טיונוויל

טיונוויל
Thionville

דגל טיונוויל
בית העירייה של טיונוויל
מדינה
חבל	גראנד אסט
מחוז	מוזל
קנטון	"קנטון טיונוויל" (צר') ו"קנטון יוץ" (צר')
חבל ארץ	גראנד אסט
בירת העיר	מץ
שפה רשמית	צרפתית
תאריך ייסוד	המאה החמישית
שמות קודמים	"טיודונווילה" "טותוניסווילה" "דידנאוון" "דידנהופן"
שטח	50 קמ"ר
גובה	150 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	423 מטר
‑ הנקודה הנמוכה	147 מטר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	42,778 (2022)
‑ צפיפות	860 נפש לקמ"ר (2022)
קואורדינטות	49°21′32″N 6°10′09″W
אזור זמן	UTC +1
https://www.thionville.fr/
(למפת צרפת מוגדלת)   פריז מרסיי ליון טולוז ניס נאנט שטרסבורג מונפלייה בורדו ליל רן ריימס לה האבר סנט אטיין אנז'ה גרנובל דיז'ון קורסיקה ספרד שווייץ גרמניה בלגיה לו. איטליה הממלכה המאוחדת תעלת למאנש הים התיכון האוקיינוס האטלנטי טיונוויל (למפת צרפת רגילה)   פריז מרסיי ליון טולוז ניס נאנט שטרסבורג מונפלייה בורדו ליל רן ריימס לה האבר סנט אטיין אנז'ה גרנובל דיז'ון קורסיקה ספרד שווייץ גרמניה בלגיה לו. איטליה הממלכה המאוחדת תעלת למאנש הים התיכון האוקיינוס האטלנטי טיונוויל

טיונוויל (בצרפתית: Thionville) היא עיר במחוז מוזל שבחבל גראנד אסט בצפון מזרח צרפת היושבת על הגדה המערבית של נהר המוזל.

ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על התיישבות במקום כבר מתקופת הברזל. לאורך ההיסטוריה נשלטה העיר על ידי לוקסמבורג, גרמניה וצרפת שהשאירו אחריהן שלל מבנים היסטוריים הבנויים בסגנונות שונים.

שם העיר

עם הקמתה נקראה העיר (בשפה הלטינית): "טיודונווילה" (Theudonevilla) ו"טותוניסווילה" (Totonisvilla).

לאורך ההיסטוריה נשלטה העיר על ידי מדינות ונסיכויות שונות שהעניקו לה שמות שונים. השלטון הצרפתי נתן לה את השם טיונוויל (Thionville) שהוא שמה הנוכחי, השלטון של בית לוקסמבורג נתן לה את השם דידנאוון (Diddenuewen) בלוקסמבורגית ושלטון בית הבסבורג נתן את השם דידנהופן (Diedenhofen) בגרמנית.

ההיסטוריה של העיר

תחילתה של העיר

לפי ממצאים ארכאולוגיים מעריכים מומחים שראשוני המתיישבים הי בני שבטים אלמאנים שהגיעו למקום לאחר נפילת האימפריה הרומית המערבית, בתקופת השושלת המרובינגית (המאה החמישית עד המאה השמינית).

ימי הביניים

ב-835 התקיים בעיר "הסינוד של טיונוויל" שבא להסדיר את מעמדו מלך צרפת, לואי החסיד, בעקבות מרד שהתחולל נגדו בהובלת בניו ובתמיכת הבישוף של ריימס, איבו .

החל מהמאה העשירית הייתה טיונוויל בתחום השלטון של האימפריה הרומית ה"קדושה" ושויכה בהמשך לבית לוקסמבורג. ב-1462 עברה העיר לשלטון בית בורגונדי וב-1477 עברה השליטה בעיר לבית הבסבורג הגרמני.

המאה ה-17

ב-1639, במהלך מלחמת שלושים השנים, כבשה ספרד את טיונוויל. ב-1639 ניסו צבאות ממלכת צרפת לשחרר את העיר והטילו עליה מצור . לאחר שהספרדים הצליחו להביא תגבורות לכוח הנצור הסתיים הקרב בתבוסה צרפתית ובכ-6,000 נפגעים וכ-3,000 שבויים הצד הצרפתי.

ב-1643 הטילו הצרפתים מצור נוסף על העיר (צר') והפעם הצליחו לכבוש אותה מידי הספרדים. אחיזת צרפת בטיונוויל עוגנה ב-1659 בהסכם הפירנאים שנחתם בין צרפת וספרד וסיים את מלחמת שלושים השנה.

ב-1659 ביצר סבסטיאן דה וובאן את העיר במסגרת פרויקט ביצורי וובאן.

המאה ה-18

ב-1792, התארגנה הקואליציה האנטי-צרפתית הראשונה שנועדה לסייע למלך צרפת, לואי ה-16, לדכא את המהפכה הצרפתית. במהלך המערכה הטיל קרל וילהלם פרדיננד, דוכס בראונשווייג-וולפנביטל וכוחות מבית הבסבורג מצור על טיונוויל בה התבצרו תומכי המהפכה. המצור נכשל וכוחות הסיוע הגרמנים ספגו אבידות כבדות.

המאה ה-19

ב-1871, עם סיום מלחמת צרפת–פרוסיה ותבוסת צרפת בה, חתמה צרפת על אמנת פרנקפורט לפיה היא מוותרת על חבל אלזס-לורן, ובירתו מץ, כשבין השאר ויתרה גם על טיונוויל.

הגרמנים, שחזרו לשלוט בעיר, שינו את שמה לדידנהופן (Diedenhofen) והחלו להשקיע בפיתוחה. כדי למנוע מצרפת לשחרר את אלזס-לורן הקימו שרשת ביצורים על קו מץ-טיונוויל . במסגרת פרויקט זה הקימו הגרמנים סביב טיונוויל מערך של שלושה מבצרים וביניהם חפירות לחיילי רגלים:

• מבצר גונטראנז' מצפון מערב לעיר
• מבצר קניגזמקר מצפון מזרח לעיר
• מבצר איאנז' מדרום לעיר

המאה ה-20

ב-1919, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, נחתם חוזה ורסאי שהחזיר את חבל אלזס-לורן ואת טיונוויל לידי הצרפתים. בעקבות זאת הוחזר לעיר שמה הצרפתי.

לאחר המלחמה בנו הצרפתים את קו מאז'ינו שמבצריו היו מחולקים לסקטורים כשאחד מסקטורים אלו היה "סקטור מבצרי טיונוויל" (צר') שהגן על העיר ועל העיר המרכזית באזור, מץ.

ב-1940, בעקבות כיבוש צרפת והסכם שביתת הנשק בין גרמניה הנאצית וצרפת, נכללה טיונוויל בשטח תחת שלטון נאצי שהחזיר לה את שמה ה"גרמני", דידנהופן (Diedenhofen).

בשלהי 1944 שחררה הארמייה השלישית של צבא ארצות הברית את העיר מהכיבוש הגרמני והצבא הקים בקרבתה מחנה פליטים ועקורים. מאז 1944 נשארה טיונוויל תחת שלטון צרפתי.

מאפיינים

חלוקה אדמיניסטרטיבית

במהלך המאה ה-20 ועם התרחבות העיר סופחו אליה יישובים קטנים שהקיפו אותה.

ב-2015 חולקו מחדש הקנטונים של צרפת וטיונוויל פוצלה בין "קנטון טיונוויל" (צר') ל"קנטון יוץ" (צר') כששני הקנטונים שייכים למחוז מוזל.

כלכלה

בשלהי המאה ה-19 התגלו בסביבת העיר מרבצי ברזל, דבר שהביא לפיתוח מכרות ברזל ולהקמת תעשייה כבדה הקשורה למחצב זה. לאחר מלחמת העולם השנייה חלה פריחה כלכלית בעיר בעקבות הרחבת התעשייה הכבדה. בשנות ה-70 החלה העיר לסבול מאבטלה לאחר שמצד אחד חלה ירידה בצריכת הברזל העולמית ומצד שני העדיפו מפעלי הפלדה במקומיים לייבא חומר גלם עשיר בעופרה ביחס לחומר הגלם מהמכרות המקומיים. תהליך זה גרם לסגירת חלק מהמכרות והמפעלים ולאיבוד מקומות עבודה כשב-1997 נסגר מכרה הברזל האחרון במחוז מוזל. אבטלה זו דחפה רבים מתושבי העיר לחפש עבודה מחוץ למחוז ולחבל כשחלקם מצא עבודה בלוקסמבורג שגבולה מרוחק כ-15 ק"מ מהעיר. נכון ל-2019 כ-100,000 מתושבי העיר עובדים בשכנה מצפון שם הם נהנים ממשכורות גבוהות מהמשכורות בצרפת.

תחבורה

רכבות

בגדה המזרחית של המוזל עוברות מסילות רכבת המחברות את טיונוויל עם מץ, ננסי, שטרסבורג, פריז, בריסל, ציריך וערים אחרות במחוז. חלק מהרכבות העוברות בעיר הן רכבות מהירות (TGV). לשירות תושבי העיר נבנתה ב-1854 תחנת רכבת כשבקרבתה נבנה גשר החוצה את המוזל ומנגיש את התחנה. התחנה היא אתר היסטורי.

תחבורה ציבורית

תושבי העיר נהנים משירות אוטובוסים מפותח (צר') כשהחברה שמפעילה את השירות (Citéline) נוסעת ב-32 קווים עירוניים ועוצרת בכ-1000 תחנות. נכון ל-2017 נסעו בשירות זה כ-5,547,000 נוסעים בשנה.

כבישים

את העיר חוצה הכביש המהיר 31A שמחבר את לוקסמבורג בצפון לעיר דיז'ון בדרום.

דמוגרפיה

אוכלוסיית טיונוויל

היקף אוכלוסיית טיונוויל הושפע מאוד מהיצע העבודה במכרות ותעשיית הברזל בסביבות העיר. בעקבות ירידת צריכת הברזל בשנות ה-70, המעבר לעיבוד עפרות מיובאות וסגירת מכרות ומפעלים עלתה האבטלה וחלה ירידה באוכלוסייה. מגמה זו קוזזה, חלקית, על ידי החלטות אדמיניסטרטיביות, שהתקבלו בערך באותה תקופה, לספח יישובים קטנים לטיונוויל, דבר שגרם לגידול מלאכותי במניין תושבי העיר. נכון ל-2022 מונה אוכלוסיית טיונוויל כמעט 43,000 אנשים.

לפי סקר אוכלוסין שנערך בטיונוויל ב-2018, העיר מוגדרת צעירה יחסית לממוצע של מחוז מוזל. לפי סקר זה שיעור האנשים בעיר מתחת לגיל 30 היה 34.7% בעוד שממוצע המחוז עמד על 33.6%. בהתאם לכך שיעור האנשים בעיר שהיו מעל גיל 60 היה 25.6% מול 26.2% בכלל המחוז.

הידרוגרפיה

טיונוויל נמצאת על גדות נהר המוזל ולכן הוא משמש כערוץ הניקוז העיקרי של מי גשמים שיורדים על העיר. בנוסף למוזל עצמו מתנקזים מי נגר עילי מהעיר לשלוחות של המוזל וכן לתעלות ניקוז מלאכותיות.

ב-2015 אושרה תוכנית פיתוח תשתית המים לאגן הניקוז של המוזל (צר') בתוכו יושבת טיונוויל. התוכנית מתייחסת גם לאיכות המים. מאחר שהתוכנית כוללת התייחסות למכרות ולתעשיית הברזל שפועלת באגן ניתן לה השם "אגן הברזל".

אקלים

מחקר אקלים של המרכז הלאומי למחקר מדעי של צרפת, לאורך השנים 1971–2000, מצביע על הממצאים הבאים הנוגעים לאזור טיונוויל:

• מזג אוויר אופייני לשולי הרים
• מזג אוויר ממוצע של 9.7 מעלות צלזיוס עם תנודות של 16.5 מעלות לשני הכוונים
• כ-800 מ"מ משקעים בשנה עם ממוצע של 12.6 ימי גשם בינואר ו-9 ימי גשם ביולי

מחקר נוסף של השירות המטאורולוגי של צרפת, שנערך בשנים 1991–2020, הצביע על נתונים דומים:

• טמפרטורה ממוצעת של 10.2 מעלות
• 884 מ"מ משקעים שנתיים
• הטמפרטורה הגבוהה ביותר (39.3 מעלות) נמדדה ב-25 ביולי 2019
• הטמפרטורה הנמוכה ביותר (17.9- מעלות) נמדדה ב-5 בינואר 1985

שימוש בקרקעות

סקר של המכון האירופאי לקרקעות CLC (צר'), מ-,2018 מצביע על חלוקת הקרקעות באזור טיונוויל כדלקמן:

• 26.8% יערות
• 22.3% אזורים עירוניים
• 20.8% אדמות מעובדות
• 15.6% כרי דשא
• 6.6% מבנים תעשייתיים
• השאר הם מקווי מים, שטחי שיחים, פארקים ציבוריים וכו'

דיור למגורים

בראשית העשור השני של המאה ה-21 נמצא מספר דירות המגורים בטיונוויל נמצא בגידול מתמיד של כאחוז לשנה:

• 2022 - 23,875 דירות
• 2019 - 22,409 דירות
• 2014 - 21,123 דירות
• 2009 - 20,376 דירות

מתוך סך הדירות 27% היו צמודות קרקע ו-73% בתי דירות. נכון ל-2019 כ-44% מאלו שגרים בעיר הם בעלי בתים. מספר זה נמוך ביחס לכלל חבל המוזל (כ-60%) ולכלל צרפת (57%).

נטיות פוליטיות

בבחירות לנשיאות צרפת ב-2022 נתנו 64% מתושבי העיר את קולם לעמנואל מקרון ו-36% תמכו במארין לה פן הימנית.

שפה

השפה העיקרית המדוברת בטיונוויל היא צרפתית. עם זאת, קרבתה של אלזס לוריין לגבולות גרמניה ולוקסמבורג ושנות השלטון של לוקסמבורג וגרמניה באזור הביאו להתפתחות וריאנט של השפה הצרפתית שנקרא "צרפתית אלזסית" (צר') שנגזרת מהשפה הלוקסמבורגית. על אף כל השנים שעברו משחרור טיונוויל ב-1944 ההערכה היא שישנם עדיין מספר אלפי תושבים שדוברים בשפה זו.

שירותים מוניציפליים

חינוך ובריאות

בטיונוויל פועלים כ-25 בתי ספר יסודיים ותיכוניים וכן קיימת בעיר שלוחה של אוניברסיטת מץ (צר').

בעיר פועל בית חולים בשם "בל-איר" (צר') המכיל כ-660 מיטות.

שירותי דת

בטיונוויל נבנו כמה כנסיות עבור הזרמים השונים של הנצרות (קתולים, פרוטסטנטים, הכנסייה האפוסטולית ואוונגליסטים), מסגד, בית כנסת ומקדש עדי ה'.

קיים בעיר בית קברות יהודי.

ברית ערים תאומות

לטיונוויל הסכמי ערים תאומות עם הערים:

• גאו, מאלי, אפריקה)
• ואראלו פומביה (פיימונטה, איטליה)
• אורבנה, אילינוי, ארצות הברית.

אתרים משמעותיים בעיר

במרכז העיר ניתן לראות הרבה מבנים היסטוריים מהמאה ה-17 ואילך כשהידועים ביניהם:

• בית העירייה שנחנך ב-1641
• בית המשפט שנבנה במאה ה-16 (צר')
• מלון קריהאנז'-פיטנז' שנבנה במאה ה-18 (צר')
• מזבח המולדת של טיונוויל – אנדרטה שנבנתה ב-1796 להנציח את המהפכה הצרפתית (צר')
• מגדל שוק הפשפשים הוא מבצר מהמאה ה-12 ששוקם ומשמש כמוזיאון עירוני (צר'). במוזיאון מוצגים, בשמונה חדרים, ממצאים מטיונוויל וסביבתה החל מהתקופה הפרהיסטורית לתקופת הרנסאנס.
• שרידים ארכאולוגיים מתקופת הברזל (חרסים ומטבעות) וכן שרידי דרך רומית
• בית הקברות הצבאי בו קבורים חיילים צרפתים וחיילים מצבאות זרים שנלחמו באזור
• קטעים מחומות טיונוויל שהוקמו במאה ה-18 כדי להגן על העיר (צר')
• מבצר גונטראנז' הוא מבצר שחולש על העיר ונבנה על ידי הגרמנים בתחילת המאה ה-20 (צר')
• שער הכתר של יוץ נבנה ב-1752 והוא חלק ממערך ביצורים שנבנה להגן על העיר (צר')
• טירת טיונוויל" הוא מבנה שבנייתו החלה במאה ה-15 כדי לשרת את שליטי בית לוקסמבורג (צר')
• טירת וולקראנז' שנבנתה במאה ה-13 על ידי אציל פיאודל מקומי ונמצאת בשוליה המערביים של טיונוויל (צר')
• מגדל הפעמונים של טיונוויל הוא מבנה מהמאה ה-14 ששימש בראשיתו כמגדל תצפית ששולב בחומת העיר (צר')
• כנסיית סנט ג'וזף שנבנתה בתחילת המאה ה-19 (צר')
• אוטל דה רוויל נבנה במאה ה-16 כמלון (צר')
• תחנת הרכבת של טיונוויל שנבנתה ב-1854 (צר')
• בית הדואר נבנה על ידי הגרמנים בתחילת המאה ה-20

אישים ידועים

• יוהאן פון אלדרינגן
• ז'וזף בודן דה בואמורטיה

גלריה

• 
  הכניסה למבצר טיונוויל
• 
  מגדל שוק הפשפשים
• 
  טירת וולקראנז'
• 
  שער הכתר של יוץ
• 
  כנסיית סנט ג'וזף
• 
  בית הכנסת החדש
• 
  בית הכנסת העתיק (לא קיים)
• 
  מבצר גונטראנז'
• 
  תחנת הרכבת ההיסטורית
• 
  מגדל הפעמונים
• 
  בית הדואר שבנו הגרמנים בעיר
• 
  בית הקברות הצבאי
• 
  אנדרטת " מזבח המולדת של טיונוויל"

לקריאה נוספת

• Charles Abel, « Une page retrouvée de l'histoire de Thionville », dans L'Austrasie, volume 2, 1854, p. 346-348.
• Jean-Marie Yante, Commerce et marchands Thionvillois aux XVe et XVIe siècles, 1983.
• René Caboz : La bataille de Thionville ou La libération du pays des trois frontières : 25 août-25 décembre 1944, Éditions Pierron, Sarreguemines, 1991.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טיונוויל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של טיונוויל
• טיונוויל, ברשת החברתית פייסבוק
• villedethionville טיונוויל, ברשת החברתית אינסטגרם
• אתרי תיירות בטיונוויל, באתר thionville.fr
• מידע סטטיסטי על טיונוויל, באתר insee.fr
• טיונוויל – עיר גרמנית בצרפת, באתר anabf.org
• טיונוויל, באתר העיתון lasemaine.fr
• אתר הקהילה היהודית בטיונוויל
• סיור רגלי בטיונוויל, סרטון באתר יוטיוב, 2023 (בצרפתית)
• סיור ברחובות טיונוויל, סרטון באתר יוטיוב, 2019 (בצרפתית)

• טיונוויל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• טיונוויל, ברשת החברתית אינסטגרם

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

טיונוויל41480697Q22640