הר נבו
 | |
| מבט מערבה מהר נבו לעבר ים המלח ובקעת הירדן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 817 מטר |
| מדינה |
 ירדן |
| מיקום | מחוז מידבא |
| רכס הרים | הרי העברים |
| קואורדינטות | 31°46′04″N 35°43′31″E / 31.76778°N 35.72528°E |
הַר נְבוֹ (או הַר הָעֲבָרִים; בערבית جبل نيبو) הוא הר השוכן במערב ירדן, כ-7 ק"מ מערבית לעיר מידבא. פסגתו נישאת לגובה של 817 מטר מעל פני הים. הנוף מפסגת ההר משקיף על ארץ ישראל, ים המלח והחלק הדרומי של נהר הירדן. לרוב ניתן לראות את יריחו מפסגת ההר ובימים בהירים גם את ירושלים ואת בית לחם.
ההר בתנ"ך
בספר במדבר[1] מוזכר ההר כמקום שטוב לגדל בו מקנה, ושביקשו ואף קיבלו את המקום בני גד ובני ראובן כנחלה, וכיוון ש'נבו' זה שם עבודה זרה שינו את שם המקום[2].
בפרק האחרון של ספר דברים מסופר שלקראת מותו טיפס משה רבנו על הר נבו, וממנו ניתנה לו ההזדמנות להשקיף על הארץ המובטחת אותה ייעד ה' לבני ישראל (12 השבטים). בהר זה אף נקבר משה, ומקום קבורתו לא נודע[3]:
.jpg)
"וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד, עַד-דָּן. וְאֵת, כָּל-נַפְתָּלִי, וְאֶת-אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה, עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן. וְאֶת-הַנֶּגֶב, וְאֶת-הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים--עַד-צֹעַר. וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו, זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ, אֶתְּנֶנָּה; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר. וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-ה', בְּאֶרֶץ מוֹאָב--עַל-פִּי ה'."
קיימים חילוקי דעות בקרב החוקרים אם ההר אשר מוכר כיום כהר נבו הוא אכן אותו ההר אליו התייחסו בתורה.
ההר כמקום בו הוסתר ארון הברית
בספר חשמונאים ב[4] מסופר שהנביא ירמיה מצא מערה מוסתרת על ההר והטמין בה את ארון הברית. ירמיה גער בגולים אשר רצו לסמן את מקום המערה וטען כי היא תתגלה רק לאחר שהאל יקבץ את עמו מן הגלות וישיבו לארצו:
(ה) ויהי בבואם ההרה אשר עלה עליו משה לראות את הארץ, וימצא ירמיהו שם מערה ויסתר בה את האוהל ואת הארון ואת מזבח הקטורת, ויסתום את פיה. (ו) ומקצת האנשים אשר הלכו אתו בקשו לעשות להם אות, וילאו למצוא את המערה. (ז) וישמע ירמיהו ויגער בם ויאמר, אל ידע איש את המקום, עד אשר יקבץ ה' את עמו ונתן להם רחמים. (ח) אז יגלה ה' את המקום, וכבוד ה' יופיע בענן, כאשר היה בימי משה ובימי שלמה בהתחננו אל ה' לקדשו.
— ספר חשמונאים ב, פרק ב', פסוקים ה'-ח'
סיפור זה משקף מסורת כוהנית, אשר ראתה בהר מקום קדוש ומסתורי, למרות מיקומו מחוץ לגבולות הארץ המובטחת, בארץ מואב. למסורת זו לא נמצאו הדים במשנה או בתלמוד.[5]
היסטוריה
מבנה שניצב על ראש ההר הוסב לכנסייה בשנת 393 וזו נבנתה ועוצבה מחדש באופן רציף. המבנה היה מלבני והיו בו שלושה אפסיסים, ומתחת לרצפתו התגלו שישה קברים. מדרום ומצפון לו הוקמו שתי קפלות אשכבה, וסביב חצרו המרכזית הותקנו חדרי מגורים לנזירים. מאוחר יותר הוקם במקום גם בפטיסטריום וכתובת יוונית שהשתמרה במקום מזכירה את תאריך בנייתו בחודש אוגוסט 531.
במחצית השנייה של המאה ה-6 הורחבה הכנסייה והוכרה כבזיליקה. מאוחר יותר פורקו קפלת האשכבה הצפונית והבפטיסטריום, ותחתם הוקמה קפלה גדולה יותר. בצידה הדרומי של הבזיליקה הרסו הנזירים את קפלת האשכבה האחרת והקימו במקום בפטיסטריום חדש שבו פסיפסים מהשנים 597–598. במהלך העשור הראשון של המאה ה-7 נהרסו שלושה חדרים במנזר ובמקומם הוקמה קפלת "אם האלוהים". נראה כי בשלב מסוים נשתכח המקום ומהמבנים נותרו שרידי אבנים וחלקי פסיפס.
עדויותיהם של שני עולי רגל מסוף המאה ה-4 ומהמאה ה-5 התגלו במחצית השנייה של המאה ה-19, וסייעו לחוקרים לאתר את המקום. הראשונה הייתה אגריה שיומנה התגלה בעיר ארצו באיטליה ופורסם ב-1877 והאחר היה פטר האיברי, הבישוף המונופיזיטי של עזה שכתביו התגלו ב-1895. כתוצאה מכך נרכש המקום ב-1932 על ידי נזיר פרנציסקני שדאג לסלילת דרך אל העיירה מידבא, ואיפשר את תחילת החפירות במקום ב-13 ביולי 1933. שלוש משלחות חפירה שנערכו בשנות ה-30 של המאה ה-20 חשפו את שרידיהם של מבני הבזיליקה והמנזר המקוריים.
בד בבד החלה משמורת ארץ הקודש בהקמת כנסייה ומנזר פרנציסקנים חדשים על ההר, ולצידם הוצב מאוחר יותר פסל נחש הנחושת המעוצב בצורת צלב. הפסל, מעשה ידיו של הפסל האיטלקי ג'ובאני פנטוני (Giovanni Fantoni), מסמל הן את נחש הנחושת אשר עשה משה במדבר[6] והן את הצלב עליו נצלב אותו האיש.
ב-19 במרץ 2000, ביקר האפיפיור יוחנן פאולוס השני במקום במהלך מסעו לארץ הקודש ונטע בו עץ זית כסמל לשלום. ב-11 במאי 2009 ביקר האפיפיור בנדיקטוס ה-16 במקום במהלך מסעו לארץ הקודש.
תמונות
-
תקריב של פסל נחש הנחושת
לקריאה נוספת
Michele Piccirillo, Eugenio Alliata, Mount Nebo : new archaeological excavations, 1967-1997, Jerusalem : Studium Biblicum Franciscanum, 1998 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הר נבו |
- אודות הר נבו
- תמונות מהר נבו
הר נבו, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים ג'-ד'
- ^ רש"י על ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוק ל"ח, ספר ישעיה, פרק מ"ו, פסוק א'
- ^ מספר מסורות מוסלמיות מאוחרות ייחסו אל משה קבר במקום אחר.
- ^ תרגם מיוונית: יצחק זעקיל פרענקיל, ספר חשמונאים ב, באתר דעת
- ^ במסכת יומא דף נב' ואילך, הועלו שלוש סברות בדבר מיקום ארון הברית: 1) נטמן על ידי המלך יאשיהו בבית המקדש, לפני חורבנו, 2) נלקח לבבל על ידי הגולים. 3) נגנז בלשכת העצים שבבית המקדש.
- ^ ספר במדבר, פרק כ"א, פסוקים ד'-ט'
35548182הר נבו