טיוטה:רבי צבי שפירא (צביון העמודים)

רבי צבי שפירא (וולוז'ין/צביון העמודים) רבי צבי שפירא (ט"ו בכסלו ה'תר"פ – י"ב בתשרי ה'תשס"ח), רב ליטאי, מחבר סדרת הספרים צביון העמודים על הסמ"ק, חתן פרס הרב קוק לספרות תורנית, מראשי עורכי ספרי הנצי"ב.

ביוגרפיה

נולד בעיירה לאפיצ'י שבליטא למשפחת רבנים מיוחסת, אביו רבי ישראל איסר (בנו של ראש ישיבת וולוז'ין רבי רפאל שפירא ונכדו של הנצי"ב מוולוז'ין ורבי לייבלי קובנר), שימש כרבה של העיירה. אמו טויבא זלדה, הייתה בתו של רבי אביגדור מנקביץ חתנו של רבי אליעזר צבי לויטן, שניהם ראשי ישיבת אור החיים בסלבודקה ומראשי תנועת המוסר.

בשנת תר"צ עלה ארצה והתגורר בירושלים. למד בישיבת חברון. שם למד בחברותא עם רבי מיכל יהודה ליפקוביץ.

בשנת ה'תש"ה נישא להענא יוכבד (ג' בכסלו ה'תרפ"ה – כ"א בכסלו ה'תשס"? בת רבי חייקל מילצקי ראש ישיבת חיי עולם).

התכתב רבות בהלכה עם רבני דורו, חלק מחידושיו הודפסו בספרם. ביניהם היו לדוגמא רבי עזרא אלטשולר בעל התקנת עזרא, הסטייפלר, בעל ה'פרשת המלך' , רבי אפרים גרינבלט בעל השו"ת רבבות אפרים ועוד.

היה מקורב לבן דודו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק.

צאצאיו

• בנו, רבי דוב שפירא, (חתנו של הרב שטיינמן), ראש ישיבת (יד הלוי).
  • חתנו רבי ישראל פרוכטר, ר"מ בישיבת קרית מלך בבני ברק.
  • בנו, ר' דוד שפירא, משמשו של הרב שטינמן.

ספריו

צביון העמודים

בעידודו של בן דודו הרב מבריסק, חיבר את סדרת הספרים צביון העמודים פירוש נרחב על הסמ"ק והגהות רבינו פרץ.

הכרך הראשון (ירושלים תש"כ - 1960), זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית - חלוקה ה-16, בסוג ספרות תורנית מקורית. הדפסת הספרים נמשכה על פני שנים רבות כשהכרך האחרון יצא בשנת תש"ס (2000).

הסדרה מונה 8 כרכים המפרשים את מרבית ספר הסמ"ק (סימן א - סימן קצו).

לספר נוסף "ביאורים מכתב יד" המיוחס לרבי משה מצוריך (מתקופת בעלי התוספות) – ליקוט מדברי הפוסקים הראשונים {{הערה|בספר "סמ"ק מצוריך ליצחק הר שושנים כתב שהוא הראשון – 10 שנים לאחר הוצאת צביון העמודים??? והרי הוא כותב שרבי צבי הנגיש לו את הכתב יד???.}}

כן נוסף "הגהות חדשות" מרבי יהושע צייטלש משקלוב (תלמיד בעל השאגת אריה ומקורבו של הגאון מוילנה) – ביאור הדברים המוקשים בספר הסמ"ק. בסוף הכרך השמיני הוסיף רבי צבי "פירוש קדמון מכתב יד", המחבר היה חי בסביבות המאה ה-14 אך זהותו לא נודעה. מבאר ומיישב את דברי הסמ"ק והגהות רבינו פרץ. בשנת תשפ"ג (2023) הוציאו בניו את החלק התשיעי (סימן קצז - ?).

מכונים מובילים משתמשים בהוצאה זו ובהערות ה"צביון": מכון ירושלים, זכרון אהרן ויד הרב הרצוג .

בתשמ"ה יצא בירושלים קובץ בשם מחדושי בעלי התוס' על מסכת גיטין, ובתשנ"ה על מסכת ביצה על ידי רבי עקיבא יצחק סץ, שם נדפס הסמ"ק במהדורת צביון העמודים, ובתוספת קיצור לחיבור צביון העמודים בשם לקט מצביון העמודים, הכולל חילופי גרסאות והערות מתומצתות מתוך הספר.

חיבורים נוספים

כתב (בעילום שם) את החיבור תפארת צבי על החומש ^{[דרוש מקור]}, ציונים למאמרי חז"ל הנוגעים לדברי הפסוקים, כתבנית החיבור תולדות אהרן. נדפס בחומש רבי שמשון רפאל הירש מהדורת הרב מרדכי ברויאר, ירושלים ה'תשכ"ה, באתר אוצר החכמה.

כמו כן פיקד על הוצאת כתבי היד והגהת הספרים של סבו הנצי"ב מוולוז'ין. חלק ניכר מכתביו היו בבעלותו.

{{ציטוטון:נתן נפשו על תורת הגהמ"ח זיע"א [-הגאון המחבר, זכותו יגן עלינו אמן] להאיר אורה בעולם התורה, יגע ועמל בהוצאת כל ספריו מכת"י [-מכתב יד] וכן בהוצאה לאור מחדש הספרים שנדפסו בחיו ותקנם הגהמ"ח בכת"י [-בכתב ידו]" (מבוא לספרים שו"ת משיב דבר וברכת הנצי"ב).}}

שקד רבות להוצאת כתבי היד של סבו רבי רפאל ואביו רבי ישראל איסר שפירא (תל אביב).

נוסחת הגר"א לספרי שנדפסה, נערכה על ידו.

שימש כחבר מכון התלמוד הישראלי – יד הרב הרצוג. בעריכת דקדוקי סופרים השלם שימש כאחראי לכתיבת ציונים לפירושי ופסקי הגאונים והראשונים הנוגעים לסוגיות הש"ס, שמקומם אינו על המסכת, וכן עשה במשניות סדר זרעים שיצא ע"י יד הרב הרצוג.

לקריאה נוספת

• אלישע כרך רביעי&pagenum=169 מאמר הרב אג"ם, השמטת פירוש 'איש חסידך' ב'העמק דבר', 607436, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• עוד על ההשמטה ב'העמק דבר' בענין ל'איש חסידך', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)