היידודורוג
 | |
| הקתדרלה של היידודורוג | |
| חבל | צפון המישור הגדול |
|---|---|
| נפה | נפת היידובסרמני |
| שפה רשמית | הונגרית |
| שטח | 100.65 קמ"ר |
| גובה | 162 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 8,877 (2013) |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.hajdudorog.hu | |
היידודורוג (בהונגרית: Hajdúdorog; מכונה דאראג בהגיה החסידית) היא עיר בצפון מזרח הונגריה, כ-40 ק"מ מצפון לדברצן.
היסטוריה
ממצאים מהאזור מתקופת האבן מעידים על אזור עשיר בציד ובדגה. ההצפות התכופות שפקדו את האזור עקב עליית פני נהר הטיסה לא הגיעו למקום היישוב עצמו, ולכן התאפשרה ההתיישבות במקום.
באזור נמצאו ממצאים מתקופת הברזל, וכן ממצאים המעידים על קיום אוכלוסייה סרמטית ורומית. האזור היה זירת קרבות בין אוכלוסייה גפידית ואווארית ולאחר מכן היה נתון לשליטת האימפריה הביזנטית. האזור מוזכר בספר עלילות ההונגרים (אנ') מהמאה ה-12. האזכור הראשון בכתב של היישוב עצמו, היידודורוג, הוא משנת 1301.
במאה ה-17 השתייכה רוב אוכלוסיית העיר לכנסייה האורתודוקסית-יוונית, בניגוד ליתר יישובי הסביבה שרוב תושביהם השתייכו לכנסייה הפרוטסטנטית. חיילים רוסים חנו ביישוב בעת מסעם לדיכוי המרד ההונגרי של 1848, במסגרת אביב העמים.
בשנת 1938 בוצעו חפירות ארכאולוגיות באזור, ובהן התגלו שרידי כנסייה מהמאה ה-10 או ה-11 וכן קברים שהקיפו אותה. בשנת 1990 בוצעו חפירות נוספות ובהן התגלו מבנים נוספים, מתקופת בית ארפאד, מהמאות ה-9 וה-10, בהם סדנת נפח.
אתרים
בעיר קתדרלה יוונית אורתודוקסית מהמאה ה-18, מבצר מהמאה ה-16 ומוזיאון לתולדות העיר. סביב העיר נמצאים מספר מעיינות מרפא שהוקמו במאה ה-19.
תעסוקה
ענפי התעסוקה העיקריים בהיידודורוג הם חקלאיים, בעיקר גפנים וגידול בקר. לאחר מלחמת העולם השנייה גבר השימוש במדבירים מלאכותיים ובדשנים מלאכותיים בחקלאות בעיר, ותנובת התוצרת החקלאית עלתה. ענפי החקלאות העיקריים בעיר הם חיטה, תירס, עגבניות, פפריקה, טבק וסלק סוכר. האזור עשיר בחיות בר, בהן צבאים, סנאים וארנבות, עשרות זני חיפושיות וכן בזני ציפורים שונים, בהן יונים, זרזירים, דרורי הבית, עורבים, חופמים, נצים, חנקנים שחורי-מצח, עפרונים, תוכים ועקבים, והקרקע עשירה בתולעי אדמה (שלשולים), המסייעים לפוריותה. העיר נמצאת במרחק כ-40 ק"מ מהפארק הלאומי הורטובאג', שהוכרז "אתר מורשת עולמית" של אונסק"ו.
יהודים
במאה ה-18 היו בהיידודורוג חיי קהילה יהודיים תוססים, כיהן אז כרב העיר רבי שמואל פרנקל, תלמידו של רבי חיים מצאנז. אחריו מילא את מקומו חתנו הרב זאב וולף ציטרון[1], ואחריו בשנת תרפ"ח התמנה בנו הרב אברהם אליעזר ציטרון [2].
ב-1941 היו בהיידודורוג כ-300 יהודים מתוך כ-10,000 תושבים, והם השתייכו לקהילה האורתודוקסית. בשנת 1942 גויסו עשרות צעירים יהודים לשירות העבודה ורבים מהם נספו במסגרת שירותם. במרס 1944 כבש הצבא הגרמני את היידודורוג ובמאי הוקם גטו בעיר, בו נכלאו גם כמה עשרות יהודים מיישובי הסביבה. ביוני 1944 גורשו תושבי הגטו, חלקם למחנה שטרסהוף שבאוסטריה וחלקם לאושוויץ.
בט"ו חשוון תשע"ט נחנך בהשתתפות ראש העיר בנין הכנסת אורחים הממוקם צמוד לבית העלמין היהודי בעיר.
צורת שני לוחות הברית משיש שהיו על קיר בית המדרש הישן בעיר מלפני השואה השתמרו למזכרת בארכיון העירייה, והוענקו בתחילת שנות המאה ה-21 על ידי ראש העיר לאדמו"ר מדאראג בעת ביקורו בעיר.
קישורים חיצוניים
- היידודורוג (Hajdúdorog), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
23008422היידודורוג
- ^ ראו: הרב מו"ה (זאב) וואלף ציטראן, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת ו, עמוד ל, אות מא.
- ^ ראו: הרב מו"ה אברהם אליעזר ציטראן, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק ב, מערכת א, עמוד 370, מס' 9.