטבלת אבן במקום מרכזי בטראמו. האנדרטה מעוצבת בצורה של שני ראשי אדם שלשונותיהם משורבבות ועל האנדרטה חקוקה הכתובת A lo parlare agi mesura (חשוב על מה שאתה אומר).
בראשית אותה מאה נרצח הרודן אנטונלו דה ואלה. מצודתו, שהייתה ממוקמת במה שהיום הוא כיכר גריבלדי, נהרסה עד היסוד. האגדה מספרת שהסכסוך בין שתי המשפחות הסתיים הודות לנשות העיר שהכריזו על "שביתת אהבה". למרות המאבקים הפנימיים, העיר זכתה לתקופת פריחה תרבותית באותה תקופה. אומנים כמו ג'קובלו דל פיורה וניקולה דה גוארדיגרלה חיו ופעלו בעיר שהיו לה קשרי מסחר עם טוסקנה ועם ונציה.
לאחר מותו של פרדיננד השני מכר קרלוס השני, מלך ספרד את טראמו לדוכס אטרי תמורת 40,000 דוקטים. תושבי העיר מרדו, אך המרידה נכשלה. ב-1626 הכה את העיר רעש אדמה וארבע שנים לאחר מכן התחוללה בה מגפה. החל משנת 1707, לאחר מלחמת הירושה הספרדית, מלך בית הבסבורג על ממלכת שתי הסיציליות במשך 27 שנים. במהלך עידן הנאורות היית טראמו מרכז חשוב לפעילות אינטלקטואלית, כשהבולט בדמויות שפעלו בעיר היה המשורר והפילוסוף מלכיאור דלפיקו. ב-1798 נכנסו כוחות צרפתים לטראמו ולמרות שבתחילה הם נהדפו על ידי תושבי העיר, הם שבו כמה ימים לאחר מכן ובזזו את כל העיר.
ב-1806 הביס נפוליאון את כוחותיו של פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות וטראמו נעשתה לנחלה צרפתית עד לשנת 1815, כאשר היא הוחזרה לממלכת נאפולי. פרננדו השני ביקר בעיר ב-1832, ב-1844 וב-1847. ב-1890 הוקם בעיר מצפה כוכבים.
המאה ה-20
ב-1925 נוסדה בטראמו האגודה הפיכואנליטית הראשונה של איטליה.
במהלך מלחמת העולם השנייה, ב-25 ביוני 1943, נכנסו כוחות גרמנים לטראמו והמשיכו משם בדרכם לכפר בוסקו מרטזה, שם הם ניהלו לחימה כנגד המחתרת האיטלקית. הפרשה ידועה בשם "קרב בוסקו מרטזה".
מאז שנת 1972 נערכת מדי שנה בטראמו אליפות שנתית בכדוריד. בשנת 1993 הוקמה בטראמו האוניברסיטה המקומית.
| אקלים בטראמו | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 14 | 14 | 15 | 20 | 24 | 28 | 32 | 30 | 24 | 17 | 13 | 13 | |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 5 | 6 | 7 | 10 | 14 | 17 | 21 | 19 | 14 | 11 | 6 | 5 | |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 14 | 26 | 67 | 25 | 92 | 62 | 0 | 30 | 30 | 30 | 157 | 90 | |
ערים תאומות
ריביראו פרטו (אנ'), ברזיל
פראג, צ'כיה
סטרובולוס (אנ'), קפריסין
ממינגן, גרמניה
ראשון לציון, ישראל
בראן, מונטנגרו
גוז'וב ויילקופולסקי, פולין
קישורים חיצוניים
- אתר הבית של עיריית טראמו (באיטלקית)