וולטורנו

ערך זה עוסק בנהר באיטליה. אם התכוונתם לאונייה, ראו וולטורנו (אונייה).

וולטורנו (באיטלקית: Volturno), שנקרא בלטינית וולטורנוס (Volturnus), הוא נהר בדרום־מרכז איטליה.

גאגורפיה

מוצאו של הנהר בהרי האפנינים באברוצו, והוא זורם לכיוון דרום-מזרח עד מפגשו עם קאלורה אירפינו (אנ') ליד קאיאצו (אנ'). לאחר מכן הוא פונה לדרום-מערב, כשהוא עובר את קפואה ונשפך לים הטירני בקסטל וולטורנו (אנ'), מדרום-מערב לנאפולי.

אורכו של הנהר 175 ק"מ, ואגן הניקוז שלו הוא בן כ־5,500 קמ"ר.

בשנות ה-50 של המאה ה-20 נבנה סכר בנהר מעט לפני קפואה במטרה לשלוט בזרימה בנהר ולאפשר הספקה סדירה של מים לחקלאות.

הנהר זורם בין נאפולי לרומא, ועל כן נהנה מחשיבות צבאית רבה. במהלך המלחמה הגותית הביס המצביא הביזנטי נרסס כוח של כשלושים אלף פרנקים ואלמאנים שחצה את האלפים ב־553 בקרב על גדות הנהר.

במהלך מסע האלף שהוביל גריבלדי לאיחוד איטליה ב־1860 נערכו על הנהר כוחותיו הנסוגים של פרנצ'סקו השני, מלך שתי הסיציליות על הנהר לאחר נפילת נאפולי ונסוגו לאחר תבוסתם בקרב וולטורנו באוקטובר שהביא להתקדמות כחות ממלכת סרדיניה דרך מדינת האפיפיור מצפון.

במהלך מלחמת העולם השנייה שימש הנהר את הוורמאכט הגרמני כחלק מקו החורף לאחר פלישת בעלות הברית לאיטליה וכיבוש נאפולי, עד לפריצת הקו בידי הארמייה החמישית של צבא ארצות הברית ב־13 באוקטובר 1943. החלק העליון של הנהר נכבש בידי בעלות הברית עם נפילת איסרניה בידי כוחות בריטיים ב־8 בנובמבר 1943.