טיוטה:נחמני הכהן
נחמני הכהן היה צאצא לעלי הכהן. חי בתקופת האמוראים והיה אביהם של מספר אמוראים מפורסמים בני הדור השני והשלישי.
לפעמים הוא נקרא נחמן[1] או נחמיה.
בניו
בניו של נחמני הם רב חנינא, רב אושעיא, רבה, רבי חייא[2], רבי יהודה[3], רבי יהושע, רבי יעקב[4], רבי יצחק ורבי שמואל. בן נוסף היה לו ושמו "כייליל"[5], שנפטר בצעירותו, אביו של אביי שלדעת כמה מהמפרשים היה שמו "נחמני".
כל האחים עלו ללמוד תורה בארץ ישראל ונחשבים לאמוראים מארץ ישראל.
בתלמוד[6] מסופר כי שני אנשים רבו סביב בעלות על בית מרחץ וקם אחד מהם והקדישו. רב חנינא ורב אושעיא נמנעו מלהשתמש בבית המרחץ וביקש רב אושעיא מרבה אחיהם שיברר את ההלכה אצל רב חסדא ששהה בכפרי. כשחזר הפריך אביי, אחיינו ובנו החורג, את ראייתו.
האמורא רבא אומר על רב חנינא ורב אושעיא[7], כי על שני אחים אלו, נאמר המאמר כי רווק כזה הדר בעיר ואינו חוטא, מכריז הקדוש ברוך הוא עליו בכל יום. לאור קדושתם הרבה של שני האחים היו בני ארץ ישראל נשבעים "בחייהן דרבנן קדישי דבארעא דישראל"[8]. רב חנינא ורב אושעיא עלו לארץ ישראל ללמוד תורה מפי רבי יוחנן. הם הזמינו את רבה לעלות איתם,[9] ולדעת התוספות נענה רבה להזמנתם.[10] השניים היו יוצרים בכל ערב שבת עגל משובח על ידי ספר יצירה[11].
רבי שמואל בר נחמני היה חתנו של אחיו רב חנינא[12].
רבי יצחק בר נחמני היה חבירו של אחיו רבי שמואל[13] ותלמידם של אחיו רב חנינא[14] ורב אושעיא[15].
לקריאה נוספת
- קנין תורה, פרשת תולדות ה'תשפ"ה, ביני עמודי
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "נחמני הכהן", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ד', הלכה ד'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ח עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ז עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נ' עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"ח עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ו' עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ג עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ג עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"א עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף כ"ב עמוד ב', בתוספות ד"ה קרקפנא חזיתיה לרישך.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ז עמוד ב'
- ^ זכות, אברהם בן שמואל, יוחסין השלם, באתר היברובוקס
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ג עמוד א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק א', הלכה ד'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ז עמוד א'