טיוטה:קרעטשניף-סיגעט

חסידות קרעטשניף סיגעט

מידע
מקום ייסוד	כפר עטה (קריית אתא), ישראל
תאריך ייסוד	ה'תש"ח
מייסד	רבי צבי הירש רוזנבוים
מרכזי פעילות	ירושלים, בית שמש, וויליאמסבורג, בני ברק, קרית יואל, לונדון, קרית אתא
אדמו"ר	הרב ניסן רוזנבוים הרב נפתלי הערצקא יצחק רוזנבוים הרב יחזקאל שרגא רוזנבוים הרב ניסן חיים מרדכי רוזנבוים

האדמו"ר רבי צבי הירש מנגן עם כינור בדביקות

חסידות קרעטשניף סיגעט מכונה גם קרעטשניף ירושלים היא חצר חסידית, מחוברת אידאולוגית לדרכה של העדה החרדית ולשיטת סאטמר בהתנגדות לציונות, נוסדה בשנת ה'תש"ח על ידי האדמו"ר רבי צבי הירש רוזנבוים כהמשך לשושלת קרעטשניף מגזע נדבורנה.

הקמת החסידות בארץ ישראל

הדור הראשון

רבי צבי הירש רוזנבוים (י"ד בחשוון ה'תר"פ – ט"ז באייר ה'תשס"ו), המכונה "רבי הרשל'ע קרעטשניפער", נולד בסיגעט לרבי ניסן חיים מבראדשין בכור בניו של רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. גדל והתחנך אצל סבו רבי אליעזר זאב. לאחר השואה עלה לארץ בשנת תש"ה עם הספינה הליגאלית הראשונה "מטרואה", נכנס ללמוד בישיבת מהרי"ץ דושינסקיא, והקים מחדש את חסידות קרעטשניף. כבר בבחרותו ערך שולחנות לחסידים. לאחר נישואיו בשנת ה'תש"ח בעצת רבי אהרן מבעלז, עבר לכפר אתא והקים שם את 'שיכון סיגעט' ומוסדות התורה שלה, ישיבה, תלמוד תורה ובית כנסת. לאחר כמה שנים הגיע לפשרה עם דודו וגיסו רבי דוד משה מקרעטשניף מרחובות להוסיף לשמה של החסידות את השם סיגעט ומאז היא נקראת "קרעטשניף סיגעט". לאחר שעבר לירושלים כונתה גם "קרעטשניף ירושלים".

האדמו"ר הרב ניסן רוזנבוים

בשנת ה'תשמ"ב עבר לירושלים ונפטר בה'תשס"ו.

הדור השני

לאחר פטירת רבי הרשל'ע הכריזו בלוויה ששני בניו יכהנו אחריו כאדמורי"ם.

קרעטשניף ירושלים

האדמו"ר רבי זיידא אליעזר זאב עם האדמו"ר מסוכטשוב

בנו הראשון הרב ניסן רוזנבוים (נולד בח' באייר תש"ז), הוכתר לממלא מקומו בבית מדרשו של אביו ברחוב אבינועם ילין בירושלים ועבר להתגורר במעון אביו שבירושלים, חצרו מכונה "קרעטשניף ירושלים". קודם לכן כיהן כרב קהילת קרעטשניף-ירושלים בעיר בני ברק. בהמשך פתח שלוחה לקהילה בעיר בית שמש שם הקים בית מדרש וכולל אברכים. מנהגו לשבות כמה שבתות בשנה בקרב קהילתו בבני ברק, ובשבת חנוכה באופן קבוע.

בשנת תשע"ו פתח את ישיבת "מבצר התורה" קרעטשניף בעיר אלעד. דברי תורתו מודפסים ע"י מכון "נחלי אמונה".

קרעטשניף סיגעט

בנו השני רבי זיידא אליעזר זאב רוזנבוים (ט"ו בניסן תש"י - ב' באלול תשפ"ה), הוכתר לממלא מקומו בארצות הברית כאדמו"ר מ"קרעטשניף סיגעט". לאחר תקופה נוצר סכסוך בין החצרות, חסידיו פתחו אף הם בית מדרש בירושלים ובבית שמש, והאדמו"ר היה מגיע מדי פעם לשבות שם.

כעשר שנים אכן התגורר בויליאמסבורג שם יש לו בית מדרש. בתי מדרש נוספים שלו קיימים בבית שמש וקרית יואל ובלונדון. בזיווג ראשון היה חתנו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא מערץ, ולאחר שהתאלמן נישא לבתו של הרב אפרים פישל בראך, אב"ד מאדע. בשנת תשע"ו הגיע לגור בירושלים וקבע את בית מדרשו ברוב רפפורט בשכונת בית ישראל.

לחסידות יש כמה מוסדות וארגונים קהילתיים: מתיבתא להוראה בשם "נחלת צבי". 'עזר נישואין' לסיוע לחתנים, 'חבורת הבחורים' שאחראי לכינוסי הבחורים, 'מערכת תורת אש' להוצאת ספרי ושיחות אדמו"רי החסידות, מידי שבוע יוצא לאור גליון בשם 'רזא דאמונה'.

הדור השלישי

רבי זיידא אליעזר זאב נפטר בב' באלול ה'תשפ"ה. במהלך ההלוויה הוכרז כי ממלא מקומו יהיה בנו בכורו רבי נפתלי הערצקא יצחק רוזנבוים (ר' נפתל׳טשע), לצד שאר הבנים שגם הוכתרו כאדמורי"ם מקרעטשניף סיגעט, ומרכז החסידות עבר לעיר בית שמש.

בית המדרש בוויליאמסבורג הוא בהנהגתו של בנו השני, הרב יחזקאל שרגא שהוכתר גם הוא לכהן כאדמו"ר. בעצרת חיזוק ככלות השבעה הוכתר בנו הרב ניסן חיים מרדכי לכהן כאדמו"ר מ'קרעטשניף כפר אתא', על שם העיר קריית אתא, בה הקים סבו רבי צבי הירש רוזנבוים את חצרו ואת שיכון סיגעט בשנת ה'תש"ח.

מאפייני החסידות

את התפילות היה האדמו"ר רבי צבי הירש מתפלל בהתלהבות רבה, מנהג החסידות שהאדמו"ר עורך טיש בליל שבת עד שעות המאוחרות של הלילה, לעיתים עד אחרי עלות השחר. אמירת דברי תורה בסעודה שלישית נמשכת זמן רב בפרט בימי השובבי"ם. האדמו"ר מוסר שיעור בחומש רש"י כל ליל שישי. על פי מנהג קרעטשניף האדמו"ר עורך סדר בליל פסח שני בבגדי שבת, בשל יחודיותו של המעמד מגיעים אליו רבים מתושבי ירושלים ואף מחוצה לה.

גישתו של האדמו"ר רבי צבי הירש בנושא ציונות ומדינת ישראל היתה קנאית למדי, כשיטת סאטמר, והוא אסר השתתפות בבחירות וביקור בכותל המערבי (עוד קודם שאסר זאת רבי יואל מסאטמאר). גישתו שמרנית גם בנושא הלבוש, והוא התנגד לשינויים מהמסורת וללבוש מודרני.