הרב ישראל משה רוזנפלד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ישראל משה רוזנפלד מדאראג
לידה 29 בדצמבר 1952 (גיל: 71)
י"א בטבת תשי"ג
ישראלישראל ישראל
מקום מגורים בני ברק
מקום פעילות בני ברק
אב שמואל רוזנפלד
אדמו"ר דאראג ה־1
1994–מכהן
(כ־30 שנה)

הרב ישראל משה רוזנפלד (נולד בי"א בטבת תשי"ג, 29 בדצמבר 1952) הוא האדמו"ר מדאראג (קרי: דוֹרג).

תולדותיו

נולד בישראל לשמואל רוזנפלד, צאצא לרבי יחזקאל פנט המראה יחזקאל ולרבי משה שיק, ולחנה לאה בת רבי יהושע פרנקל שו"ב במאקאווא נינו של רבי שמואל פרנקל האדמו"ר מדאראג, מחבר הספר "אמרי שפר".

הוריו היו ילידי הונגריה וחסידי בעלזא, שעלו לישראל בשנת תש"י 1950. אביו היה בעל משרד להנהלת חשבונות.

נישא בה'תשל"ב לשרה יוטא בתו של רבי אפרים פישל ברנשטיין מחסידי בעלזא בגבעתיים.

לאחר נישואיו שימש ראש חבורה בישיבת טשיבין, כן שימש כמה שנים מג"ש בישיבת בעלזא ברחוב אגריפס[דרושה הבהרה] ואחר כך עבר לשמש כמשגיח בישיבת מחנה אברהם-חוג חת"ם סופר בבני ברק, בראשות רבי יצחק שלמה אונגר. בשנת ה'תשנ"ד פרש מהישיבה.

מתלמידיו: הרב משולם אליעזר לייפר האדמו"ר מפיטסבורג.

חסידות דאראג

ערך מורחב – חסידות דאראג

מספר חדשים לאחר שפרש מתפקידו בישיבת מחנה אברהם, הקים בי"א באב ה'תשנ"ד חצר חסידית על שם רבי שמואל פרנקל, שכאמור הוא מצאצאיו, והוכתר על ידי דודו רבי משה ובר[1] (דומ"ץ בעלזא בבני ברק) לאדמו"ר מדאראג[דרוש מקור].

הקמת החצר, לוותה בביקורת מצד העולם החסידי[דרוש מקור] מכמה סיבות עיקריות: בעולם החסידי מקובל כי חסידות עוברת בירושה מאדמו"ר לבנו או במקרים מיוחדים לחתנו או לנכדו, לא מצוי שאדם פותח חסידות יש מאין. סיבה נוספת היא כי רוב החסידים שהצטרפו אליה, היו חסידים צעירים שמשפחתם השתייכה לחסידות אחרת (בפרט הקהילה בה כיהן כמשגיח[דרוש מקור]) ובחסידויות המקוריות ובמשפחות הושמעה ביקורת רבה על נטישת החסידות וההצטרפות לחסידות חדשה, כך גם היוותה הקמת החסידות פגיעה בכבודו של רבי יצחק שלמה אונגר וגרמה לסגירת ישיבתו "מחנה אברהם". עם השנים פחתה הביקורת ומספר שנים לאחר פטירת הרב אונגר הלכה ופחתה ההחרמה של חצר דאראג ע"י מרבית גדולי ישראל שחשו לכבודו של הרב אונגר[דרוש מקור].

מוסדות החסידות

מרכז החסידות והישיבה ממוקמים כיום ברחוב רבי יצחק נפחא בבני ברק. מוסדות החסידות כוללים תלמוד תורה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, כוללים ומפעלי צדקה וחסד.

"המכון להוצאת ספרים דאראג" מוציא לאור חוברות עם דברי התורה של האדמו"ר, המקובצות לשני ספרים מדי שנה. בנוסף מוציא המכון עלון שבועי בשם "ישקו העדרים". המכון אף הוציא לאור ספר בשם "רבינו הקדוש מדאראג" על האדמו"ר רבי שמואל פרנקל וכן הדפיס את ספרו "אמרי שפר" בשני כרכים.

חסידות דאראג בעבר

רבי שמואל פרנקל (ה' בניסן תקע"ה - ט"ו בחשוון תרמ"ב), תלמידו של רבי חיים מצאנז, כיהן כרב ואדמו"ר בקאמאד (הונגרית: Komádi) ובדאראג שבהונגריה. לא לבש בגדי אדמו"ר. חיבר את הספר "אמרי שפר" על התורה[2].

חתנו, רבי זאב ציטרון (תרי"ז - ט"ז בניסן תרפ"ז) מילא את מקומו ברבנות, ומשנת תרמ"ד שימש כרב וראש ישיבה בדאראג. חיבר את הספר אגדות מהרז"צ.

ילדיו

לקריאה נוספת

  • מאיר הלחמי, תולדות החסידות בארץ ישראל, כרך 2, הוצאת ספריית בית אל[דרושה הבהרה]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חתן רבי יהושע פרנקל
  2. ^ יצחק אלפסי, החסידות, עמ' 215
    הגה"ק רבי שמואל פרענקעל זצ"ל אב"ד דאראג
  3. ^ בנו של רבי אשר אנשיל קליין גאב"ד ווארשעהלי, נכדו של רבי ישראל מרדכי אפרים פישל סופר.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31070594ישראל משה רוזנפלד