ז'ורז' פומפידו
 | |||||||
| מדינה |
 צרפת | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | המפלגה הגוליסטית | ||||||
| בת זוג | קלוד פומפידו | ||||||
| |||||||
| |||||||
ז'ורז' ז'אן רמון פומפידו (בצרפתית: Georges Pompidou; 5 ביולי 1911 - 2 באפריל 1974) היה פוליטיקאי צרפתי, ראש ממשלת צרפת ה-151 ונשיאה השני של הרפובליקה הצרפתית החמישית.
חייו
נעוריו ותחילת דרכו
פומפידו נולד בקומונה מוֹנְבּוּדִיףְ שבמחוז קנטל במרכז צרפת. הוא למד בבית הספר התיכון "לואי-לה-גראן", שם התחבר עם המשורר והמדינאי הסנגלי לאופולד סדר סניור.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לחיל הרגלים. בשנת 1940 עם סיום ההכשרה הוצב בגדוד הרגלים האלפיני ה-141 אשר בשלב מאוחר יותר עוטר במדליה עבור השתתפותו בקרב על הסום. לאחר כיבוש צרפת על ידי הכוחות הנאצים השתחרר משירותו הצבאי.
את לימודיו האקדמיים סיים פומפידו עם תואר בספרות מהאקול נורמל סופרייר. בתחילה שימש פומפידו כמורה לספרות בבית ספר, עד שב-1953 שכר אותו גי דה רוטשילד לעבוד עבור משפחתו. ב-1956 הוא מונה למנהל הכללי של בנק המשפחה, והחזיק במשרה עד 1962. לאחר מכן, שכר אותו שארל דה גול כדי שינהל את "קרן אן דה גול לתסמונת דאון" (בתו של דה גול, אן, סבלה מתסמונת דאון).
ראש ממשלת צרפת
לאחר שב-16 באפריל 1962 התפטר ראש הממשלה מישל דברה, מונה פומפידו לתפקיד, אותו מילא תחת הנשיא דה גול עד ה-21 ביולי 1968. תקופת כהונתו היא הארוכה ביותר מבין ראשי הממשלה ברפובליקה החמישית. מועמדותו לתפקיד ראש הממשלה הייתה שנויה במחלוקת מכיוון שפומפידו לא היה חבר באספה הלאומית, ובאוקטובר 1962 אף התקבלה נגדו הצעת אי-אמון, אותה ביטל דה גול. המפלגה הגוליסטית זכתה בבחירות שנערכו באותה שנה ופומפידו נשאר בתפקידו. שנתיים לאחר מכן התמודד פומפידו עם שביתת הכורים, וב-1967 הוביל את המפלגה לניצחון דחוק בבחירות.
רבים ראו בו את האחראי לסיומו של מרד הסטודנטים במאי 1968, כשניהל משא ומתן עם האיגודים המקצועיים והמעסיקים ובכך שבר את אחדותם של הסטודנטים והפועלים. עד המשבר התאפיינה כהונתו של פומפידו בשגשוג כלכלי ובשלווה יחסית, אך בזמן האירועים התעוררו חילוקי דעות בין דה גול לפומפידו, שהחלו כשהאחרון לא הבין מדוע דה גול לא יידע אותו על נסיעתו לבאדן-באדן ב-29 במאי. בין השניים, שעד אז היו ביחסים טובים, שררה מאז מתיחות מתמדת. פומפידו הוביל את המפלגה לניצחון נוסף בבחירות 1968, אך התפטר לאחריהן. אף על פי כן, היה נראה כי הוא יהיה יורשו של דה גול, ואכן, בינואר 1969 הודיע פומפידו על מועמדותו לנשיאות. מספר שבועות לאחר מכן, הוזכר שמו בפרשת מרקוביץ'. פומפידו היה בטוח כי אנשיו של דה גול עומדים מאחורי כן.
נשיא צרפת
ב-28 באפריל 1969 פרש דה גול מהנשיאות לאחר תבוסתו במשאל עם שבו ביקש להפוך את הסנאט לגוף מייעץ ולתת סמכויות חזקות למועצות אזוריות. בבחירות שנערכו לאחר מכן נבחר פומפידו לנשיא צרפת הבא, כשהביס את איש המרכז, יו"ר הסנאט והנשיא בפועל אלן פוהר. על אף שהוגדר כגוליסט, היה פומפידו גמיש מדה גול, והתיר את הצטרפות הממלכה המאוחדת לקהילה האירופית ב-1973. פומפידו היה ספקן לגבי תוכנית "החברה החדשה" של ראש ממשלתו, ז'אק שבאן-דלמאס, וב-1972 החליף אותו בפייר מסמה, שהיה קרוב יותר לאידאולוגיה הגוליסטית שלו.
ב-1974, באמצע כהונתו, מת פומפידו במפתיע מסרטן.
לפומפידו היה בן מאומץ, אלן פומפידו, נשיא משרד הפטנטים האירופי בין 1 ביוני 2004 ועד 30 ביוני 2007.
ראו גם
- מרכז ז'ורז' פומפידו - מרכז תרבות עירוני בפריז, שמשמש כמוזיאון לאמנות מודרנית, הנקרא על שמו.
קישורים חיצוניים
- ז'ורז' פומפידו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ז'ורז' פומפידו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ז'ורז פומפידו (1911-1974), דף שער בספרייה הלאומית
| הקודם: שארל דה גול |
נשיא צרפת 1969–1974 |
הבא: ואלרי ז'יסקר ד'אסטן |
38712243ז'ורז' פומפידו