הנרי בלאד

הנרי בלאד
Henry H. Blood
	בלאד כמושל מדינת יוטה
	בלאד כמושל מדינת יוטה
לידה	1 באוקטובר 1872; קייסוויל, טריטוריית יוטה, ארצות הברית
פטירה	19 ביוני 1942 (בגיל 69); סולט לייק סיטי, יוטה, ארצות הברית
שם מלא	הנרי הופר בלאד
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת בריגהאם יאנג
עיסוק	פוליטיקאי
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	2 בינואר 1933 – 6 בינואר 1941; (8 שנים)
	→ ג'ורג' דרן הרברט מאו ←

הנרי הוּפר בלאד (באנגלית: Henry Hooper Blood; ) היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כמושל השביעי של מדינת יוטה בין השנים 1933–1941. הוא היה חבר המפלגה הדמוקרטית.

ביוגרפיה

בלאד נולד בקייסוויל שבטריטוריית יוטה, בנם של ויליאם הופר בלאד, חקלאי וחבר מועצת העיר, וג'יין וילקי הופר. הוריו היגרו לארצות הברית מאנגליה. הוא למד בבתי ספר מקומיים ולאחר מכן באקדמיית בריגהאם יאנג שבפורבו, לימים אוניברסיטת בריגהאם יאנג. בשנת 1896 נישא למיני בארנס, וביחד חבקו הזוג ארבעה ילדים – שני בנים ושתי בנות. ב-1893 נבחר לתפקיד המתעד העירוני של קייסוויל, בשנים 1896–1900 היה גזבר מחוז דייוויס.

בשנת 1901 התמנה לאחראי הפרוטוקול של הסנאט של יוטה, ובמקביל החל את שליחותו הדתית באנגליה כמיסיונר מטעם כנסיית ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים, בשנים 1901–1904. מששב לארצות הברית מונה בלאד לחבר במועצת בתי הספר של מחוז דייוויס. הוא היה חבר בוועדת השירותים הציבוריים של יוטה ובמועצת הכבישים המדינתית, בה נבחר ליושב הראש בשנת 1925. הוא נעשה מעורב בחברת הכרסומת של קייסוויל. כמו כן, הוא עסק ברכש ומכירה של דגנים וקמח.

בבחירות 1932 התמודד בלאד למשרת מושל יוטה מטעם המפלגה הדמוקרטית. הוא גבר על ויליאם וו. סיגמילר, מועמד המפלגה הרפובליקנית, והושבע לתפקידו כמושל השביעי של יוטה. הוא הושווה לא פעם לנשיא קלווין קולידג' בשל מחויבותו למדיניות כלכלית, אך השניים נבדלו בכך שבלאד היה דמוקרט מסור וחסיד נאמן של הניו דיל. הוא כיהן במשך שתי תקופות כהונה מ-1933 עד 1941. בבחירות 1936 נבחר לתקופת כהונה שנייה אחרי שגבר בפריימריז על הרברט מאו ובבחירות הכלליות על ריי אי. דילמן, מועמד המפלגה הרפובליקנית^[1]. על כהונתו כמושל העיבה תקופת השפל הגדול והדעיכה בכלכלת ארצות הברית. השפל הגדול הכה ביוטה שוק על ירך והותיר אותה נאבקת כאחת המדינות המובילות להקלה פיננסית על תושביה. המצב החמיר עוד יותר בשנת 1934 כאשר פקדה את יוטה הבצורת הגרועה ביותר שתועדה בהיסטוריה של ארצות הברית. תושבי יוטה נותרו ללא מזון, ביגוד, קורת גג ועבודה. מאות מכתבים מאת תושבי יוטה נמענו ללשכתו של המושל בלאד מדי יום.

באמצעות השקת מיזמים ותוכניות ציבוריות, הפחתת שכרם של עובדי המדינה וצמצום גודלן של הסוכנויות הממשלתיות המקומיות, בלאד סלל את דרכה של יוטה להתאוששות כלכלית. בנוסף, הוא תמך במדיניות הניו דיל של נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט. תוכניות כגון ייסוד מִנהל העבודות הציבוריות ואיגוד הלוואות לבעלי בתים סייעו להתאוששות הכלכלית; התוצאות של תוכניות אלה היו השקעה בתשתיות ובמבני ציבור, שסיפקו עבודה וכפועל יוצא צמצום במעגל האבטלה. במהלך כהונתו נהפכה יוטה למדינה ה-33 שאשררה את התיקון ה-21 לחוקת ארצות הברית, שסיים את תקופת היובש.

לאחר כהונתו נקרא בלאד לשרת כנשיא המיסיון בקליפורניה של כנסיית אותו האיש המשיח של קדושי אחרית הימים^[2]. הוא נפטר בסולט לייק סיטי ב-1942 כתוצאה מדימום מוחי.