זרם הסתברות

במכניקת הקוונטים, זרם ההסתברות (לפעמים נקרא גם שטף ההסתברות) הוא גודל מתמטי המתאר את זרימת ההסתברות במרחב ביחידות מידה של הסתברות ליחידת זמן ליחידת שטח. אם מדמים את החלקיק כזורם הטרוגני שצפיפותו בכל נקודה היא צפיפות ההסתברות למצוא את החלקיק באותה נקודה, אז זרם ההסתברות הוא קצב הזרימה של הזורם הזה. גודל זה אנלוגי לזרימת מסה בהידרודינמיקה ולזרמים חשמליים בתורת האלקטרומגנטיות.

בתורת הקוונטים, זרם ההסתברות הוא למעשה המינוח היחיד בעזרתו ניתן לדבר על תנועה אקטואלית של חלקיק ממקום למקום; למשל, אם חבילת הגלים המייצגת חלקיק חופשי מתקדמת בכיוון מסוים במרחב בין הזמנים $t_1$ ל-$t_2$, כך שברגע $t_2$ יש סבירות גבוהה יותר למצוא אותו באזור מסוים מאשר ברגע $t_1$, אז מקובל לומר שהייתה זרימת הסתברות נטו אל האזור.

הגדרה מתמטית במקרה החד-ממדי

נצא ממשוואת הרציפות של צפיפות ההסתברות:

$\frac{\partial \rho }{\partial t}+\mathrm{\nabla }\cdot \mathbf{𝐣}=0$

כאשר צפיפות ההסתברות $\rho$ מוגדרת כ-:

$\rho (\mathbf{𝐱},t)=|\mathrm{\Psi }{|}^2={\mathrm{\Psi }}^{*}(\mathbf{𝐱},t)\mathrm{\Psi }(\mathbf{𝐱},t)$.

וננסה לקבל ביטוי לזרם ההסתברות j במונחי פונקציית הגל. נגזור לפי הזמן את הביטוי לצפיפות ההסתברות $\rho$ ונקבל:

$\frac{\partial \rho }{\partial t}=\frac{\partial {\mathrm{\Psi }}^{*}}{\partial t}\mathrm{\Psi }+\frac{\partial \mathrm{\Psi }}{\partial t}{\mathrm{\Psi }}^{*}$

כעת ניעזר במשוואת שרדינגר ונקבל את הביטויים הבאים לנגזרות הזמניות של פונקציית הגל והצמודה שלה:

$\frac{\partial \mathrm{\Psi }}{\partial t}=\frac{1}{i\hslash }(-\frac{{\hslash }^2}{2m}\frac{{\partial }^2\mathrm{\Psi }}{\partial x^2}+V\mathrm{\Psi })$

$\frac{\partial {\mathrm{\Psi }}^{*}}{\partial t}=-\frac{1}{i\hslash }(-\frac{{\hslash }^2}{2m}\frac{{\partial }^2{\mathrm{\Psi }}^{*}}{\partial x^2}+V{\mathrm{\Psi }}^{*})$

אם נציב את הביטויים הללו בביטוי לנגזרת הזמנית של צפיפות ההסתברות יתקבל ביטוי שלא מערב את הפוטנציאל V:

$\frac{\partial {\mathrm{\Psi }}^{*}}{\partial t}\mathrm{\Psi }+\frac{\partial \mathrm{\Psi }}{\partial t}{\mathrm{\Psi }}^{*}=\frac{i\hslash }{2m}({\mathrm{\Psi }}_x^{{\text{'}}^{\prime }}{\mathrm{\Psi }}^{*}-{\mathrm{\Psi }}_x^{{*}^{″}}\mathrm{\Psi })$

ביטוי זה הוא למעשה הגרדיאנט של זרם ההסתברות j, לכן על מנת לקבל את j יש למצוא את האינטגרל הלא מסוים שלו:

$j=\frac{i\hslash }{2m}\int ({\mathrm{\Psi }}_x^{{\text{'}}^{\prime }}{\mathrm{\Psi }}^{*}-{\mathrm{\Psi }}_x^{{*}^{″}}\mathrm{\Psi })$

אינטגרציה בחלקים מאפשרת למצוא את הפונקציה הקדומה שלו, וכך מתקבלת הנוסחה לזרם ההסתברות החד-ממדי j:

$j=\frac{i\hslash }{2m}(\frac{\partial \mathrm{\Psi }}{\partial x}{\mathrm{\Psi }}^{*}-\frac{\partial {\mathrm{\Psi }}^{*}}{\partial x}\mathrm{\Psi })$

דוגמאות

פוטנציאל מדרגה

פיזור פונקציית גל מפוטנציאל מדרגה סופי בגובה V₀. במקרה זה זרם ההסתברות הפוגע $j_I$ שווה לסכום זרם ההסתברות המוחזר $j_R$ וזרם ההסתברות המועבר $j_T$.

במקרה של חלקיק הפוגע בפוטנציאל מדרגה, שנייצגו על ידי פונקציית המדרגה הסטנדרטית, מטריצת S של הפיזור היא:

$S=\frac{1}{q+k}\left(\begin{array}{cc}k-q& 2q\\ 2k& q-k\end{array}\right)$

כאשר $q=\frac{\sqrt{2m(E-V_0)}}{\hslash }$ ו-$k=\frac{\sqrt{2mE}}{\hslash }$ הם מספרי הגל של החלקיק בכל אחד מהתחומים.

איברי המטריצה אינם מייצגים את זרמי ההסתברות, שכן זרם ההסתברות יחסי לריבוע משרעת פונקציית הגל ולמהירות החלקיק. לכן זרמי ההסתברות הם:

$j_I=\frac{\hslash k}{m}{A}_I^2$

$j_R=\frac{\hslash k}{m}|A_I\cdot S_{22}{|}^2=\frac{\hslash k}{m}{A}_I^2\frac{(q-k{)}^2}{(q+k{)}^2}$

$j_T=\frac{\hslash q}{m}|A_I\cdot S_{21}{|}^2=\frac{\hslash q}{m}{A}_I^2\frac{4k^2}{(q+k{)}^2}$

ניתן לראות שאכן מתקיים $j_I=j_R+j_T$, כלומר זרם ההסתברות הנכנס שווה לסכום הזרמים היוצאים.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] זרם הסתברות25815570