רבי שלום קרויז
| לימינו של רבי יואל מסאטמר בשווייץ, כסלו תש"ה (משמאל הוא המשב"ק של הרבי מסאטמר, רבי יוסף אשכנזי) | |||||
| לידה |
19 במאי 1917 כ"ז באייר ה'תרע"ז רצפרט, הונגריה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 בנובמבר 2010 (בגיל 93) י"ד בכסלו ה'תשע"א | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות בניו ג'רזי | ||||
| תאריך עלייה | ה'תש"ח | ||||
| מדינה | ניו יורק | ||||
| מקום מגורים | ויליאמסבורג | ||||
| חיבוריו | דברי שלום | ||||
| תקופת פעילות | ה'תרצ"ז–ה'תשע"א | ||||
| השתייכות | חסידות | ||||
| רבותיו | רבי יואל מסאטמר | ||||
| תלמידיו | הרב חיים דוד כ"ץ חבר בד"ץ סאטמר ורב החסידות בבורו פארק | ||||
| |||||
| |||||
| תפקידים נוספים | |||||
|
ראש בית הוראה התאחדות הרבנים בוויליאמסבורג ראש מערכת הכשרות בד"ץ אודווארי | |||||
רבי שלום קרויז (כ"ז באייר ה'תרע"ז - י"ד בכסלו ה'תשע"א) היה רב ופוסק הלכה, שימש כרבה של אודווארי בהונגריה. לאחר השואה התגורר בוויליאמסבורג שם כיהן כרב קהילת "בית ישעיה- אודווארי", היה מרבני התאחדות הרבנים וראש בית ההוראה שלה בוויליאמסבורג. מחבר סדרת הספרים "דברי שלום".
ביוגרפיה
נולד ברצפרט, לרבי שמואל דוד רבה של אודווארי, ולבריינדל בת ישראל דב שטיין ראש הקהל ברצפרט.
נישא להנ'צה (הענטשע) מרים בת רבי ישראל אברהם אלתר לנדא רבה של עדעלין, חתנו של רבי ישעיה מקרסטיר.
הוסמך להוראה על ידי רבי חיים צבי אהרנרייך, רבי מנחם ברודי, רבי אשר אנשיל יונגרייז (השני) אב"ד טשענגער ורבי יחיאל פריד אב"ד אויוואראש. כמו כן שימש בדיינות בבית הדין בדברצן אצל הראב"ד רבי זאב וואלף רוזנברג[1].
בכ"ה בחשון ה'תרצ"ז לאחר פטירת אביו, מונה לממלא מקומו כגאב"ד ורבה של אודווארי וכראש הישיבה בעיר[2].
בשואה
בקיץ תש"ד (1944) נלקח עם קהילתו לגטו בגרוסוורדין, משם נשלח עם רבנים נוספים לבודפשט ומשם למחנה ברגן-בלזן. בזמן שהותו במחנה התיידד עם רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ורבי יונתן שטייף.
בכ"א בכסלו ה'תש"ה יצא עם רכבת קסטנר לשווייץ.
בניו יורק
בשנת ה'תש"ט הגיע לארצות הברית והתיישב בוויליאמסבורג, שם פתח את בית מדרשו "בית ישעיה". בה'תשכ"ד הקים את ישיבת "בית ישעיה" אודווארי[3] ועמד בראשה עד לסגירתה בה'תשל"ג. כמו כן הקים כולל ועמד בראשה.
לאחר פטירת אשתו הראשונה בכ"ט בטבת ה'תשל"ה, נישא לאסתר בת רבי דוד סאקס.
בה'תשל"ז מונה על ידי רבי יואל טייטלבוים לראש בית ההוראה של התאחדות הרבנים שהוקמה אז בוויליאמסבורג[1].
רבי שלום הקים את מערכת כשרות "בד"ץ אודווארי".
הסמיך להוראה עשרות רבנים חסידיים אמריקאים. בפולמוס אודות העירוב בוויליאמסבורג היה בין המתירים.
היה מחסידיו וממקורביו של רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר.
פטירתו
נפטר במוצאי שבת פרשת וישלח, י"ד בכסלו ה'תשע"א, ונקבר בחלקת אודווארי בבית הקברות בניו ג'רזי. בהלווייתו הוכתר בנו היחיד הרב שמואל דוד לממלא מקומו בבית מדרשו בוויליאמסבורג וכראש מערכת הכשרות אודווארי.
משפחתו
- בתו איידל, בזיווג ראשון נישאה לרבי נפתלי אריה לייבוש טויב, בנו של רבי מנחם שלמה טויב מקאלוב, לאחר פטירתו בגיל צעיר נישאה לרב נחום מאיר גרמן, מראשי ישיבת "מתיבתא עץ חיים" של חסידות באבוב בבורו פארק.
- בתה שרה, אשת הרב אהרן הגר מוויז'ניץ מונטריאול.
- בנו הרב שמואל דוד, ממלא מקום אביו כאדמו"ר ואב"ד קהילת אודווארי בוויליאמסבורג וראש מערכת הכשרות "בד"ץ אודווארי"[4], חתנו של רבי יוסף לייפר מווערדאן.
- בתו רחל, אשת הרב מאיר יוסף רוזנבוים האדמו"ר מסטרוז'ניץ-קליוולנד.
ספריו
- דברי שלום, שו"ת ז' חלקים, ועל התורה ומועדים.
קישורים חיצוניים
- רבי שלום קרויז, הקדמה, דברי שלום - א, ניו יורק, תשכ"ד, עמ' 5-8, באתר אוצר החכמה
- ר' שלום קרויז, באתר זיכרון בספר
- אשכול אודותיו, באתר אייוועלט (ביידיש)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 דברי שלום - ה, ניו יורק, תשמ"ו, עמ' ד, באתר אוצר החכמה
- ↑ המאור שנה כג חוברת ג <קצה>, ניו יורק, תשל"א, באתר אוצר החכמה.
- ↑ דברי שלום - ה, ניו יורק, תשמ"ו, עמ' ה, באתר אוצר החכמה
- ↑ אודווארי כשרות, באתר עולם התורה.
- המכלול: ערכים שנוצרו במכלול
- הונגריה: רבני ערים
- הונגריה: אבות בתי דין
- ניצולי רכבת ההצלה של קסטנר
- רבנים אמריקאים
- רבנים חסידים
- תלמידי רבי יואל טייטלבוים
- רבני התאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדה
- ראשי כולל אברכים
- ראשי ישיבה חסידים בארצות הברית
- מחברי ספרי שו"ת
- ויליאמסבורג: רבנים
- יהודים הקבורים בניו ג'רזי
- ראשי ישיבה הונגרים