הרובע היהודי בברצלונה
| מידע | |
|---|---|
|
(למפת ברצלונה רגילה)   הרובע היהודי בברצלונה |
הרובע היהודים של ברצלונה (בקטלאנית: El Call de Barcelona, בספרדית: Barrio Judío de Barcelona) שוכן ברובע הגותי של ברצלונה, ספרד. מהמאה ה-7 עד המאה ה-14 היה הרובע מרכז קהילת יהדות ספרד בעיר[1], ואחד מרובעי היהודים החשובים ביותר בחצי האי האיברי בימי הביניים.[2]
אטימולוגיה
בקטלאנית, "קאל" (call) פירושו קטע רחוב צר או סמטה. הכינוי הזה התייחס לרשת הרחובות הצרים שבהם התגוררו היהודים. הקהילה היהודית האוטונומית כונתה "אלג'אמה" (aljama).[3]
היסטוריה
הקמת הקאל
יהודים מעטים הגיעו לברצלונה זמן קצר לאחר שנת 70 לספירה, כחלק מגל העולים לאירופה, שנמלטו מרדיפות הרומאים ביהודה במהלך המרד הגדול. בשנת 1079 מנתה הקהילה היהודית בברצלונה כ־70 משפחות.[3]
צמיחה ותור הזהב (המאה ה-12 וה-13)
גידול האוכלוסייה באל קאל ובואם של יהודים מגורשי צרפת במאה ה־13, חייבו הרחבת הרובע היהודי. לפיכך, נוסף על הרובע הגדול (קאל מייג'ור), הוקם רובע קטן יותר (קאל מנור).[3]
במאה ה־13 הייתה קהילת ברצלונה היהודית הגדולה בקטלוניה. בתקופת פריחתה של ברצלונה, כ־15% מתושביה היו יהודים, רובם — כ־4,000 נפש — התגוררו ברובע היהודי. בין קהילות ישראל זכתה ברצלונה למוניטין של "עיר חכמים".[4] יהודים עבדו שם כרופאים, מדענים, סוחרים ומלווים של האצולה הקטלונית. מאחר שרק הם הורשו להלוות כסף באופן חוקי, הפכו למממנים הרשמיים של מלכי קטלוניה.[1] יהודים היו רכוש הכתר, ובוועידת לטראן הרביעית (1215) קבע האפיפיור שיהודים יוכרחו ללבוש קפוצ'ון וכפתור אדום, כדי להבדילם מאחרים. ב־1268 ביטל המלך חיימה הראשון את החובה ללבוש סימן זה בקרב יהודי אל־חאמא.[3]
פרעות ואינקוויזיציה (המאה ה־14 וה־15)
מצבם של יהודי ברצלונה הידרדר לאחר שרעב, שהחל ב־1333, ומגפת המוות השחור ב־1348, שגבתה את חייהם של כ־20% מתושבי העיר, פגעו בה. רבים האשימו את היהודים, ומכאן נבעה מתקפה על הרובע היהודי ב־1349.[3]
בפרעות אנטישמיות שפרצו בספרד ב־1391, ניזוק הרובע היהודי קשות. בין 5 ל־10 באוגוסט נהרגו בו כ־300 יהודים.[3]
בימי האינקוויזיציה הספרדית, אוכלוסיית יהודי ברצלונה כמעט ונכחדה. מלך פרננדו הורה שגודל בתי הכנסת לא יעלה על גודל הכנסייה הקטנה ביותר בקרב הנוצרים.
המאה ה-21
במרכז הרובע היהודי ניצב בית הכנסת העתיק, הנקרא גם סינאגוגה מאג'ור; הוא אחד מבתי הכנסת העתיקים באירופה.[5] סבורים שהוא התקיים בצורה כלשהי מהמאה החמישית. בשנות התשעים שופץ בית הכנסת, ונפתח מחדש לציבור בשנת 2003.[1]
הקהילה היהודית של ברצלונה
בברצלונה מתגוררים כ־3,500 יהודים במאה ה־21, עובדה שהופכת אותה למרכז היהודי הגדול ביותר בספרד.[6]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 "Jewish Quarter (Barcelona)". Fodor's. New York Times. 2008. ארכיון מ-28 בינואר 2023. נבדק ב-2023-02-27.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "The Catalan Route – Barcelona". European Jewish Heritage. European Association for the Preservation and Promotion of Jewish Culture and Heritage. ארכיון מ-1 בינואר 2023. נבדק ב-2023-02-27.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 Mora, Victoria. "El Call" (PDF). Museum of the History of Barcelona. Barcelona Institute of Culture. ארכיון (PDF) מ-29 בינואר 2023. נבדק ב-29 בינואר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Staff writer (15 באוקטובר 2021). "The cultural legacy of the aljama". Museum of the History of Barcelona. Barcelona Institute of Culture. ארכיון מ-15 בפברואר 2023. נבדק ב-15 בפברואר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Samuels, Justin (2018-05-30). "Old Synagogue Barcelona". Boulder Jewish News. ארכיון מ-13 במרץ 2023. נבדק ב-13 במרץ 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Barcelona". Jewish Heritage Alliance. 11 באוגוסט 2017. ארכיון מ-28 בינואר 2023. נבדק ב-28 בינואר 2023.
{{cite web}}: (עזרה)
הרובע היהודי בברצלונה43062515Q3756831