הרב משה לוינגר
 | |
| הרב משה לוינגר, 2005 | |
| לידה |
1935 תרצ"ה ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
16 במאי 2015 (בגיל 80 בערך) כ"ז באייר ה'תשע"ה בית חולים שערי צדק |
| מקום קבורה | בית הקברות בחברון |
| מקום פעילות | חברון |
| השתייכות | ציונות דתית, גוש אמונים |
| תחומי עיסוק | חידוש היישוב היהודי בחברון |
| תפקידים נוספים | הראשון לכהן כרב של קיבוץ |
| רבותיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק ,הרב אברהם שפירא |
| תלמידיו | הרב עוזי שרבף |
הרב משה לוינגר (תרצ"ה, 1935 - כ"ז באייר ה'תשע"ה, 16 במאי 2015) היה ממקימי גוש אמונים, ממייסדי מועצת יש"ע וממנהיגיה בעבר. נחשב לאבי היישוב היהודי בחברון ולאחד מאבות ההתיישבות היהודית ביהודה, שומרון וחבל עזה לאחר מלחמת ששת הימים.
בשנת 2013 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות[1].
ביוגרפיה
נולד בירושלים לד"ר אליעזר ותרצה (פאולה) לוינגר, אנשי פועלי אגודת ישראל שעלו מגרמניה לארץ ישראל בשנת 1933 והתיישבו בשכונת שערי חסד בירושלים. אביו היה רופא ומקורב לרב יעקב משה חרל"פ ואמו ניהלה פנסיון בביתם. למד בישיבת חורב, בישיבת כפר הרוא"ה ובישיבת מרכז הרב שבה הוסמך לרבנות. הוא תלמידם של הרב צבי יהודה הכהן קוק ושל הרב אברהם שפירא. היה פעיל בתנועת הנוער עזרא. הוא כתב מאמרים בביטאונה[2] והיה חבר בגרעין נח"ל של התנועה בקיבוץ שעלבים. בשנת 1960 היה חבר ההנהלה הארצית של תנועת עזרא ומרכז הסניף בירושלים[3][4].
בשנת תש"ך (1960) מונה לרב של קיבוץ לביא ובכך היה הראשון לשרת כרב של קיבוץ[5]. בכ"ט באדר ב' תשכ"ז (1967) החל לכהן כרב המושב נחלים[6]. באותה שנה נבחר למועצה הארצית של בני עקיבא[7].
חברון וגוש אמונים
מיד לאחר מלחמת ששת הימים קרא להתיישבות מיידית בשטחי יהודה ושומרון כדי שהישגי המלחמה לא יישמטו מידי מדינת ישראל. הוא הצטרף לגרעין של יוצאי נווה יעקב שהתגוררו בנחלים ודרשו לשוב ליישובם, וסייע לבני כפר עציון ששבו למקום[8].
בתחילת 1968 ארגן משפחות שדרשו לעלות להתיישבות בחברון[9]. בפסח 1968 עמד בראש קבוצה של כמאה יהודים שערכו את ליל הסדר במלון "פארק" בעיר, במטרה להישאר במקום[10]. לשם כך הוא לקח חופשה ללא תשלום מתפקידו כרב המושב[11]. במשך שלוש שנים התגוררו חברי הקבוצה בהנהגתו בבניין הממשל הצבאי בחברון, עד שהוקמה קריית ארבע הסמוכה, שאליה עברו. פעל למען הגברת הנוכחות היהודית במערת המכפלה[12] וקרא לספח את חברון למדינת ישראל[13]. במרץ 1972 קיבל את פרס גרשון שץ בשם מתנחלי חברון[14]. באותו זמן מונה ליו"ר המועצה הדתית של קריית ארבע[15]. בראשית 1975 זכתה רשימה בראשותו ל-4 מתוך 7 מושבים במועצת קריית ארבע[16]. זמן קצר לאחר מכן התפטר מתפקידו כדי שיוכל להקדיש יותר זמן לפעילות בגוש אמונים[17].
במקביל קרא להתארגנות רחבה יותר להתנחלות ביהודה ושומרון[18]. לאחר מלחמת יום הכיפורים השתתף, כאחד מראשי גוש אמונים, בפעילות להקמת גרעיני יישוב בשומרון. באוקטובר 1974 הוא השתתף בעלייה לבית הכנסת בנערן ליד יריחו[19] ובעלייה לבעל חצור, שבה נעצר עם חנן פורת[20]. הרב לווינגר ייצג את הקבוצה שהתנחלה בסבסטיה במגעים עם הממשלה בראשות יצחק רבין. פעילותו זו הפכה אותו לאחד מאבות ההתנחלות ביהודה ובשומרון.
בשנת 1984 קיים שביתת שבת ארוכה מול דהיישה במחאה על המצב הביטחוני בכביש ליד המחנה.[21].
התמודד בבחירות 1992 בראש מפלגת "התורה והארץ". רשימתו זכתה ב-3,708 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.
לוינגר הוצג לעיתים בכלי התקשורת כסטריאוטיפ של המתנחל הדתי: יהודי תוקפני וזועף, חבוש כיפה גדולה ובעל זקן, מעיל דובון ורובה. בין השאר הוצגה כך דמותו בתוכניות הסאטירה והבידור "ניקוי ראש" ו"זהו זה!". לוינגר ותומכיו טענו כי הצגתו באופן כזה יצרה דה-לגיטימציה לו עצמו ולכלל ציבור המתנחלים.[דרוש מקור]
בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה[22].הרב היה גם חבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל. ב-2013 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות.
הרב לוינגר נפטר ב-כ"ז באייר ה'תשע"ה, 16 במאי 2015[23].
מעצרים והרשעות
בשנת 1975 נדון לשבועיים מאסר על הפגנה נגד הנרי קיסינג'ר מול מלון המלך דוד באמצע הלילה[24].
ב-30 בספטמבר 1988 הותקף באבנים במרכז חברון, ירה באקדחו מכיוון עמדת צה"ל לעבר עוברים ושבים והרג את קאיד חסן סאלח ופצע את איברהים באלי. אחרי משפט שנמשך שנתיים נחתמה עסקת טיעון שבמסגרתה הורשע בגרימת מוות ברשלנות (בשל ירי מעבר לתכתיב ההגנה העצמית), בפציעה בנסיבות מחמירות ובהיזק בזדון. נגזרו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל ושבעה חודשי מאסר על-תנאי. הוא שוחרר באוגוסט 1990, לאחר שריצה שלושה חודשי מאסר[25]. בעקבות מאסרו נערך כנס רבנים וראשי ישיבות להזדהות אתו ולתמיכה בו.
הוא נעצר מספר פעמים עקב התנגשויות עם כוחות הביטחון והפלסטינים באזור מגוריו. בכמה מקרים הורשע, בין היתר בשל הפרת סדר וקריעת צו ב-1977;[26] סטירה לילד ערבי בן 6 ב-1985;[27] תקיפת חייל צה"ל במערת המכפלה בשנת 1983;[28] תקיפת שוטרים, הפרעה למילוי תפקידם והעלבתם, והפרעה לפולחן של האוכלוסייה הערבית בחברון[29]; התפרעות ותקיפת שוטר בעת הפגנה שנערכה בכביש 60 ב-1999[30].
משפחתו
הרב לוינגר היה נשוי למרים ולהם 11 ילדים.
ב-2008 נבחר בנו מלאכי לוינגר לראשות המועצה המקומית קריית ארבע-חברון[31].
בתו עתיה זר היא עיתונאית בערוץ 7 וסופרת ילדים. שניים מאחיו הם הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר ופרופ' יעקב לוינגר[32].
קישורים חיצוניים
- שמואל אדלמן, הרב לוינגר חוזר, באתר בשבע - ערוץ 7, (ראיון)
- צור ארליך, לחזור אל מרום החזון: עם הרב לוינגר, שנה לפני ההתנתקות
חיים לוינסון, מת הרב משה לוינגר, מייסד היישוב היהודי בחברון, באתר הארץ, 16 במאי 2015
הערות שוליים
- ^ "דף הבית". פרס מוסקוביץ' לציונות. נבדק ב-2017-05-09.
- ^ הופיע עלונים בטאון התנועה, שערים, 1 בדצמבר 1958
- ^ מרכזים חדשים לסניפי י־ם וב'ש, שערים, 9 במאי 1960
- ^ 4 קומונרים נכנסו לתפקידם, שערים, 19 בדצמבר 1960
- ^ איזכור הרב משה לוינגר באתר של קיבוץ לביא
- ^ הכתרת הרב משה לוינגר בנחלים, שבילין, סיון תשכ"ז, עמוד 172
- ^ ננעלה ועידת "בני-עקיבא", הצופה, 2 במאי 1967
- ^ דב גולדשטיין, ירושלים - מתנדבים סביב לה, מעריב, 29 בדצמבר 1967
- ^ 150 משפתות יהודיות מוכנות לחדש את היישוב בחברון, הצופה, 11 במרץ 1968
- ^ המתנחלים בחברון ערכו סדר פסח, מעריב, 15 באפריל 1968
- ^ יוסף בן מאיר, הרב המתנחל ממושב נחלים, הצופה, 9 ביולי 1968
- ^ צבי לביא, שוטרים צבאיים היכו מתנחלי חברון שהניפו דגל הלאום במערת המכפלה, מעריב, 24 באפריל 1969
- ^ יוסף וקסמן, הרב לוינגר: "יש לספח את חברון", מעריב, 2 במרץ 1971
- ^ ניתן פרס־שץ למתנחלי חברון, מעריב, 8 במרץ 1972
- ^ מונתה מועצה דתית, דבר, 16 במרץ 1972
- ^ יוסף צוריאל, נצחון לרב לוינגר בבחירות בקריית־ארבע, מעריב, 20 באוגוסט 1975
- ^ יוסף צוריאל, הרב לווינגר, ראש מינהלת קרית־ארבע - התפטר, מעריב, 30 בנובמבר 1975
- ^ צבי לביא, קויימו עוד 2 כנסים מחתרתיים של מתנחלים בחברון וגוש עציון, מעריב, 8 באפריל 1969
- ^ יוסף וקסמן, נסיון התנחלות נוסף ליד יריחו, מעריב, 13 באוקטובר 1974
- ^ פונו כ־100 מתנחלים שנאחזו הלילה בבעל־חצור, מעריב, 16 באוקטובר 1974
- ^ אבינועם בר יוסף, רבין לפרג': אם יהיה שקט בדהיישה לוינגר ילך משם, מעריב, 13 בנובמבר 1984
- ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7
- ^ הרב לוינגר הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 16 במאי 2015
- ^ הרב לווינגר ו-3 מפגינים נדונו לשבועיים מאסר, מעריב, 8 בספטמבר 1975
- ^ אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בשטחים, הסעיף "משפטו של משה לוינגר", באתר "בצלם"
- ^ הרב לוינגר נדון ל-7500 ל"י קנס, דבר, 2 ביוני 1977
- ^ הרב לוינגר סטר לילד ערבי בן 6 - והורשע בביהמ"ש, מעריב, 26 ביולי 1985
- ^ "הרב לוינגר מתנהג כמו שריף", מעריב, 7 בספטמבר 1986
- ^ תפ (י-ם) 70/95 מדינת ישראל נגד משה לוינגר, ניתן ב-14.12.97
- ^ ת"פ (י-ם) 2005/01 מדינת ישראל נ' לוינגר משה ואח', ניתן ב-5 בינואר 2003
ת"פ (י-ם) 2005/01 מדינת ישראל נ' לוינגר משה ואח', ניתן ב-21 בינואר 2003 - ^ רועי שרון, "בנו של הרב לוינגר נבחר לראשות קרית ארבע-חברון", באתר nrg, 12 בנובמבר 2008
- ^ נפטר ד"ר אליעזר לוינגר, מעריב, 8 באוגוסט 1979
- פעילי גוש אמונים
- חברון: רבנים
- יהודה ושומרון: רבנים
- אישי ציבור ישראלים שהורשעו בדין
- מורשעים בגרימת מוות ברשלנות בישראל
- מורשעים בפגיעות גופניות בישראל
- מורשעים בפגיעה בעובד ציבור בישראל
- רבני הציונות הדתית בישראל
- בוגרי ישיבת מרכז הרב
- תלמידי הרצי"ה קוק
- תלמידי הרב אברהם אלקנה שפירא
- בוגרי ישיבת כפר הרא"ה
- משפחת לוינגר
- רבני קיבוצים
- רבני מושבים
- בוגרי ישיבת חורב-ירושלים
- זוכי פרס מוסקוביץ' לציונות
- מייסדי התנחלויות
- אישים הקבורים בבית הקברות היהודי בחברון
- ישראלים שנפטרו ב-2015