ח'ותל

ח'ותל
	חומות הארמון
	חומות הארמון
	(למפת טג'יקיסטן רגילה) דושנבה ח'וג'נד בוח'תר חורוג סין קירגיזסטן אוזבקיסטן אפגניסטן פקיסטן חולבוק
ממשל
עיר בירה	חולבוק

ח'ותל (בטג'יקית: Хуттал, בפרסית: ختل) הייתה אזור וממלכה עצמאית למחצה בימי הביניים, ששטחה השתרע בין הנהרות ואח'ש (אנ') ופנג' (אנ'), היובלים העיקריים של הנהר אוקסוס (כיום אמו דריה), ועד מורדות הרי פמיר. הוא חופף בערך למחוז ח'תלון המודרני של טג'יקיסטן.

ממלכת ח'ותל של ימי הביניים שכנה בצומת מרכזי של רשתות דרכי המשי, שקישרו את באקטריה עם המזרח והצפון. מיקום זה אפשר לה לשמור על עצמאותה או מעמדה כישות עצמאית למחצה, ובמקביל לשמש כנקודת מעבר לסחורות מסין, הודו והמערב. חות'ל תרמה למסחר מלח, זהב, כסף וסוסים, ושימשה גם כמרכז של חילופי תרבויות, דתות וטכנולוגיות.^[1]

ביולי 2025 הוכרזו 11 אתרים השייכים לחות'ל העתיקה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשם אתרי מורשת תרבותית של ח'ותל העתיקה.^[2]

ההיסטוריה של ח'ותל

התקופה הטרום-אסלאמית

ב-580 לספירה, ההפתליטים הובסו על ידי כוחות משותפים של האימפריה הסאסאנית והגקטורקים. לאחר התפרקות האימפריה ההפתליטית, האזור כונה ח'ותל והפך לממלכה עצמאית. בשנת 625 לספירה, הוא סופח לחאנות הטורקית המערבית (אנ'). תחת השלטון הטורקי (המאות ה-7–8) חלה התפתחות תרבותית משמעותית באזור: נבנו ערים חדשות, הבודהיזם שגשג, ונבנו מנזרים בודהיסטיים.^[1]

נסיכות ח'ותל מילאה תפקיד פעיל בתקופה הטרום-אסלאמית, לעיתים כבעלת ברית ולעיתים כאויבת, של בית אומיה במהלך הכיבוש המוסלמי של טרנסאוקסאניה. רק בשנים 750–751 הצליחה השושלת העבאסית לבסס שליטה ישירה עליה.

התקופה המוסלמית

התקופה העבאסית (עד המאה ה-10): ענף של הבניג'ורים מטוכריסטן שלט באזור תחת חסות העבאסים, והכיר בריבונות השושלת הסאמאנית במאה ה-10.
המאות ה-11–12: בח'ותל היו כנראה סדרת שליטים אוטונומיים תחת שליטה רופפת של השושלת הע'זנווית, ולאחר מכן של הסלג'וקים.
המאות ה-12–13: עם דעיכת כוחם של הסלג'וקים, ח'ותל עברה לשליטת השושלת הע'ורידית (אנ') והאימפריה הח'ווארזמית, ובתקופה זו לא ידוע על שושלת מקומית ששלטה בה.
המאות ה-13–14: ח'ותל הפכה לחלק מהאימפריה המונגולית ולאחר מכן של החאנות של צ'אגאטאי. לאחר התפוררות החאנות, היא הופיעה שוב כנסיכות אוטונומית.
המאה ה-16: השאייבאנים (אנ') השתלטו על ח'ותל, והשם "ח'ותל" יצא משימוש והוחלף בשם קולוב (אנ').