חנה יפה
| חנה יפה, 1957. מאתר עמותת הצנחנים | |
| לידה |
4 באוקטובר 1928 כפר ילדים |
|---|---|
| פטירה | 18 במאי 2006 (בגיל 77) |
| השתייכות |
 ההגנה  פלמ"ח  צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1945–1949, 1954 – 1956 |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות  מלחמת סיני | |
| תפקידים אזרחיים | |
| אחות ראשית בבית החולים בילינסון | |
חנה יָפֶה (4 באוקטובר 1928 - 18 במאי 2006)[1] הייתה הצנחנית המבצעית היחידה בתולדות צה"ל.
קורות חייה
יפה נולדה לדב ואסתר בכפר ילדים בו היו הוריה חברי סגל, וגדלה בתל מונד ובמושב חרות, אחותם של אברהם יפה ("הקטן"), יוסי יפה ושרה. בקיץ 1945 הצטרפה להגנה כקשרית. ב-1946 התגייסה לפלמ"ח. היא שרתה בייצור נשק בקיבוץ משמרות. היא הוצבה בגדוד הרביעי ("הפורצים") של חטיבת הראל, שמפקדו היה בן דודה, אורי יפה. ב-1947 עברה קורס חובשים ובסיום הקורס עברה לשרת בפלי"ם (שהיה שייך גם הוא לגדוד הרביעי) כחובשת במפקדה בשדות ים ולאחר מכן ביגור. היא השתתפה גם במבצעי הורדת מעפילים. בסוף 1947 עברה קורס קצינים בג'וערה ומונתה לקצינת החובשים של הגדוד הרביעי. ב-1948 שירתה במפקדת הגדוד בקריית ענבים וניהלה את הטיפול בפצועי מבצעי הגדוד ובגופות החללים, ובכלל זה פינויים מזירות הקרבות ואשפוזם, בגזרת הדרך לירושלים הנצורה; בהם שיירת חולדה, מבצע נחשון, מבצע הראל ומבצע יבוסי. בהמשך מונתה כקצינת השלישות של חטיבת הראל.
ב-1949 השתחררה, חזרה למושב חרות והחלה ללמוד סיעוד בבית החולים בילינסון. ב-1952 הייתה לאחות מוסמכת בבית החולים. אולם כבר ב-1954 שכנע אותה אחיה, יוסי יפה (לימים מפקד סיירת צנחנים) לחזור לצבא. יפה חזרה לצה"ל והקימה את יחידת "חר"פ 537" שכונתה "יחידה כירורגית מוטסת" וסופחה לחטיבת הצנחנים (יחידה זו הייתה הבסיס ממנו צמח "בית החולים המוצנח" עליו פיקד דן מיכאלי במלחמת ששת הימים). בשנת 1956 עבר כל סגל היחידה קורס צניחה בתל נוף.
הצניחה במבצע קדש
ביום ה-26 באוקטובר 1956, במסגרת מבצע קדש, הוצנח גדוד 890 במעבר המיתלה ו-160 מלוחמיו נפגעו. מפקד חטיבת הצנחנים, אריאל שרון הורה על הכנת מבצע חילוץ מוטס. על החילוץ ומיון הפצועים פיקד בשטח שלמה שיבולת ועל הפינוי המוטס פיקדה חנה יפה מהחמ"ל בתל-נוף, כאשר קצין רפואה ראשי, ברוך פדה, תיאם את כל הכוחות הצבאיים והאזרחיים.
ב-2 בנובמבר ביקש ממנה מוטה גור להצטרף כקצינת ארגון רפואה לצניחה בא-טור. היא צנחה יחד עם כח סיירת צנחנים ואף טיפלה במפקד הכוח, מוטה גור, שנפצע בצניחה. על כך זכתה לענוד כנפי צניחה בעלות רקע אדום, והייתה האשה היחידה בצה"ל לעשות זאת מאז ומעולם.
בשנים שלאחר מכן הקדישה את זמנה לעבודתה כאחות, ולאחר מכן כאחות ראשית במחלקת פנימית ד' בבית החולים בילינסון.
קישורים חיצוניים
- דורית סיטון, הצנחנית הקרבית ממבצע קדש הלכה לעולמה, באתר ynet, 18 במאי 2006
- אריה גילאי, חנה יפה , באתר עמותת הצנחנים
- חנה יפה בדף הנצחה של מושב חירות
הערות שוליים
24719119חנה יפה