רבי הלל זקס

רבי הלל זקס

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	ט"ו בשבט תרצ"א
פטירה	כ"ב בטבת תשע"ה (בגיל 83) בני ברק, ישראל
תחומי עיסוק	ראש ישיבה מנהיג קהילה
רבותיו	הרב משה פיינשטיין הרב אהרון קוטלר הרב ראובן גרוזובסקי
אב	הרב מנחם מנדל יוסף זקס

הרב הלל זקס (זאקס ביידיש) (ט"ו בשבט תרצ"א, 2 בפברואר 1931 - כ"ב בטבת תשע"ה, 13 בינואר 2015) היה ראש ישיבת כנסת הגדולה במודיעין עילית וראש ישיבת חברון בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בראדין לרב מנחם מנדל יוסף זקס ולפייגא, בתו של החפץ חיים. בזמן לידתו הייתה אימו בסכנה והגיעו לבקרה בבית החולים החפץ חיים יחד עם הרב חיים עוזר גרודזנסקי. נקרא על שם אבי סבתו, הרב הלל שניידר. לסנדקאות בבריתו כובד הרב חנוך העניך אייגש (בעל ה'מרחשת') ובברכות כובד הרב ברוך בער ליבוביץ. בגיל 8, בעקבות פלישת הצבא האדום לפולין, עברה משפחתו לאיישישוק, ולאחר מכן לווילנה. לאחר קבלת אשרת כניסה לארצות הברית חצתה משפחתו את ברית המועצות לאורכה ומשם עברה ליפן ולארצות הברית. בהגיעו לאמריקה בגיל 9 למד אצל הרב משה פיינשטיין בישיבת תפארת ירושלים, לאחר מכן אצל הרב ראובן גרוזובסקי בישיבת בית מדרש עליון ובישיבת לייקווד בראשות הרב אהרן קוטלר. הוא למד בחברותא עם הרב שניאור קוטלר כעשר שנים וכחמש שנים עם הרב שמואל קמינצקי.

עם הרב משה שמואל שפירא

בשנות ה-50 נישא לאהובה אסתר חברוני, בתו של ראש ישיבת חברון הרב אברהם משה חברוני לאחר שהרב אהרון קוטלר הציע את השידוך לרב חברוני באחד מביקוריו בארץ. לאחר נישואיו התגורר בארצות הברית.
בשנת 1960 עלה לישראל. מאוחר יותר התמנה לר"מ בישיבה. שנה לאחר פטירת חמיו התמנה לראש ישיבה והחל למסור שיעור כללי, לצד ראשי הישיבה הרב שמחה זיסל ברוידא והרב אברהם פרבשטיין. בשנת 1981, עם ייסוד הישוב מעלה עמוס התמנה לרב הראשון של מעלה עמוס. בקבוצת המייסדים היו כמה מבוגרי ישיבת חברון. לאחר מכן התיישב ברחוב צפניה בשכונת גאולה בירושלים, סמוך לישיבת חברון.

בשנת תשנ"ו בעקבות חילוקי דעות בין ראשי הישיבה ומנהלה, פרש מראשות ישיבת חברון וייסד את ישיבת כנסת הגדולה במודיעין עילית, המכונה על שמו, "ר' הלל" (הוא התגורר בקארווילה בתוך מתחם הישיבה). לאחר פטירתו ממלא את מקומו בראשות הישיבה בנו, הרב יצחק זאב זקס. עם זאת עדיין נשאר בתואר ראש ישיבת חברון, והיה מגיע בשנים הראשונות למסור שיעורים וועדים ומסיבת חנוכה, אך כעבור שנים הפסיק זאת בהדרגה. עד לשנת תשס"ח 2008 היה מופיע בתחילת 'זמן' למסור שיעור פתיחה. לאחר מכן, עד כשנתיים קודם פטירתו היה מגיע בעשרת ימי תשובה למסור שיחה קודם יום כיפור.

בשנת תשע"ג פתח בסמוך לישיבה הגדולה את ישיבת כנסת הגדולה לצעירים, והעמיד בראשה את הרב מרדכי ברגמן, נכדו (נשוי לבת חתנו הרב חיים מן) ובוגר הישיבה. בשנת תשפ"ב הישיבה קטנה עברה לשכונת נאות הפסגה במודיעין עילית.

נפטר בכ"ב בטבת תשע"ה, 13 בינואר 2015.

השקפותיו

הרב זקס היה בקיא בקבלה והחשיב את ספרי הגר"א והרמח"ל. התנגד לחסידות ובספריית ישיבתו אין ספרי חסידות מלבד ספר התניא. הוא דחה את קבלת מהלכי הרחוב החרדי ללא בדיקה מעמיקה, במיוחד כאשר הוא נוגד את ההלכה או את הסברה הישרה. והתנגד בחריפות לתופעות כמו הפרסום של ועדות הצדקה למיניהן. התנגד השקפתית למדינה ולציונות והיה בין ראשי הישיבות הליטאיות הבודדים שהתנגד להצבעה בבחירות. אף שרבו רבי ראובן גרוזובסקי היה בעד ההצבעה, סבר שאין הדברים אמורים לכל מערכות הבחירות לדורותיהם, אלא הוא דבר הנתון לנידון בכל מערכת בחירות מחדש. כמו כן היה צם ביום העצמאות.

הרב זקס התנגד בחריפות לאיורי תמונות של קדמונים כמו אברהם אבינו ומשה רבינו. וסבר שהעניין מגשים ומגשם את קדושתם הרוחנית אצל הילדים.

תורתו

הרב זקס היה מוסר בשבוע כשלושים שיעורים ויותר לבני הקהילה והישיבה, עד שבעצת רופאיו (כשנתיים לפני פטירתו) עקב העומס הגדול החל למעט במספר השיעורים. היה מוסר שיעור כללי פעמיים בשבוע (בימי שני ושישי). שיעורים מיוחדים הוא היה מוסר כל יום בחנוכה לפני הדלקת הנרות ובמוצאי יום כיפור כשעה וחצי לאחר צאת הצום. בסוכות ובפסח היה מקבל בביתו תלמידים ובוגרים מרחבי הארץ שהיו עולים להקביל פני רבם.

היה מרבה להזכיר בשיעוריו מדברי הברכת שמואל, רבו רבי ראובן גרוזובסקי, רבו רבי אהרן קוטלר, והחזון איש. ובשיחותיו היה מרבה להזכיר את סבו החפץ חיים והרב מבריסק.

לאחר פטירתו הוציא בנו הרב מנחם מנדל יוסף, סדרת ספרים בשם הרופא לשבורי לב המרכזת את שיחותיו שנאמרו בישיבה לאורך השנים על פי סדר פרשיות השבוע ומועדי השנה.

בנוסף, יצאו קבצים מתורתו ביניהם ניתן למנות 'לפי מהללו' 'יתהלל המתהלל' (בתוך ישורון). בנוסף בישיבה נשמרים כתבים ושיעורים רבים, אך הגישה ניתנת רק לתלמידיו המובהקים.

הנהגותיו

נודע כבעל הנהגות ייחודיות, את חלקם ראה אצל רבו, הרב מבריסק.

בחג הסוכות היה נוהג להרבות באתרוגים. בפורים, היה נוהג לקרוא את המגילה בשכונת גבעת מרדכי ביום ט"ו^{[דרושה הבהרה]}, בשל טענתו שהיא אינה סמוכה לירושלים^{[דרוש מקור]}.

אף שהיה נכדו של החפץ חיים היה מחמיר בהרבה דברים בהם החזון איש חלק עליו^{[דרוש מקור]}.

התנגד לכך שיצלמוהו.

פעולותיו

בין סדרי לימודיו ומסירת שיעוריו הרבים, היה דואג ליתומים ולאלמנות, והיה מראשי אוספי הצדקה יחד עם ידידו המשגיח בישיבת חברון רבי הירש פאלי למען נזקקים.

היה ממקימי ארגוני תשובה^{[דרוש מקור]}, אך בזקנותו סבר שיש למתן את העיסוק בנושא^{[דרוש מקור]}, כיון שבעל הכרם מכלה את קוציו בעצמו^{[דרושה הבהרה]}.

מתלמידיו

• הרב דוד כהן - ראש ישיבת חברון.
• הרב צבי פרצוביץ - ראש ישיבת מיר ברכפלד.
• הרב ניסן זלמן גולדברג - מראשי ישיבת אור ישראל.
• הרב חזקיהו מישקובסקי - משגיח ישיבת ארחות תורה.
• הרב מנחם דן מייזלס - ראש ישיבת ראדין.
• הרב אברהם לויסון - מראשי ישיבת חברון.
• הרב בנימין מאיר כהן - לשעבר ר"מ בישיבת כנסת הגדולה, כיום בישיבת מאור התורה.
• הרב חנוך הבלין - ר"מ בישיבת פוניבז' של הרב מרקוביץ'.
• הרב אברהם סלומון ר"מ בישיבת כנסת הגדולה וראש הקיבוץ בטלזסטון.
• הרב נתן שינקר, ר"מ בישיבת 'כנסת הגדולה' לצעירים.
• הרב מרדכי נויגרשל.

משפחתו

• בנו, ממלא מקומו רבי יצחק זאב, חתנו של הרב צבי רוטברג ראש ישיבת בית מאיר.
• בנו, הרב אהרן זקס, ראש כולל בבני ברק.
• בנו, הרב מנחם מנדל יוסף, ראש כולל בירושלים ועורך ספרי 'הרופא לשבורי לב'.
• חתנו, הרב חיים אהרן מן (בנו של הרב מרדכי מן), רב קהילת "שדרות יחזקאל" במודיעין עילית וראש ישיבת באר התלמוד באלעד ולשעבר ר"מ בישיבת כנסת הגדולה.
• חתנו, הרב צבי וילנסקי (נכדו של הרב אליהו לופיאן), ראש ישיבה לבני חו"ל. נשוי למרים (שימשה כמזכירת היישוב מתתיהו). ממייסדי הישיבה במעלות תרשיחא.
• נכדו, הרב משה זקס ר"מ בישיבת כנסת הגדולה.
• נכדו, הרב מרדכי ברגמן, ראש ישיבת כנסת הגדולה לצעירים.

לקריאה נוספת

• קונטרס יתהלל המתהלל, בתוך ישורון, לג, אלול תשע"ה, עמ' ק"מ ואילך

קישורים חיצוניים

• מדהים: בכתה אחת 21 ילדים העונים לשם הלל (ע"ש הלל זקס), בחדרי חרדים, ספטמבר 2019
• אהרון קריב‏, הרב הלל זקס – איש הרגש שחינך את תלמידיו לחשוב, באתר וואלה‏, 14 בינואר 2015
• דיון אודותיו בפורום "ספרים וסופרים" באתר בחדרי חרדים
• הספד מפי הרב משה שפירא זצ"ל, לצפייה באתר בינינו

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הלל זקס36836804Q6757318