המימון של חזבאללה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת מדינות בהן הארגון פועל או נמצא בקשרים עסקיים עם גורמים שבמדינות אלו. מקרא צבעים:
  אזורי פעילות ראשיים
  אזורי פעילות כלכלית
  אזורי פעילות נוספים
  מדינות תומכות/מארחות

המימון של חזבאללה מגיע בעיקר מחברות עסקים לבנוניות, מדינות אסלאמיות בהן איראן, קטר ומדינות נוספות בעולם ואף בעזרת לבנונים שעובדים בעסקי יהלומי הדמים באפריקה ופעילי הארגון שעוסקים בהלבנת הון וסחר בסמים[1].

לטענת חזבאללה, מקור ההכנסה העיקרי שלהם הוא מתיקי השקעות ותרומות כספיות שהם מקבלים ממוסלמים מרחבי העולם. מנגד, מרבית מדינות המערב טוענות כי חזבאללה מקבל את מרבית המימון הכספי, את ההכשרה הצבאית, הנשק והסיוע הדיפולמטי מאיראן וסוריה[2][3]. על פי אותם גורמים, איראן העבירה לחזבאללה כ-400 מיליון דולרים בין השנים 1983 ל-1989, אך המצב השתנה בעקבות בעיות כלכליות אם כי איראן עדיין מממנת את הארגון, הן כסיוע הומניטרי והן ליעדים אחים. דוגמה לשינוי בכמות הכספים שמעבירה איראן לחזבאללה ניתן לראות על פי דיווחים שפורסמו ב-2011 לפיהן איראן עדיין תרמה לחבאללה כ-7 מיליון דולרים עבור פעילות הארגון באמריקה הלטינית[4], לאורך השנים השתנה כמות התרומות והסיוע האיראני לחזבאללה אך גורמים אמריקאים מעריכים כי על אף בעיות כלכליות איראן מעבירה לחזבאללה כ-700 מיליון דולרים מדי שנה.

בנובמבר 2014 פרסם המגזין פורבס-ישראל מחקר מקיף על פיו מייצר ארגון חזבאללה כחצי מיליארד דולר בממוצע מדי שנה מפעילותו הכלכלית ומדורג במקום ה-4 מבין ארגוני הטרור בעולם מבחינת הכנסות שנתיות. על פי התחקיר מעבירה איראן לחזבאללה כ-250 מיליון דולר, כ-50% מסך הכנסות הארגון. הפעילות הקרימינלית של הארגון הכוללת בין השאר הלבנות הון, זיוף כסף, סחר בנשק וייצור וסחר בסמים, מזרימה לחזבאללה עוד מאות מיליוני דולרים מדי שנה[5].

בינואר 2022 עדכן פורבס-ישראל את רשימת ארגוני הטרור העשירים בעולם[6]. מהתחקיר המעודכן עולה כי נכון לסוף שנת 2021 ארגון חזבאללה היינו ארגון הטרור השלישי בעושרו בעולם, עם היקף הכנסות שנתי של כ-1.2 מיליארד דולר. על פי התחקיר המקיף איראן מימנה קרוב ל-85% ממקורות ההכנסה של חזבאללה (שעמדו אז על כ-700 מיליון דולר בשנה). עוד מאות מיליוני דולרים נוספים זורמים לקופת הארגון מפעילות פלילית - בעיקר סחר בסמים[7].

במהלך מלחמת חרבות ברזל, ובפרט במתקפה ב-20 באוקטובר 2024, נפגעו תשתיות כלכליות של הארגון ביניהם בנקים וסניפים של אגודת אל-קרד אל-חסן (מוסד פיננסי) בלבנון ובונקרים ברובע הדאחייה שבהם הוסתרו מאות מיליוני דולרים.[8][9]

הלבנת כספים וסחר בסמים

חזבאללה הואשם לאורך השנים בכך שהוא עוסק בפעילויות בלתי חוקיות לצורך העברת הכספים שמסייעים לפעילות הארגון. מתיו לויט הצהיר בדיון שנערך בוועדה לביטחון המולדת בסנאט האמריקאי שחזבאללה עוסק במגוון רחב של פעילויות פליליות ברחבי העולם במטרה לגייס כספים לשורות הארגון. לדברי מחלקת האוצר האמריקאית חזבאללה גייס כספים באמצעות זיוף מטבעות אמריקאיות, בשל חששות אלו ב-2008 השיק המנהל לאכיפת הסמים פרויקט שעוקב אחרי גיוס תמורות באמצעות סמים אסורים, שעוקב בין היתר גם אחר תרומות שמקבל חזבאללה בצורה זו.

בתגובה לטענות אלו, הכחישו בחזבאללה את כל ההאשמות בעניין סחר בסמים והלבנת הון. בהצהרה של המפלגה מ-2011 מסרה המפלגה כי "טענות ארצות הברית לפיהן חזבאללה מממן את פעילותו באופן בלתי חוקי היא בסך הכל ניסיון נוסף להכתים את דימוי ההתנגדות בלבנון וזאת לאחר כישלון וחשיפת פעולות המודיעין האמריקניות במדינתנו"[10]. בנאום נוסף של המפלגה, הפעם של מזכ"ל דאז, חסן נסראללה התייחס האחרון להערכות במדינות המערב על עיסוקי חזבאללה בסחר בסמים באמריקה הלטינית ואירופה ואמר כי "פעם אחר פעם הם מדברים על רשתות הסחר בסמים באמריקה הלטינית ובאירופה וכי מעשים כאלו מנוגדים לעקרונות המפלגה"[11].

אסיה

באזור משולש הזהב בדרום-מזרח אסיה, במשולש הגבולות שבין המדינות מיאנמר, לאוס ותאילנד חזבאללה עוסק בסחר בהרואין והברחת פריטים נדירים ויקרי ערך[12].

לבנון

ביוני 2014 דווח כי חזבאללה מחזיק במטעי מריחואנה ומייצר חשיש בעמק הבקאע שבמזרח לבנון ומייצא את התוצרים עיראק, ירדן וסוריה[13]. לפני שהתחילה מלחמת האזרחים בסוריה סייר צבא לבנון בשדות שבאזור, אם כי בשנים האחרונות ממשלת לבנון אימצה גישה פתוחה יותר בעניין ייצור והפצת סמים בלתי חוקיים[14].

בנוסף לכך, הארגן משתמש במפעלים אלו כדי לממן את הסיורים הצבאיים בלבנון[15] וכדי לממן ארגוני טרור אחרים כדוגמת הטליבאן[16]. עם זאת, חלק מהכספים מועברים לסיוע בריאותי לעניים[17].

אירופה

בנובמבר 2018, לאחר חקירה של המנהל האמריקאי לאכיפת הסמים שזכתה לכינוי "מבצע ארז" הואשמו אזרחי לבנונים אשר קיימו קשרים עם חזבאללה בהלבנת מיליוני אירו בכספים שהרוויחו מסחר בסמים דרום אמריקאים לאירופה וללבנון[18].

אמריקה הלטינית

במשולש הגבולות שבין המדינות ברזיל, ארגנטינה ופרגוואי פועלים צעירים לבנונים מטעם הארגון עובדים ב"שוק הגנבים" שבסיודד דל אסטה ולוקחים חלק בסחר בנשק בלתי חוקי, הברחות נשק, זיוף מסמכים, זיוף כסף ואף ייצור והלבנת הון והתנעת סחורות גנובו[19].

קולומביה

באוקטובר 2008 דווח בלוס אנג'לס טיימס כי רשת הברחות קוקאין שביצעה הלבנת הון ונמצא קשורה לחזבאללה נחשפה בקולומביה[20], בכתבה נטען כי כ-12% מרווחי הקבוצה מימנו את חזבאללה על אף שלא צוין בכתבה כמה דולרים הועברו[21]. דו"ח אחר טען כי שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לקלומביה הביא לכך שייעצרו כ-130 חשודים שהיו חברים בארגוני סמים קולומביאניים ולבנונים[22].

ונצואלה

ארצות הברית האשימה את חברי ממשלת ונצואלה במתן סיוע כספי לחזבאללה[23]. לדברי עוזר מזכיר המדינה האמריקאי לענייני חצי הכדור המערבי לשעבר, רוג'ר נורייגה (אנ') ממשלתו של הוגו צ'אווס נתנה "תמיכה חיונית" לאיראן ולחזבאלה במגרש של חצי כדור הארץ המערבי[24]. במאמר שכתב מטעם AEI הסביר רייגה ש שני עדים הסבירו כיצד דיפלומט ונצואלי שפועל בסוריה השתמש בגופים ונצואלים כדי להלבין כספים עבור חזבאללה וזאת לאחר שקיבל אישור אישי מהנשיא, ניקולאס מדורו[25].

מימון צבאי

על פי הערכות שונות נמצאות עד מלחמת חרבות ברזל בידי חזבאללה כ-130 אלף רקטות וטילים, מתוצרת רוסיה, סוריה ואיראן. רובם הם מדגמים קטנים יחסית (107 מילימטר ו-122 מילימטר) שאינם מדויקים והם בעלי טווח מוגבל. בארסנל זה כלולים גם טילים בקטרים גדולים יותר ובעלי טווחים גדולים יותר, 100 ו-200 קילומטר ואף 300 קילומטריום[26].

איראן

הרפובליקה האסלאמית של איראן מספקת לחזבאללה כלי נשק רבים, בהם כ-11,500 טילים, הכשרה לכ-3,000 פעילי הארגון שעברו את מסלולי ההכשרה באיראן וכללו לימוד לוחמת גרילה, לוחמה ימית, ירי טילים והפעלת מל"טים[27].

באוגוסט 2006 נתפס על ידי צבא הגנה לישראל חוסיין עלי סולימאן, פעיל הארגון שהיה מערוב בחטיפתם של שני חיילי צה"ל ביולי של אותה שנה, בחקירתו הודה סולימאן כי קיבל הכשרה דתית וצבאית מאיראן[28]. חזבאללה גם מקבל תמיכה ניכרת מאיראן על מנת לממן ולהוציא לפועל את פרויקט דיוק הטילים.

סוריה

גם סוריה הואשמה בסיפוק נשק לחזבאללה[29][30]. לצד ההאשמות בסיפוק הנשק עצמו, קיימים גורמים המאשימים את המדינה הובלת הנשק מאיראן לכיוון הגבול עם לבנון (ישראל אף נלחמת באיראן, סוריה וחזבאללה בשל משלוחי הנשק האלו כחלק מהמערכה שבין המלחמות שמתרחשת במקביל למלחמת האזרחים בסוריה). חסן חליל, יועצו הפוליטי הבכיר של נסראללה הצהיר כי הארגון "מתנגד בתוקף לפיקוח על גבול סוריה-לבנון" ואף טען כי "לחזבאללה יש מספיק אמצעי לחימה כדי להגן על לבנון מפגני תוקפנות ישראלית, גם אם הגבולות עם סוריה יסגרו לחלוטין"[31].

רוסיה

מספר ממפקדי שטח של חזבאללה הצהירו כי הארגון מקבל כלי נשק ישירות מרוסיה, בין כלי הנשק שהרוסים מספקים לחזבאללה ניתן למנות טילים מונחי לייזר, אמצעי לחימה נגד טנקים וטילים טקטיים ארוכי-טווח.

בדצמבר 2015 התראיין לאתר הסעודי "אילאף" מנכ"ל משרד החוץ, דורי גולד. בראיון טען דורי כי ישראל סיכלה העברת טילי SA-22 רוסיים לחזבאללה[32].

חודש לאחר מכן, טען ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, יעקב עמידרור כי רוסיה העבירה לחזבאללה טילי קורנט, טילי נ"מ ואף טילי יאחונט[33].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המימון של חזבאללה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Engeland, Dr Anisseh Van; Rudolph, Ms Rachael M (2013). From Terrorism to Politics. Ashgate Publishing, Ltd. pp. 33–34. ISBN 978-1-4094-9870-4.
  2. ^ "In the Party of God: Are terrorists in Lebanon preparing for a larger war? by Jeffrey Goldberg". The New Yorker. 14 באוקטובר 2002. נבדק ב-3 במרץ 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Levitt, Matthew. "Hezbollah Finances – Funding the Party of God." The Washington Institute. February 2005. 1 February 2015.
  4. ^ Soibel, Leah. "Iran in our own backyard". Daily News. אורכב מ-המקור ב-8 בינואר 2012. נבדק ב-4 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ איתי זהוראי, "ממיליציה קטנה לשחקן החזק בלבנון: כך הפך חזבאללה לאחד מארגוני הטרור העשירים בעולם", באתר פורבס-ישראל, 11 בנובמבר 2014
  6. ^ איתי זהוראי, ארגוני הטרור העשירים בעולם, באתר פורבס ישראל, ‏12 בינואר 2022
  7. ^ איתי זהוראי, תחקיר פורבס ישראל חושף: ארגוני הטרור העשירים בעולם, באתר פורבס-ישראל, ‏12 בינואר 2022
  8. ^ יואב זיתון, רועי רובינשטיין, צה"ל פינה אזורים נרחבים בלבנון, ותקף גם בדאחייה: "התרחקו ממטרות כלכליות של חיזבאללה", באתר ynet, 20 באוקטובר 2024
  9. ^ הבונקר של נסראללה ב-3D והמלחמה נגד תעשיית הכספים של חיזבאללה, באתר צה"ל, 21 באוקטובר 2024.
  10. ^ "Hezbollah denies drugs and money laundering claims". Al Arabiya. 22 בדצמבר 2011. נבדק ב-17 ביולי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Nasrallah calls for unconditional dialogue in Syria". Al Ahkbar. 7 בפברואר 2012. אורכב מ-המקור ב-26 ביולי 2014. נבדק ב-17 ביולי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Shanty, Frank; Mishra, Patit Paban (2008). Organized crime: from trafficking to terrorism, Volume 2. ABC-CLIO. p. 58. ISBN 978-1-57607-337-7.
  13. ^ רויטרס, מעבר לגבול: שדות הקנאביס בלבנון משגשגים, באתר ynet, 20 במאי 2014
  14. ^ Mucci, Alberto (9 ביולי 2014). "Hezbollah Profits From Hash as Syria Goes to Pot". The Daily Beast. נבדק ב-11 ביולי 2014. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ Levitt, Matthew (25 במאי 2005), Hezbollah: Financing Terror Through Criminal Enterprise (PDF), Committee on Homeland Security and Governmental Affairs United States Senate, p. 8, אורכב מ-המקור (PDF) ב-25 במאי 2005, נבדק ב-19 בינואר 2021 {{citation}}: (עזרה)
  16. ^ Hernández, Joel (באוגוסט 2013). "Terrorism, Drug Trafficking, and the Globalization of Supply". Perspectives on Terrorism. 7 (4): 42. נבדק ב-19 בינואר 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Deeb, Lara (31 ביולי 2006). "Hizballah: A Primer". Middle East Research and Information Project. נבדק ב-19 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ “Hezbollah on Trial in Europe”, Foundation for Defense of Democracies, November 19, 2018
  19. ^ שי לוי, ‏חיזבאללה סניף פרגוואי: השוק בדרום אמריקה שמממן את נסראללה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏30 באוגוסט 2019‏
  20. ^ קולומביה: נחשפה רשת סחר בסמים עם קשרים לארגון חיזבאללה, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2008
  21. ^ Kraul, Chris; Rotella, Sebastian (22 באוקטובר 2008). "Drug probe finds Hezbollah link". Los Angeles Times. נבדק ב-3 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "Lebanese Hezbollah's Illicit Activities and International Networks". Strategy Nord. 26 ביוני 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "Treasury Targets Hizballah in Venezuela". Press Release. United States Department of Treasury. נבדק ב-5 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Noriega, Roger F. "Hezbollah in Latin America: Implications for U.S. Homeland Security" (PDF). The House Committee on Homeland Security. אורכב מ-המקור (PDF) ב-20 בספטמבר 2014. נבדק ב-6 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Noriega, Roger F. "Hezbollah in the streets of Caracas?". AEIdeas. American Enterprise Institute. נבדק ב-6 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ חנן גרינווד, ‏130 אלף טילים מכוונים לישראל: אילו נשקים יש לחיזבאללה?, באתר ישראל היום, 4 בספטמבר 2019
  27. ^ "Iran Provider of Hezbollah's Weaponry". Asharq Alawsat. 16 ביולי 2006. אורכב מ-המקור ב-2 במרץ 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ רועי נחמיאס, החוטף מדבר: "הייתי אמור לעצור את כוח החילוץ", באתר ynet, 7 באוגוסט 2006
  29. ^ Office of the Coordinator for Counterterrorism (2006-04-28). "Country Reports on Terrorism: State Sponsors of Terror Overview". נבדק ב-2006-07-17.
  30. ^ "Hezbollah: Violence mixed with social mission". CNN. 2006-06-13. אורכב מ-המקור ב-2006-07-17. נבדק ב-2006-06-15.
  31. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2007-09-27. נבדק ב-2007-04-19. {{cite web}}: (עזרה) Hizbullah Has Enough Arms to Defend Country
  32. ^ רועי קייס ואיתמר אייכנר, אישור ישראלי ראשון: "סיכלנו העברת טילים לחיזבאללה", באתר ynet, 28 בדצמבר 2015
  33. ^ יואב זיתון, "נשק רוסי, מהמשוכללים ביותר, הגיע לחיזבאללה", באתר ynet, 20 בינואר 2016
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39922732המימון של חזבאללה

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=המימון_של_חזבאללה&oldid=2739647"