טירה (רמלה)
 | |
| שרידי מסגד הכפר | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז לוד |
| נפה | נפת רמלה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | לפני המאה ה-17 |
| שטח | 6,956 דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מבצע דני |
| תאריך נטישה | 10 ביולי 1948 |
| יישובים יורשים | טירת יהודה, ברקת, גבעת כח |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בהיישוב לשעבר | 1,290[1] (1945) |
| קואורדינטות | 32°01′02″N 34°56′35″E / 32.017222°N 34.943056°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת גוש דן רגילה)   טירה | |
טירה (בערבית: الطيرة) היה כפר ערבי בשפלת יהודה, כ-12 קילומטרים צפונית-מזרחית לרמלה. טירה נכבש בידי חטיבת אלכסנדרוני, במהלך מלחמת העצמאות, ביולי 1948, ורוב בתיו נהרסו מאוחר יותר.
היסטוריה
באזור הכפר נתגלו שרידים ארכאולוגיים מתקופת הברונזה הקדומה, מתקופת הברזל השנייה, מהתקופה ההלניסטית ומהתקופה הרומית המאוחרת (גת). כמו כן נתגלה בור מים מהתקופה הטרום-ביזנטית ושרידים מהתקופה הצלבנית והממלוכית.
במפקד האוכלוסין העות'מאני מ-1596 מנו תושביו 160 נפשות, ב-26 בתי אב.
ב-1863 ביקר בכפר החוקר הצרפתי ויקטור גרן וכתב עליו:
בכפר הזה, היושב על גבעה שכמעט אינה נישאה מעל המישור, יש 500 תושב. בתיו, שרובם בנויים בנייה גרועה, נבנו חלקית מאבנים עתיקות. פתחו של אחד מהם, כמו של עוד אחרים, כנראה עתיק כולו: שתי המזוזות בנויות מאבני גזית גדולות, והמשקוף הוא אבן נהדרת שעוטרה לפנים, אלא שהגילופים נפגמו וכמעט נמחו. כמה מרתפים וקבר חצוב בסלע מעידים גם הם שהיה באתר הזה כפר יהודי". מסגד הבנוי מאבנים עתיקות.
מרישומים עות'מאנים מסביבות 1870 עולה שבכפר גרו 385 גברים וכלל 54 בתים. ב-1882 ביקרה בכפר הקרן לחקר ארץ ישראל ודיווחה: "כפר בגודל בינוני שבתיו בנוים מטיט, עם משוכות צבר, ממוקם בקצה מישור, מאחוריו מתנשאות גבעות; במערב, ליד הכביש הראשי שוכנת באר מים טובה ולצידה שרידי מבנה מאבן. ב-1896 נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-210 תושבים.
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמלה. שדה התעופה לוד הוקם בידי הבריטים כשישה קילומטרים דרומית-מערבית לכפר. ב-1922 נפתח בית ספר בכפר לבנים ולבנות. בשנת 8–1947 למדו בבית הספר לבנים מעל 110 תלמידים ו-22 תלמידות.
במפקד האוכלוסין של המנדט הבריטי בשנת 1922 נמנו בכפר 640 תושבים ובמפקד של 1931, 822 תושבים ב-175 בתים. בסקר הכפרים משנת 1945 נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-1,290 תושבים.
אזור הכפר נכלל בשטח שיועד למדינה ערבית לפי החלטת החלוקה של האו"ם מ-29 בנובמבר 1947. באמצע מאי 1948 הכפר נתפס בידי חיילי הלגיון הערבי. בבוקר ה–10 ביולי, גדוד 89 של חטיבת אלכסנדרוני יועד לכבוש את הכפר ואת הכפר הסמוך, קולה, במסגרת השלב הראשון של "מבצע דני" כהכנה לכיבוש הערים רמלה ולוד הסמוכות. הכפר הותקף על ידי פלוגה א', בפיקודו של יעקב גרנק ('דב הבלונדיני'). הפלוגה נתקלה בהתנגדות קלה בלבד, והכפר נכבש ללא אבדות. התושבים ברחו או גורשו. ב-10 ביולי הורה מטה מבצע דני לחטיבת יפתח ולחטיבה 8 לפוצץ את רוב בתי הכפר (כמו גם את בתיו של הכפר ענאבה (אנ')) ולהותיר על תלם מעט בתים, כדי שניתן יהיה לאכסן בהם חיל מצב קטן.[2] ניתנה הוראה לפוצץ את רוב המבנים גם בכפר קולה. בתחום מושב ברקת שרדו מספר מבני אבן של הכפר.
על אדמות הכפר הוקם מושב טירת יהודה ב-1949.[3] ב-1952 הוקם מושב ברקת. מעברת גבעת כ"ח שהוקמה תחילה ב-1950 בכפר הסמוך קולה, הועברה לשטח הכפר והפכה למושב באותו השם ב-1952. בסרט הישראלי "חכם גמליאל" שצולם גם בטירת יהודה, מופיע אחד הבתים ששרד מן הכפר (ועומד עדיין על כנו). בכניסה למושב טירת יהודה ניצב מסגד ובו מחראב וכיפה הנקרא במפות ישנות "נבי כיפל".
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרים [ Category:Al-Tira, Ramleתצוגה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- ריכוז קישורים ותמונות משרידי הכפר, באתר " אבני מורשת"
הערות שוליים
- ↑ נתוני סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל
- ↑ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 227.
- ↑ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 595, מס' 95: "טירת יהודה – טירה – 1949".
טירה (רמלה)40794677Q4703299