הצוללות מדגם 209
 | |
| הצוללת פארק וי (SS 065) מסדרת צ'אנג בוגו הדרום קוריאנית | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | צוללת |
| סדרה | דגם 209 |
| סדרה קודמת | הצוללות מדגם 206 |
| סדרה עוקבת | הצוללות מדגם 214[1] |
| אוניות בסדרה | 61[2][3] |
| ציוני דרך עיקריים | |
| תקופת הפעילות | 1971–הווה (כ־54 שנים) |
| מידות | |
| הֶדְחֶק | 1,810 טון בצלילה |
| אורך | 64.4 מטר |
| רוחב | 6.5 מטר |
| נתונים טכניים | |
| גודל הצוות | 31–36 קצינים וחוגרים[1] |
הצוללות מדגם 209 (בגרמנית: U-Boot-Klasse 209) הן משפחה של צוללות תקיפה דיזל-חשמליות מתוצרת גרמניה, שפותחו במספנות הוואלדטסוורקה-דויטשה ורפט בקיל, ויוצאו למספר רב של מדינות ברחבי העולם.
בין שנות ה-70 ועד תחילת המאה ה-21 נבנו 61 צוללות מדגם זה, כאשר רבות מהן הורכבו במספנות מקומיות תחת רישוי, בהן בברזיל, הודו, דרום קוריאה וטורקיה. הצי הטורקי הפך למפעיל הגדול ביותר עם 14 צוללות, והדגם שירת גם בציים של יוון, דרום אפריקה, אינדונזיה, הודו, קולומביה, פרו, צ'ילה, קוריאה הדרומית, מצרים ואחרות. סדרת הצוללות של חיל הים הישראלי דולפין מבוססת גם היא על גרסה ייחודית ומוגדלת מעט של הדגם 209[4].
היסטוריית פיתוח
ההזמנה הראשונה נחתמה ב-1967 מול יוון, וב-1971 נכנסה לשירות הצוללת הראשונה. בניגוד לסדרות קודמות (כמו דגם 206), צוללות מדגם 209 מעולם לא הופעלו על ידי הצי הגרמני עצמו, אלא יועדו מראש לייצוא, עובדה יוצאת דופן שתרמה להפיכתן לדגם הצוללות הקונבנציונליות הנפוץ ביותר במערב. עיצוב הצוללת התבסס על מבנה גוף יחיד פשוט ויעיל, עם פריסה שאפשרה ראות לאורכה מקדמת הצוללת ועד חדר המכונות בירכתיים. שילוב של ארבעה מנועי דיזל, מנוע חשמלי בהספק 5,000 כוחות סוס ומערך סוללות גדול העניק לה מהירות תת-ימית של מעל 20 קשר ויכולת הפלגה ממושכת בשקט יחסי.
במהלך השנים פותחו גרסאות שונות במשפחה: 1100, 1200, 1300, 1400 ו-1500, אלו כללו שיפורים במערכות ההנעה, האלקטרוניקה והחימוש. כולן צוידו ב-8 משגרי טורפדות בקוטר 533 מ"מ, עם אפשרות לשיגור מוקשים וטילי הרפון נגד ספינות. צוללות מדגם 209 נטלו חלק גם בזירות מבצעיות, כך למשל הפעיל אותן הצי הארגנטינאי במלחמת פוקלנד. הצוללות עברו במהלך השנים שדרוגים רבים במערכות הנעה, סונאר, בקרת אש וחימוש, כדי להתאים לאיומים משתנים ולאריכות ימים מבצעית. אחת המוכרות שבהן, KRI ננגלה האינדונזית, נבנתה ב-1978 ועברה השבחות בגרמניה ובהמשך בדרום קוריאה, עד שאבדה בתרגיל ימי ב-2021[1].
נכון לעשור השלישי של המאה ה-21, רבות מהצוללות ממשיכות לשרת בציים שונים, גם לאחר כניסת מחליפתן המתקדמת יותר מדגם 214. היכולת לשלב עלות נמוכה יחסית, חמקנות, טווח פעולה גדול וגמישות תפעולית הפכו את ה-209 לאבן דרך בהתפתחות הצוללות הקונבנציונליות, ולדגם מכונן בהיסטוריה הימית המודרנית[3].
דגמים וסדרות
.jpeg)
| דגם | הדחק | מימדים | מהירות | טווח | חימוש | צוות | כניסה לשירות | סדרות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1100 | 1,207 טון | אורך: 54.1 מ' רוחב: 6.2 מ' גובה: 5.9 מ' |
11 קשר (פני הים) 21.5 קשר (צלילה) |
11,000 מייל ימי ב-10 קשר (פני הים) 400 מייל ימי ב-10 קשר (צלילה) |
8 x משגרי טורפדו 553 מ"מ | 31 | 1971-1975 |  הצי היווני: סדרת גלווקוס (4) חיל הים הפרואני: סדרת איסלי (2)
|
| 1200 | 1,285 טון | אורך: 55.9 מ' רוחב: 6.2 מ' גובה: 5.5 מ' |
11 קשר (פני הים) 21.5 קשר (צלילה) |
11,000 מייל ימי ב-10 קשר (פני הים) 400 מייל ימי ב-10 קשר (צלילה) |
8 x משגרי טורפדו 553 מ"מ | 33 | 1974-2000 |  הצי הארגנטינאי: סדרת סאלטה (2) חיל הים הקולומביאני: סדרת פיחאו (2) הצי היווני: סדרת פוסאידון (4) חיל הים של דרום קוריאה: סדרת ג'אנג בוגו (9) חיל הים הפרואני: סדרת אנגאמוס (4) חיל הים הטורקי: סדרת אטילאי (4)
|
| 1300 | 1,390 טון | אורך: 55.9 מ' רוחב: 6.3 מ' גובה: 5.5 מ' |
11 קשר (פני הים) 21.5 קשר (צלילה) |
11,000 מייל ימי ב-10 קשר (פני הים) 400 מייל ימי ב-10 קשר (צלילה) |
8 x משגרי טורפדו 553 מ"מ | 33 | 1976-1981 |  חיל הים הבוליביאני: סדרת סאבאלו (2) חיל הים הקולומביאני: סדרת שירי (2) חיל הים האינדונזי: סדרת קאקרה (2)
|
| 1400 | 1,586 טון | אורך: 61.2 מ' רוחב: 6.25 מ' גובה: 5.5 מ' |
11 קשר (פני הים) 22 קשר (צלילה) |
11,000 מייל ימי ב-10 קשר (פני הים) 400 מייל ימי ב-10 קשר (צלילה) |
8 x משגרי טורפדו 553 מ"מ | 30 | 1984-2021 |  חיל הים הברזילאי: סדרת טופּי (2) חיל הים הצ'יליאני: סדרת תומפסון (2) חיל הים המצרי: דגם mod209/1400 (4) חיל הים האינדונזי: סדרת נגאפסה (3) הצי הדרום-אפריקאי: סדרת הרויין (3) חיל הים הטורקי: סדרת פרווזה (T.1) וסדרת גור (T.2) (8)
|
| 1500 | 1,810 טון | אורך: 64.4 מ' רוחב: 6.5 מ' גובה: 6.2 מ' |
11.5 קשר (פני הים) 22.5 קשר (צלילה) |
11,000 מייל ימי ב-10 קשר (פני הים) 400 מייל ימי ב-10 קשר (צלילה) |
8 x משגרי טורפדו 553 מ"מ | 36 | 1986-1994 |  חיל הים ההודי: סדרת שישומר (4)
|
| דולפין | 1,900 טון | אורך: 57.3 מ' רוחב: 6.5 מ' גובה: 6.2 מ' |
11.5 קשר (פני הים) 22.5 קשר (צלילה) |
11,000 מייל ימי ב-10 קשר (פני הים) 400 מייל ימי ב-10 קשר (צלילה) |
6 x משגרי טורפדו 553 מ"מ 4 x משגרי טורפדו 650 מ"מ |
35 | 1999-2000 |  חיל הים הישראלי: סדרת דולפין (3); אח"י דולפין, אח"י לויתן, ואח"י תקומה |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אודות דגם 209 באתר Ships Hub.
- אודות דגם 209 באתר Naval Encyclopedia.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Type 209 Class, Military Factory, 30 באפריל 2021
- ↑ Type 209 Submarine, The Ship Hub
- ^ 3.0 3.1 The Type 209: A German Submarine Sold Around The World, Barron's, 21 באפריל 2021
- ↑ Type 209-class, Global Military
הצוללות מדגם 20941773989Q482835