התנועה הירוקה באיראן

התנועה הירוקה באיראן (בפרסית: جنبش سبز ایران) הוא שמה של התנועה שקמה לאחר הבחירות לנשיאות איראן בשנת 2009, על מנת להפיל את שלטונו של מחמוד אחמדינז'אד. הצבע הירוק היה צבעו של הקמפיין של מיר-חוסיין מוסאווי, אך לאחר הבחירות הצבע הפך לצבע המאחד את אחדותם ותקוותיהם של אלו שבקשו את ביטול תוצאות הבחירות.

מיר-חוסיין מוסאווי, מוחמד ח'אתמי ומהדי כרובי היו המנהיגים של התנועה.

ההתרחשויות בעוצמה שקרתה כתוצאה מהתנועה הירוקה היו חסרות תקדים בהיקפן, לפחות מאז המהפכה האיראנית ב-1979.

איפה הקול שלי?

איפה הקול שלי? (פרסית: رای من کجاست؟) היה המוטו ששימש את אנשי התנועה בהפגנות. הממשלה האיראנית, שנשלטה בידי מחמוד אחמדינז'אד פרסמה תוצאות שלפיהן אחמדינז'אד לקח שני שלישים מהקולות, אך תומכי מוסאווי וכרובי, מועמדי האופוזיציה המתונה האשימו את הממשלה בזיוף הקולות. המפגינים נגד אחמדינז'אד צעקו באנגלית "Where is my vote?” בכמויות שלא נראו מאז המהפכה האיראנית, במאמץ להשיג תשומת לב בינלאומית.

על אף שהממשלה האיראנית אסרה כל התאגדות של תומכי האופוזיציה בטהראן וברחבי איראן כולה, האטה את תעבורת האינטרנט, וצינזרה כלי תקשורת של האופוזיציה. אלפי איראנים צעקו את הססמא הזו תוך הפרת חוקי הרפובליקה והתעמתות עם עוצמתו של השלטון האיראני. מנהיגים ואנשי תקשורת מרחבי העולם, במיוחד מארצות הברית, טענו כי יכול להיות שהזעם מאחורי הססמא הזו יכול אפילו להצית מהפכה חדשה.