הנהגות האדם

הנהגות האדם הם הנהגות שתומצתו מתוך מכתב שכתב רבי אלעזר מליז'נסק בציווי אביו רבי אלימלך מליז'נסק, כהדרכה לאחד מחסידיו.

רקע

”	ב"ה. מכתבו הגיעני, והראיתיו לכבוד אדוני אבי מורי נרו יאיר ויזרח לנצח, והיה בקראו בו תסמר שערותיו ונזדעזעו אבריו, בראותו שיש בעולם שטותים ודברי הבלים ופתיים כאלו. כי נראה מתוך שאלותיו, שעיקר נסיעתו להיות אצל הצדיקים ואנשי מעשה אינו למען ילמד ממעשיהם ויראתם וקדושתם ופרישותם, וגודל תשובותיהם וחרטותיהם בכל עת ובכל רגע, על כל פסיעה ופסיעה, ועל כל דיבור ודיבור, ועל כל ראיה וראיה דואגים ומתחרטים אולי לא היה הדיבור והפסיעה ליראתו, וזוכרים חטאת נעורים תמיד, כמאמר דוד המלך עליו השלום : 'וחטאתי לנגדי תמיד, ואינם משגיחין כלל אם המעשה והשבח הזה הוא נאה יותר מזה, כדתנינן על פסוק : 'ורועה זונות', כל האומר הלכה זו נאה וכו', רק כל עבודתם אינו אלא למלאות רצון קונם הבורא ברוך הוא וברוך שמו בכל מעשיהם, כמאמר הכתוב 'בכל דרכיך דעהו'. אבל רום מעלת כבוד תורתו אינו לומד מן הצדיקים יראתם, רק שרואה תנועותיהם הנראים והנגלים, וסובר מי שעושה ונוהג בזה נקרא בשם 'חסיד'. ומן הראוי שלא לכתוב לו ולהשיב שום תמונת אות, אך הנני משיב לו מפני הכבוד	“
– פתיח מכתבו של רבי אלעזר מליז'נסק

אחד מחסידי רבי אלימלך מליז'נסק כתב מכתב לרבו, בה הוא שואל מה הם מנהגיו: מתי הוא אומר שיר השירים בשבת, ואיזה זמירות שבת הוא נוהג לשיר ושאלות דומות.

לרבי אלימלך נגרם זעזוע ואכזבה מהתפיסה השטחית שבה הבין החסיד את סיבת ההתקשרות לצדיק, כאשר במקום ללמוד מדרכי עבודת ה' שלו הנעשית רק לשם שמים ומגודל קדושתו ויראתו ומריבוי החזרה בתשובה שלו, הוא סבור כי העיקר הוא חיקוי מנהגי הצדיק ובזה נעשים חסיד.

רבי אלימלך רצה להתעלם לחלוטין מהמכתב, אך מפני כבודו הורה לבנו להגיב לו במכתב חוזר בו יסביר לו את דרכי עבודת ה'.

תוכן המכתב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: יש עוד הרבה דברים שלא הוזכרו כאן.

בחלק הראשון של מכתב התשובה, לאחר שהוא מתאר את צערו של אביו מקריאת מכתב השאלה, כותב רבי אלעזר: ”ואמר לי אדוני אבי מורי נ"י בזה הלשון: כתוב לו איזה הנהגות הנאמרים, אפס קצהו מהם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם”.

בהמשך הוא מפרט את סדר הלימוד הבסיסי לכל אדם שרוצה לעבוד את ה' באמת: בתחילה ילמד גמרא עם פירוש רש"י ותוספות ומפרשי הש"ס, כל אחד לפי הבנתו, ולאחר מכן ילמד הלכה, כאשר תחילה יעסוק בשולחן ערוך חלק אורח חיים.

לאחר מכן הוא מדריך לגבי עבודת התפילה ולגבי החובה להתפלל לה' שיזכה לעבוד אותו באמת וללמוד תורה לשמה, ובהמשך הוא מפרט לגבי עבודת התשובה, וכן מורה לו לעסוק בספרי מוסר מדי יום.

בענין תורת הקבלה הוא כותב שלא ניתן ללמוד אותה כשהאדם שקוע בתאוות ובהבלי העולם הזה, אלא רק לאחר שמזכך עצמו ופורש מתאוות.

את מכתבו הוא מסיים במילים: ”והשי"ת ברחמיו וברוב חסדיו ישמרנו משטותים והבלים, ונזכה לעבוד באמת וביראה ובאהבה בלי שום פניה ומניעה עד ביאת הגואל במהרה בימינו אמן.”

הדפסה

הדפסת המכתב

המכתב היה ברשותו של רבי יחזקאל משינאווא, ונדפס לראשונה בסוף ספר בת מלך (מונקאטש ה'תרנ"ד). בהמשך נדפס בספר כתבי קודש בשינויים מעטים.

הדפסה כ"הנהגות"

במהדורות שונות השמיטו המדפיסים את ההקדמה והסיומת של מכתבו של רבי אלעזר, העוסקות בתגובתו של רבי אלימלך לשאלותיו של שולח המכתב, ומכאן ואילך הודפסה האגרת כ"הנהגות האדם", בארבע גרסאות: 1. בחלוקה של ט"ו אותיות, בתוך ספר "אגרת הקודש" (זאלקווא ה'תקנ"ט), ומשם הודפס בספר "כתבי קודש" לאחר המכתב המקורי. 2. הנוסח המפורסם בימינו, נדפס לראשונה בספר "נועם אלימלך" דפוס פולנאה ה'תקס"ד, עם שינויים בולטים, בחלוקה ל-כ"א סעיפים. 3. משם נעתקו ההנהגות לרוב שאר דפוסי הספר נועם אלימלך. 4. נוסח נוסף נדפס בספר "קהל צדיקים" מתוך כתב יד של רבי מרדכי מסטאשוב-סטאבניץ, מגדולי תלמידי החוזה מלובלין, בשינויים ובחלוקה של י"ז אותיות. בראשו נכתב על ידי רבי מרדכי הנ"ל: ”אזהרת מאדונינו מורינו ורבינו הרב החסיד הקדוש והטהור איש אלקים מוהר"ר אלימלך זצוק"ל מליזענסק, שציווה לכתוב משמו למי שנוגע יראת אלקים בלבבו אלה הנהגות, שבלתי אפשר להתחיל בעבודת הבורא יתברך שמו בלעדם. והלא המה הנהגות הנאמרים אפס קצהו מהם אשר יעשה האדם וחי בהם ויבוא לעבודת הבורא ב"ה וב"ש באמת”.

היחס ל"הנהגות"

ההנהגות התקבלו כהדרכות יסודיות בעבודת ה', כגון: לימוד תורת הקבלה רק לראויים לכך; ההימנעות מדיבורי חול לפני התפילה; לימוד נגלות התורה כבסיס והקדמה לעבודת השם; חזרה בתשובה לפני הלימוד.