טטרים
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: שגיאות לשון רבות וניסוחים לא ברורים.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: שגיאות לשון רבות וניסוחים לא ברורים. |
.jpg) | |
| טטרים של קרים | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| 5–9.5 מיליון | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
בעיקר חבר המדינות ומזרח אירופה: רוסיה 5,554,601  אוזבקיסטן 324,080  קזחסטן 261,000  טג'יקיסטן 97,000  אוקראינה 69,000  טורקמניסטן 60,000  קירגיזסטן 52,000  אזרבייג'ן 30,000  טורקיה 26,000  רומניה 23,000 | |
| שפות | |
|
רוסית טטרית | |
| דת | |
|
רוב: אסלאם סוני מיעוט: נצרות אורתודוקסית, יהדות | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| עמים מונגולים-טורקים אחרים |
טטרים[1] (בטטרית: татарлар; ברוסית: татары), שמוצאם בין השאר במונגוליה, מהווים כיום אומה טורקית-מוסלמית המונה כשבעה מיליון בני אדם[2], החיה בעיקר ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, בין השאר ברפובליקה הרוסית טטרסטן, שבירתה היא קאזאן. טטרים רבים חיים גם בחלקים אחרים של רוסיה וכן בקזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן, קירגיזסטן, אלטאי ובארצות הקווקז. הטטרים הקווקזיים היגרו לקווקז בזמן גירושי סטלין ואף קודם לכן.
היסטוריה של הטטרים
הטטרים הם צאצאי שבטים ממוצא מונגולי שפלשו במאה ה-13 לאירופה מאסיה המזרחית והמרכזית ומסיביר. באירופה הם התמזגו עם אוכלוסייה דוברת טורקית. [דרוש מקור] השפה הטטרית כיום קרובה לטורקית ורחוקה ממונגולית. במאה ה-13 הגיעו הטטרים לשיא התפשטותם הטריטוריאלית כאשר בזזו חלקים של הונגריה וגרמניה תחת הנהגתו של באטו חאן, נכדו של ג'ינג'יס חאן. הם לא החזיקו זמן רב באזורים אלו וחזרו לתוך אזורים בדרום רוסיה ובסיביר, שם הקימו את ממלכת "אורדת הזהב" שבירתה סאראי. משמעות המילה "אורדה" היא מחנה, והזהב מתייחס לאוהלים המפוארים של מנהיגי הטטרים. באותה תקופה האצילים הרוסים היו הווסלים שלהם[3]. במאה ה-14 קיבלו הטטרים את דת האסלאם ורובם הפכו משבטים נוודים לחקלאים יושבי קבע. סכסוכים פנימיים וכן פלישות של נסיכות מוסקבה (תחת פיקודו של הצאר איוואן הרביעי - ״איוואן האיום״) והאימפריה העות'מאנית, גרמו להתפוררותה של אורדת הזהב במאה ה-15. על חורבותיה קמו אזורים טטריים עצמאיים שנקראו חאנטים. עד המאה ה-16 נכבשו רוב שטחי הטטרים על ידי העות'מאנים והצאר הרוסי.
ב-1920 הוקמה במרכז עמק הוולגה הרפובליקה הטטרית האוטונומית שבירתה קאזאן.
הקרימצ'קים
הקרימצ'קים, ששמם העצמי הוא בני ישראל או שראל באלאלרי, או יהודילר - יהודים, או קירימלר, היו קהילה יהודית, ששפתה טורקית-קרימצ'קית, הדומה לטטרית של קרים. הקהילה התפתחה בחצי האי קרים החל מהמאה ה-10, והם התיישבו בסמוך לקראי מזרח אירופה. השם "קרימצ'קים" הוטבע על ידי רוסים על מנת להבדיל ביניהם לבין שאר היהודים, האשכנזים או הגאורגים, שחיו בשטחי האימפריה הרוסית לשעבר. שמונים אחוז מהקהילה הקרימצ'קית הושמדו על ידי הנאצים בדצמבר 1941, וכעת נשארו ממנה פחות מ-1,500 איש, מהם כאלף מפוזרים בערי קרים, והשאר מתגוררים בישראל וברוסיה ואינם חיים עוד במסגרת קהילתית אלא התערבבו ביהודים אחרים (בישראל) ובלא יהודים (באוקראינה וברוסיה).
הטטרים הקווקזים
קבוצה זו מונה את הטטרים שהיגרו להרי הקווקז ולאזור הקווקז שהיום כולל את גאורגיה, ארמניה, ואזרבייג'ן. הטטרים המוסלמים השתלבו באזורי הקווקז וכיום הם נחשבים כקווקזים לכל דבר, אך עם זאת הם שומרים במובן מה על מנהגיהם השונים במקצת מהאוכלוסייה המוסלמית המקומית. מבחינת מראה, לטטרים לעיתים צבעים בהירים יותר, ועיניים מלוכסנות יותר. באזרבייג'ן מתגוררים כ-25 אלף טטרים. בזמן השלטון הסובייטי גם הקווקזים ועמי אסיה נקראו טטרים בגלל מוצאם הטורקי.
הטטרים של קרים
הטטרים הקרימיים או הטטרים של חצי האי קרים (שם עצמי qırımtatarlar או qırımlar) הם עם טורקי-מוסלמי סוני, דומה אך שונה, משאר העם הטטרי. השם המבלבל הוא תוצאה של המינוח הרוסי העתיק, לפיו כל עם הדובר שפה ממשפחת השפות הטורקיות מכונה "טטרים".
הטטרים הקרימיים הם תוצאה של המגוון האתני הרב, אשר אפיין בתקופות שונות את חצי האי קרים. מדובר בהתמזגותם של בני העם הקיפצ'אקי (עם טורקי הידוע בזמנו ברוסיה כ-половцы), אשר הגיע מגדות הנהר אירטיש עם צאצאיהם של בני העמים הסקיתי, הסרמאטי, היווני, הרומי, הגותי, הטורקי, הכוזרי ועוד, שאכלסו את חצי האי לאורך התקופות.
החאנות הטטרית של חצי האי קרים התקיימה בין השנים 1441–1783, והייתה נתונה לחסותה של האימפריה העות'מאנית. היא ניהלה מלחמות בלתי פוסקות עם רוסיה ואפילו השיגה ניצחון בשנת 1571, במהלכו נשרפה מוסקבה כמעט במלואה.
בשנת 1783 השטח של הח'אנות סופח לרוסיה בעקבות ניצחונה על האימפריה העות'מאנית. מתיישבים רוסיים הועברו לקרים ובמהרה הפכו את הטטרים למיעוט שם.
גירוש הטטרים מקרים
ערך מורחב – גירוש הטטרים מקרים
לאחר מלחמת העולם השנייה הואשמו בני העם כולם בשיתוף פעולה עם הנאצים, הוגלו ופוזרו על ידי סטלין למרכז אסיה, בעיקר לאוזבקיסטן. החל משנת 1989 החלה חזרתם של הטטרים הקרימיים למולדתם וכיום חיים בחצי האי קרים כ-270 אלף מתוכם. מספרם הכולל של בני העם לא ידוע והאומדנים נעים בין חצי מיליון לשני מיליון אנשים.
שפתם, טטרית של קרים, היא קרובתה של השפה הטורקית, ושונה מהותית מהשפה הטטרית. דתם היא אסלאם סוני.
העם מחולק לשלוש קבוצות תת-אתניות: בני הערבות (הנוגאים - noğaylar), בני ההרים (הטאטים - tatlar, אין לבלבלם עם הטאטים מהקווקז) ובני החוף הדרומי (yalıboylular).
השיר האוקראיני הזוכה באירוויזיון 2016 עוסק בגירוש הטטרים של קרים ב-1944 וחלקו מושר בטטרית של קרים.
קישורים חיצוניים
טטרים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ בטקסטים עבריים ישנים הם מכונים גם "קדרים"
- ^ Tatar, Joshua Project
- ^ Hoarda de Aur şi spaţiul nord dunarea la inceputul statalitatii romanesti אורדת הזהב והמרחב שמצפון לדנובה בתקופת היווצרות המדינות הרומניות. (ברומנית)
36228996טטרים