התיקון ה-20 לחוקת ארצות הברית
התיקון ה-20 לחוקת ארצות הברית, הנקרא גם תיקון הברווז הצולע, הוא תיקון לחוקת ארצות הברית אשר קבע מחדש את תאריכי תחילת כהונותיהם של קונגרס ארצות הברית ושל נשיא ארצות הברית וסגנו. התיקון אושרר ב-23 בינואר 1933.
התיקון
מקור
Section 1 The terms of the President and Vice President shall end at noon on the 20th day of January, and the terms of Senators and Representatives at noon on the 3d day of January, of the years in which such terms would have ended if this article had not been ratified; and the terms of their successors shall then begin.
Section 2 The Congress shall assemble at least once in every year, and such meeting shall begin at noon on the 3d day of January, unless they shall by law appoint a different day.
Section 3 If, at the time fixed for the beginning of the term of the President, the President elect shall have died, the Vice President elect shall become President. If a President shall not have been chosen before the time fixed for the beginning of his term, or if the President elect shall have failed to qualify, then the Vice President elect shall act as President until a President shall have qualified; and the Congress may by law provide for the case wherein neither a President elect nor a Vice President elect shall have qualified, declaring who shall then act as President, or the manner in which one who is to act shall be selected, and such person shall act accordingly until a President or Vice President shall have qualified.
Section 4 The Congress may by law provide for the case of the death of any of the persons from whom the House of Representatives may choose a President whenever the right of choice shall have devolved upon them, and for the case of the death of any of the persons from whom the Senate may choose a Vice President whenever the right of choice shall have devolved upon them.
Section 5 Sections 1 and 2 shall take effect on the 15th day of October following the ratification of this article.
Section 6 This article shall be inoperative unless it shall have been ratified as an amendment to the Constitution by the legislatures of three-fourths of the several States within seven years from the date of its submission.
תרגום
סעיף 1
- כהונות הנשיא וסגנו תסתיימנה בחצות היום ב-20 בינואר, וכהונות חברי בית הנבחרים והסנאט - ב-3 בו, באותן השנים שבהן הן היו מסתיימות בלעדי תיקון זה; ובאותו הזמן תחלנה כהונות מחליפיהם בתפקיד.
סעיף 2
- הקונגרס יתכנס לפחות אחת לשנה, וכנס זה ייפתח בצהרי יום 3 בינואר, אלא אם כן ייקבע בחוק יום אחר לכך.
סעיף 3
- אם הנשיא הנבחר ימות טרם ראשית כהונתו, סגן הנשיא הנבחר יהיה לנשיא. אם לא ייבחר נשיא קודם לתאריך ראשית כהונתו, סגן הנשיא ישמש נשיא עד שייבחר הנשיא; כמו כן, הקונגרס רשאי לקבוע כללים למקרה שבו לא ייבחרו לא נשיא ולא סגן-הנשיא, בין בקביעה מי יהא ממלא-מקום נשיא ובין בקביעה כיצד ייבחר ממלא-מקום הנשיא, וממלא-מקום זה ישמש נשיא עד אשר נשיא או סגן-הנשיא ייבחרו כדין.
סעיף 4
- הקונגרס רשאי לקבוע בחוק כללים למקרה של מוות של אחד האנשים שמביניהם על בית הנבחרים לבחור את הנשיא כל אימת שסמכות זו עוברת אליו, ולמקרה של מוות של אחד האנשים שמביניהם על הסנאט לבחור את סגן הנשיא כל אימת שסמכות זו עוברת אליו.
סעיף 5
- סעיפים 1 ו-2 ייכנסו לתוקפם בתאריך 15 באוקטובר שלאחרי אישור התיקון.
סעיף 6
- תיקון זה ייחשב בטל אלא אם כן הוא יאושר כתיקון לחוקה על ידי שלושה-רבעים מבתי-המחוקקים של המדינות בתוך שבע שנים מיום אישורו בקונגרס.
מהות
בסעיף הראשון, התיקון קובע מחדש את תאריכי ראשית כהונתם של הקונגרס, הנשיא וסגנו. בסעיף הבא הוא מתקן את החוקה המקורית, אשר קבעה כי הקונגרס יתכנס בדצמבר, וקובע תחת זאת כי הקונגרס יתכנס מיד עם היבחרו, בינואר.
בנוסף לכך, התיקון קובע מי ישמש נשיא זמני אם לא יבחר נשיא או שיבצר ממנו למלא את תפקידו ביום שבו כהונתו אמורה להתחיל, ומאפשר לקונגרס להרחיב את התיקון ה-12 לחוקת ארצות הברית על ידי קביעת כללים בחוק רגיל למקרה שבו אחד האנשים שמביניהם על בית הנבחרים לבחור את הנשיא או על הסנאט לבחור את סגן-הנשיא, אם לא נבחר נשיא או סגן-נשיא בבחירות הכלליות.
תולדות
התיקון בא לפתור כמה בעיות אשר נבעו מהחוקה המקורית, אשר נכתבה בסוף המאה ה-18 וחלק מקביעותיה לא התאימו למאה ה-20. למשל, על פי החוקה המקורית (או ליתר דיוק, על פי חוק של הקונגרס שקבע את תאריך תחילת הכהונה של הקונגרס, הנשיא וסגנו, ועפ"י החוקה אשר קבעה כי כהונתם תהיה ארבע שנים בדיוק), היו הקונגרס, הנשיא וסגנו נכנסים לתפקידם ב-4 במרץ מדי שנה, בעוד שהבחירות עצמן היו נערכות בנובמבר בשנה שלפני כן. עיכוב כזה היה מחויב המציאות בשלהי המאה ה-18, ממספר סיבות:
- לשם ספירת הקולות ופרסום תוצאות הבחירות נדרש זמן רב. באמריקה של סוף המאה ה-18 ורוב המאה ה-19, הדרכים בחלק גדול מהקהילות היו משובשות והתחבורה הייתה איטית. רכבות נכנסו לשימוש רק במחצית המאה ה-19, בעיקר ממלחמת האזרחים (1861 ואילך). לאחר ספירת הקולות היה צורך לשלוח את התוצאות לוושינגטון, והדבר עשוי היה להימשך זמן רב נוסף, בעיקר לאור גשמי החורף וכן הצפות היו עלולות להקשות על הגעת השליחים נושאי התוצאות לוושינגטון.
- כאמור לעיל, תוצאות הבחירות אינן מצביעות על נשיא נבחר אלא על זהות חבר האלקטורים המורכב מהאלקטורים שנבחרו בכל מדינה, מטעם כל מפלגה, לשם בחירת הנשיא. לאחר סיכום התוצאות, היה צורך לשלוח הודעות לאלקטורים הנבחרים ולזמנם לוושינגטון כדי להצביע בבחירות לנשיאות.
- לאחר שהתקבלה הכרעה - ולעיתים, כאמור, נדרשו כמה סבבי הצבעה כדי לבחור - היה צורך להודיע לנשיא הנבחר על בחירתו. אז היה הנשיא הנבחר צריך למכור או להשכיר את ביתו ורכושו, להודיע לשותפיו, למעסיקיו וללקוחותיו על הפסקת עבודתו ולארגן העברה של חלק מרכושו לוושינגטון. ההודעה לנשיא נמסרה בחודשי החורף ולכן היה לעיתים צורך לחכות עד מרס והפשרת השלגים כדי שהנשיא הנבחר יוכל להגיע לוושינגטון ולהחליף את הנשיא היוצא.
עם התפתחות הטכנולוגיה היה עיכוב זה לרועץ. כך, למשל, בתחילת שנת 1861 פרשו מדינות הדרום מהאיחוד במחאה על בחירתו של אברהם לינקולן לנשיאות, והוא מצדו לא יכול היה לעשות דבר בנדון שכן כהונתו התחילה רק כחודשיים מאוחר יותר. דוגמה אחרת היא העיכוב שבכניסה לתפקיד של פרנקלין דלאנו רוזוולט, אשר נבחר בשלהי 1932 ונכנס לתפקיד רק שלושה חודשים וחצי מאוחר יותר, שבמהלכם הנשיא היוצא הרברט הובר, חסיד השוק החופשי, לא עשה כמעט דבר כדי להילחם בשפל הכלכלי הגדול.
גם ביחס לקונגרס היה העיכוב בכניסה לתפקיד גורם שלילי, שכן על פי החוקה המקורית הקונגרס התכנס בדצמבר. באופן כזה, אחרי כל בחירות (אשר נערכות בנובמבר) היה מושב זה של הקונגרס מושב של ברווזים צולעים, שכן חלק מהצירים הפסידו בבחירות, וכן מושב זה היה קצר מהרגיל, שכן הוא הסתיים כבר במרץ, עם ראשית כהונתו של הקונגרס החדש, ולכן במהלכו נעשתה עבודה מועטה.
כדי לתקן בעיות אלה, לאור התפתחות אמצעי התקשורת שאפשרה סיכום תוצאות הבחירות במהירות והעברת ההודעה עליהן במהירות, והשיפור בדרכי התחבורה - בעיקר השימוש ברכבת אך מתחילת המאה ה-20 גם המטוס - וכן כדי לאפשר לקונגרס לפתור בעתיד קשיים חוקתיים אשר עלולים לצוץ עקב מותו של הנשיא הנבחר או אי-יכולת בית הנבחרים להכריע בין מספר מועמדים על פי התיקון ה-12, כפי שכמעט קרה בשנים 1800 ו-1876, הוצע התיקון ה-20 לחוקה. תיקון זה ביטל את הצורך לחכות עד מרס, קיצר תקופה זו שבין הבחירות לבין השבעת הנשיא הנבחר, מארבעה חודשים לחודשיים, וקבע את מועד השבעת הנשיא הנבחר ל-20 בינואר של השנה שלאחר הבחירות. התיקון אושר ב-23 בינואר 1933. עם זאת, בגלל סעיף 5, הוא לא השפיע על תאריך כניסתו לתפקיד הנשיא של פרנקלין רוזוולט, אשר נאלץ להמתין עד 4 במרץ.
קישורים חיצוניים
| חוקת ארצות הברית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| טרום החוקה | אמנת המייפלאואר • הכרזת העצמאות • תקנון הקונפדרציה • ועידת החוקה • כתבי הפדרליסט |  | |||||
| גוף החוקה | מבוא • פרק 1 • פרק 2 • פרק 3 • פרק 4 • פרק 5 • פרק 6 • פרק 7 • החותמים על החוקה | ||||||
| תיקונים לחוקת ארצות הברית |
| ||||||
