ולדיווסטוק

ולדיווסטוק
Владивосток
	תמונת קולאז' של אתרים בעיר ולדיווסטוק
	תמונת קולאז' של אתרים בעיר ולדיווסטוק
מדינה	רוסיה
קראי	מחוז פרימוריה
ראש העיר	אלכסיי ליטווינוב (ממלא מקום)
תאריך ייסוד	2 ביולי 1860
שטח	331 קמ"ר
גובה	8 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	606,589 (2017)
‑ במטרופולין	800,000
‑ צפיפות	1,831 נפש לקמ"ר (2017)
קואורדינטות	43°08′00″N 131°54′00″E / 43.1333333333333°N 131.9°E
אזור זמן	UTC +10
	http://www.vlc.ru
	(למפת רוסיה רגילה) מוסקבה סנקט פטרבורג נובוסיבירסק אנאדיר נורילסק סקנדינביה אי; רו; פה; קזחסטן איראן סין מונגוליה ק. יפן האוקיינוס; השקט; אוקיינוס הקרח הצפוני ולדיווסטוק

ולדיווסטוק (ברוסית: Владивосто́к — להאזנה (מידע • עזרה) – שליטה במזרח) היא עיר גדולה במזרח הרחוק הרוסי ברוסיה על חופו של הים היפני. נמל וולדיווסטוק חופשי מקרח במשך כל השנה, ומשמש כנמל הבית של צי האוקיינוס השקט של רוסיה. העיר היא בירת מחוז פרימורסק והיא התחנה הסופית לרכבת הטרנס סיבירית.

בעיר מתגוררים 606,589 תושבים (על פי מפקד אוכלוסין משנת 2017), ובספטמבר 2012 היא אירחה את פסגת APEC, הפורום לשיתוף פעולה כלכלי בין מדינות אסיה והאוקיינוס השקט.

העיר מהווה בסיס לצי האוקיינוס השקט, מרכז ההשכלה והמדע הגדול ביותר באזור המזרח הרחוק הרוסי ובה שוכנת האוניברסיטה הפדרלית של המזרח הרחוק (Дальневосточный федеральный университет) ומחלקת המזרח הרחוק של האקדמיה הרוסית למדעים.

העיר הוקמה כנמל צבאי בקיץ 1860 ובשנת 1880 הפכה לעיר. החל משנת 1888 מהווה מרכז אדמיניסטרטיבי של מחוז פרימורסקי ומשנת 1938, בירת מחוז פרימוריה.

מאוקטובר 2015 נמל העיר חופשי מביקורות מכס ומס.

היסטוריה

וולדיווסטוק נוסדה ב-20 ביוני 1860 כאשר ספינת אספקה של הצי הרוסי הביאה למקום צוות של 31 חיילים רוסיים שהקימו את המבנים הראשונים במקום, אז גם ניתן למקום השם וולדיווסטוק שפירוש המילולי הוא "שליט המזרח".

גאוגרפיה

ולדיווסטוק שוכנת במזרח רוסיה, לחופו של ים יפן, בקצה הדרומי של חצי האי מוראביוב אמורסקי, שאורכו 30 קילומטר ורוחבו 12 קילומטר. העיר קרובה לגבולה של רוסיה עם הרפובליקה העממית של סין ועם קוריאה הצפונית. שטח העיר הכולל הוא 600 קמ"ר.

הנקודה הגבוהה בעיר היא הר חולודילניק ("הר מקרר") שפסגתו בגובה 257 מטר מעל פני הים. הנקודה הגבוהה ביותר במרכז העיר היא על "הר קן הנשר" שגובהו 199 מטר.

המרחק מוולדיווסטוק למוסקבה בקו אווירי הוא 6,430 ק"מ, והמרחק בנסיעה ברכבת הוא 9,302 ק"מ. המרחק ממנה לסן פרנסיסקו הוא 8,400 ק"מ, לבנגקוק 5,600 ק"מ ולטוקיו – 1,050 ק"מ.

אקלים

הטמפרטורה הממוצעת לאורך השנה: 4.3 מעלות צלזיוס
הטמפרטורה הממוצעת בינואר: 13.7- מעלות צלזיוס
הטמפרטורה הממוצעת באוגוסט: 20.2 מעלות צלזיוס
כמות המשקעים השנתית: 722 מילימטר

דמוגרפיה

אוכלוסיית העיר מונה קצת יותר מ-600 אלף תושבים, כאשר בשנת 1991 היא מנתה כ-645 אלף.

מ-1958 עד 1991 לא הורשה מי שלא היה אזרח סובייטי לחיות בעיר או אפילו לבקר בה, ואפילו אזרחים סובייטים נזקקו לאישור רשמי כדי לבקר בעיר. בתחילת המאה ה-20 הייתה בעיר אוכלוסייה סינית וקוריאנית גדולה, אך בעקבות מדיניות ממשלתית קהילות אלו למעשה הפסיקו להתקיים לקראת שנת 1939.

בוולדיווסטוק קיימת אחת הקהילות הארמניות הגדולות ביותר במזרח רוסיה, ויש בעיר מספר מאפיות ומסעדות ארמניות.

בעיר גם קיימת קהילה יהודית מפותחת בת כמה אלפי אנשים. לקהילה יש ספרייה, מועדון, סניפי חסד והסוכנות היהודית. משנת 2012 פועל בעיר שליח חב״ד והוא משמש כרב העיר, מטעם איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה.

ב-18 בדצמבר 2015 נחנך במרכז העיר בית כנסת, בנין גדול ומרשים. באירוע נכחו ראש ממשלת רוסיה דמיטרי מדבדב והרב הראשי לרוסיה הרב בערל לאזאר ועוד אורחים חשובים ביניהם אנשי הממשל המקומיים כמו ראש העיר ומושל המחוז. הפרויקט היה ביוזמת רב העיר ואיגוד הקהילות היהודיות ברוסיה.

כלכלה

התעשיות העיקריות של העיר הן שינוע בספינות, דיג מסחרי ובסיס גדול של הצי הרוסי. מעל 80% מהתוצר המסחרי של ולדיווסטוק מקורו בדיג, וייצור מזון אחר אחראי ל-11% נוספים.

ב-1995 היה סחר החוץ הכולל של העיר 725 מיליון דולר אמריקאי, מתוכם 206 מיליון מייצוא סחורות ו-519 מיליון מייבוא. מוצרי הייצוא העיקריים הם דגים, תוצרי עץ, מתכות וספינות. מוצרי הייבוא העיקריים הם מזון, תרופות, ביגוד, הנעלה, מכוניות, ציוד לבית וספינות.

מאז התפרקות ברית המועצות נפתחו בוולדיווסטוק משרדים של חברות רבות שרצו לנצל את מיקומה. לרוע המזל שיעור הפשע ויוקר המחיה האמירו אף הם, ומאמינים שהעיר הפכה לכר פעילות של המאפיה הרוסית ולשחיתות בממשל האזורי והעירוני.

בעיר שוכן בסיס של הצי הרוסי ומטה צי האוקיינוס השקט.

בשנת 2015 נמל העיר קיבל מעמד נמל חופשי.

תחבורה

הרכבת הטרנס סיבירית נבנתה כדי לחבר את ולדיווסטוק, הנמל הראשון של רוסיה באוקיינוס השקט, עם רוסיה האירופית. קו הרכבת שבנייתו הסתיימה ב-1905 מגיע עד מוסקבה וחלק מנתיביו עוברים דרך סין.

נמל התעופה הבינלאומי של העיר מקשר אותה בטיסות לסיאטל שבמדינת וושינגטון ולאנקורג' שבאלסקה בארצות הברית, לפיונגיאנג בירת קוריאה הצפונית, לטוקיו, לניאיגטה, לאוסקה ולטויאמה שביפן ולסיאול ולבוסן שבקוריאה הדרומית. ניתן להגיע לוולדיווסטוק בטיסה מכמעט כל עיר גדולה ברוסיה, למשל מוסקבה, סנקט פטרבורג, יקטרינבורג, קרסנויארסק, נובוסיבירסק, אומסק, רוסטוב על הדון וצ'ליאבינסק.

ב-28 ביוני 1908 הופעל קו טראם לאורך רחוב סווטלנסקיה בעיר, מתחנת הרכבת ברחוב לוגוביה. ב-9 באוקטובר 1912 נכנסו לשירות קרונות העץ הראשונים, שיוצרו בבלגיה. כיום פועלת בעיר תחבורה ציבורית מגוונת: חשמליות, אוטובוסים, טראם, רכבת, רכבל, מעבורות וסירות. הקווים העירוניים הראשיים הם ממרכז העיר לווטוראיה רצ'קה, לבּאליַיֵבַה וללוגוביה.

ממשל ופוליטיקה

בהתאם לחוקי העיר, מבנה השלטון המקומי מתחלק בין שלושה גופים:

הדומה העירונית - שהיא המועצה המחוקקת המקומית
ראש העיר - המנהל את העיר
העירייה - גוף ההוצאה לפועל של העיר

הדומה העירונית הוקמה ב-30 בנובמבר 1875. עם נפילת משטר הצאר, הדומה העירונית פוזרה והוקמה מחדש רק ב-2001. החל מדצמבר 2007 פועל המושב השלישי של הדומה, שבה 35 חברים.

ממלא מקום ראש העיר וולדיווסטוק הוא אלכסיי ליטבינוב שמחליף את איגור פושקריוב, שנעצר על ידי שירות הביטחון הפדרלי וועדת החקירות באשמת שחיתות, ביוני 2016 (כיהן ממאי 2008). קודם לו כיהנו ראשי עיר כויקטור צ'רפקוב (1993-1994, 1996-1999), יורי קופילוב (1999-2004), ולדימיר ניקולאייב (2004–2008).

העירייה מנוהלת בידי ראש העיר ואנשיה ממונים על ידי ראש העיר באישור הדומה העירונית.

ספורט

בולדיווסטוק פועלים 30 בתי ספר לספורט, אולמות ספורט וארבעה בריכות שחייה. בעיר ישנו פיתוח נרחב של תשתיות ספורט והאצטדיון הגדול בעיר הוא אצטדיון דינמו (בעל תכולה של 10,200 מושבים) וישנם עוד 3 אצטדיוני כדורגל נוספים.

בעיר פועלים מספר מועדוני ספורט מקצועניים, לרבות:

מועדון ההוקי קרח "אדמירל" המתמודד בליגת ההוקי הקונטיננטלית
מועדון הכדורגל "לוצ'-אנרגיה"
מועדון הכדורסל "ספרטק פרימוריה"
מועדון כדורעף נשים "פרימורוצ'קה"
מועדון הקטרגל "פורטוביק"
מועדון יאכטות

בשנים 2006–2009 בליגות הבכירות התמודדו לוצ'-אנרגיה (בליגת העל הרוסית בכדורגל) וספרטק פרימוריה (באליפות רוסיה בכדורסל).

במימי מפרץ פיוטר הגדול נערך מדי שנה גביע פיוטר הגדול — אליפות רוסיה בספורט מפרשים.

בשנים 2007 - 2009 העיר אירחה את גמר גביע רוסיה בכדורעף חופים^[1].

אמצעי תקשורת

בוולדיווסטוק מודפסים מעל 40 עיתונים ומקומונים שמצורפים לעתונים שמגיעים ממוסקבה. העיתון הגדול ביותר של מזרח רוסיה נקרא אף הוא "ולדיווסטוק". הכתבות בעיתונים אלה מכסות נושאים מקומיים ואירועים בינלאומיים. העיתון "זולוטוי רוג" (הקרן הזהובה) מכסה חדשות כלכליות בפירוט. בקרב צעירי האזור פופולרי "נובוסטי" (ברוסית: חדשות), עיתון שרובו חדשות תרבות ובידור.

נכון ל-1999 היו בעיר שבע תחנות טלוויזיה מקומיות ושבע תחנות רדיו.

זיהום הסביבה

על פי קבוצת מומחי אקולוגיה מקומית, "אקוסנטר", שני שלישים מפרברי ולדיווסטוק מזוהמים כל כך שהמגורים בהם הם סיכון בריאותי. אזורים מסוימים, כגון אלה שליד בתי הדפוס בפארק פּוקרובסקי וקמפוס אוניברסיטת המזרח הרחוק, מזוהמים כל כך עד שהם מוגדרים כאזורי אסון אקולוגי. רק באזורים מעטים ישנן רמות זיהום מותרות למגורים.

הדו"ח של קבוצת "אקוסנטר" הופק לאורך 10 שנים והוא כנראה המקיף מסוגו. הוא מבוסס על ניתוח יותר מ-30,000 דגימות מים, שלג, אדמה, אוויר ורקמות אנושיות בין 1985 ל-1993. מניתוח הדוגמיות עולה שלאורך תקופת איסוף הנתונים עלו משמעותית רמות של מתכות כבדות כגון קדמיום, זירקוניום, קובלט, ארסן וכספית, ואלו משפיעים לרעה על מערכת הנשימה ומערכת העצבים.

לדברי "אקוסנטר", לזיהום מספר גורמים: מסביב לוולדיווסטוק מרוכזים כ-80 אתרי תעשייה שגורמים לזיהום סביבתי רב במיוחד, כגון מספנות, תחנות כוח, בתי דפוס, בורסקאים ומכרות. בנוסף, הגאוגרפיה באזור ולדיווסטוק פגיעה במיוחד והדבר מגביר את תוצאות הזיהום - בחלק מהשכונות הצפופות ביותר של העיר, למשל פרוויה ווטוראיה רצ'קה, הרוח אינה יכולה לנשוב ולהרחיק את הזיהום, כי השכונות נמצאות באגנים שהרוח נושבת מעליהם. בחורף יש רק מעט שלג ואין עלים או דשא שיכולים לקלוט את אבק הזיהום ולגרום לו לשקוע.