חלמנו (עיר)
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 קויאוויה-פומרניה |
| מחוז | חלמנו |
| שטח | 13.56 קמ"ר |
| גובה | 75 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 18,915 (31 בדצמבר 2021) |
| ‑ צפיפות | 1,400 נפש לקמ"ר (31 בדצמבר 2021) |
| https://chelmno.pl/pl/ | |
חלמנו (בפולנית: Chełmno) היא עיירה בצפון פולין ליד נהר הוויסלה. היא בירת מחוז חלמנו (אנ') בפרובינציה קויאוויה-פומרניה.
בשל חשיבותה האזורית בימי הביניים, העניקה העיירה את שמה לאזור כולו, ארץ חלמנו (אנ'), לבישופות הקתולית המקומית ולחוק קולם (אנ'), המכונה גם חוק חלמנו. יש בה עיר עתיקה היסטורית שמורה היטב, הרשומה כמונומנט היסטורי של פולין, עם כנסיות גותיות ובית עירייה מתקופת הרנסאנס.[1] זה היה מרכז חינוכי חשוב בעת החדשה המוקדמת, ומקום הניתוחים החלוציים של המנתח הפולני הנודע בן המאה ה-19 לודוויק רידיגייר (אנ').
שם
שמה של העיר חלמנו מגיע מ-chelm, המילה הפולנית העתיקה לגבעה. לאחר שהאזור הוענק לאבירי המסדר הטווטוני כפייף פולני ב-1232, נעשה שימוש בשם הגרמני קולם במסמכים רשמיים הנוגעים לעיר, שכן העיר הייתה חברה בברית ערי הנזה וחלק ממדינת המסדר הטווטוני. חלמנו סופחה לפרוסיה בחלוקה הראשונה של פולין (אנ') ב-1772 ושמה שונה לקולם. כך גם במהלך הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה.
היסטוריה
האזכור הכתוב הראשון של חלמנו ידוע ממסמך שהונפק לכאורה בשנת 1065 על ידי הדוכס בוליסלב השני האמיץ (אנ'), עבור המנזר הבנדיקטיני במוגילנו (אנ'). ב-1226 הזמין קונרד הראשון, דוכס מזוביה (אנ'), את האבירים הטווטונים לארץ חלמנו. ב-1233 הוענקו לעיר זכויות הידועות בשם "חוק קולם". העיירה שגשגה כחברה בברית ערי הנזה.
במאה ה-14, פסקי דין של האפיפיור הורו להחזיר את העיר והאזור לפולין, אולם האבירים הטווטונים לא צייתו והמשיכו לשלוט בה.[2] העיירה נותרה חלק ממדינת האבירים הטווטונים עד 1454. ב-1440 הייתה העיר אחת החברות המייסדות של הקונפדרציה הפרוסית, שהתנגדה לשלטון הטווטוני ולבקשתה, קז'ימייז' הרביעי, מלך פולין, סיפח מחדש את השטח לכתר ממלכת פולין (אנ') ב-1454. ב-28 במאי 1454 נשבעה העיר אמונים למלך הפולני בטורון. לאחר תום מלחמת שלוש עשרה השנים (אנ') ויתרו האבירים על תביעותיהם על העיירה והכירו בה כחלק מפולין, והיא הפכה לבירת מחוז חלמנו. ב-1692 הפכה הגימנסיה המקומית לאקדמיית חלמנו, שהפכה ב-1756 לשלוחה של האוניברסיטה היגלונית בקרקוב.[3]
בשנת 1772, לאחר החלוקה הראשונה של פולין, סופחה העיר לממלכת פרוסיה. בין השנים 1807 ל-1815 הייתה חלמנו חלק מדוכסות ורשה הפולנית קצרת הימים, והיא סופחה מחדש לפרוסיה בתום המלחמות הנפוליאוניות. בשנת 1776 ייסד בה פרידריך הגדול בית ספר לצוערים ששימש לגרמניזציה של האצולה הפולנית. כחלק מהמדיניות האנטי-פולנית, גירשו הפרוסים את הפרופסורים מקרקוב מחלמנו, ביטלו את האקדמיה הפולנית המקומית, וסגרו מנזרים קתוליים והחרימו עיתונים פולניים.[4] המנתח הפולני הנודע לודוויק רידיגייר פתח את המרפאה הפרטית שלו בעיר בשנת 1878, ובה ביצע ניתוחים כירורגיים חלוציים. רידיגייר מכר את המרפאה לאחד מעובדיו, ליאון פולבסקי, ב-1887, עקב התנכלויות מצד השלטונות הפרוסיים.[5]
ב-22 בינואר 1920 התקבלו החיילים הפולנים בהתלהבות על ידי קהל גדול של תושבים וחלמנו שולבה מחדש עם פולין, שקיבלה מחדש את עצמאותה לאחר מלחמת העולם הראשונה.[4]
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939 רצחו שלטונות גרמניה הנאצית 5,000 איש. שאר האוכלוסייה הפולנית גורשה לגנרלגוברנמן בחלק המזרחי של פולין הכבושה, בהתאם למדיניות הלבנסראום. ב-25 בינואר 1945 הציתו הכוחות הגרמניים מספר מבנים בעיר, כולל בית חולים, מסוף רכבת ומבשלת בירה, תוך כדי נסיגה.
בין השנים 1975 ל-1998 הייתה העיירה מבחינה מנהלית חלק ממחוז טורון (אנ').
דמוגרפיה
מאז הקמתה הייתה בעיר אוכלוסייה מעורבת של פולנים וגרמנים, עם רוב פולני.
|
|
הקהילה היהודית
אתרים עיקריים
חלמנו כוללת מרכז מימי הביניים שהשתמר היטב, עם 5 כנסיות גותיות ובית עירייה יפהפה מתקופת הרנסאנס באמצע כיכר השוק. העיר העתיקה היא אחד המונומנטים ההיסטוריים הלאומיים הרשמיים של פולין, כפי שהוכרז ב-20 באפריל 2005, ונמצא במעקב של מועצת המורשת הלאומית של פולין.
קישורים חיצוניים
- "חלמנו", באתר השטעטל הווירטואלי
- "חלמנו (עיר)", באתר JewishGen (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ Rozporządzenie Prezydenta Rzeczypospolitej Polskiej z dnia 13 kwietnia 2005 r. w sprawie uznania za pomnik historii, ISAP – Internetowy System Aktów Prawnych, 13 kwietnia 2005
- ↑ wojny polsko-krzyżackie, Encyklopedia PWN: źródło wiarygodnej i rzetelnej wiedzy, encyklopedia.pwn.pl
- ↑ d. Akademia Chełmińska - Zabytek.pl, zabytek.pl
- ^ 4.0 4.1 Chełmno w dniu odzyskania niepodległości 22 stycznia 1920 roku
- ↑ nina.gov.pl, Ludwik Rydygier, www.ipsb.nina.gov.pl
- ↑ GUS - Bank Danych Lokalnych, bdl.stat.gov.pl
חלמנו (עיר)41642141Q161962