הליגה להגנה יהודית
 סמל ארגון "הליגה להגנה יהודית" | |
| תקופת הפעילות | 1968–הווה (כ־56 שנים) |
|---|---|
| אידאולוגיה | כהניזם, אסלאמופוביה, אנטי-סובייטיזם, מדינת הלכה |
| מייסדים | הרב מאיר כהנא |
| מטה | ניו יורק |
| מתנגדים |
 ברית המועצות |
| www.jdl.org | |
הליגה להגנה יהודית (באנגלית: Jewish Defense League, או JDL בראשי תיבות) הוא ארגון שנוסד בארצות הברית על ידי הרב מאיר כהנא בשנת 1968 במטרה להגן על חיי יהודים ולהפיל את מסך הברזל, ומסווג על ידי ה-FBI מאז שנת 2001 כתנועת טרור[1]. לאחר הרצחו של הרב כהנא, החלה פעילות הארגון לדעוך בהדרגתיות. לארגון יש שלוחות בישראל, בקנדה ובאירופה[2].
היסטוריה
בשנות ה-70
הרב כהנא הקים את הליגה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, לטענתו במטרה לשחרר את יהודי ברית המועצות שמנו אז כשלושה מיליון איש, ולתת להם את הזכות לעלות לישראל[3]. עיקר פעילות הליגה בארצות הברית הייתה נגד מעוזים סובייטיים. הפעילות המפורסמת ביותר התרחשה ב-29 בדצמבר 1969, אז תקפו חברי הליגה בו זמנית כמה מוקדים. העיקרי שבהם היה בנמל התעופה קנדי כשפרצו לקבינה של מטוס נוסעים איליושין שהגיע ממוסקבה. הם צבעו סיסמאות בעברית על המטוס, וקשרו את עצמם בשרשראות לגלגל הקדמי, כשהם צועקים עם ישראל חי. כמו כן באתה עת השתלטו על משרדי חברת טא"ס (סוכנות העיתונות הסובייטית), ומשרדי אינטוריסט (סוכנות הנסיעות הסובייטית) ומשרדי "אירופלוט" (חברת התעופה הסובייטית)[4].
חברי הליגה נהגו לחדור לאירועים רוסיים בארצות הברית ולהפר את הסדר. בינואר 1970 עלו כמה מחברי הליגה על במה של קונצרט, בו הופיעה התזמורת הפילהרמונית של מוסקבה. האמנים הרוסים ברחו מהבמה וחברי הליגה שרו שירי לאום עבריים והניפו דגלי ישראל. כעין זה היה באולם קרנגי ב-1 בפברואר בהופעת האמנים דוד אויסטרך וסורטוסלב ריכטר.
ב-1970 זייפו חברי הליגה מהדורה של עיתון הדיילי וורלד וכתבו שיש חילוקי דעות במפלגה הקומוניסטית לגבי יהודי ברית המועצות. הרוסים הכחישו את הכתוב, וזעמו על הזיוף.
הליגה נהגה להגיב על אירועים נקודתיים שעשתה רוסיה. ב-15 ביוני 1970 בוצע גל מעצרים בברית המועצות. בין העצורים היו שנים עשר יהודים שהואשמו בניסיון לחטוף מטוס בנמל התעופה בלנינגרד, ולהטיסו לשוודיה ("מבצע חתונה"). כתגובה, עשרים ושבעה מחברי הליגה השתלטו על הקומות 19 ו-20 של בניין משרדים במנהטן בו שכנו משרדי אמטורג (משרדי הסחר הסובייטיים), והחזיקו במקום מעל שעתיים. ב-25 בנובמבר, לפנות בוקר, פוצצו חברי הליגה מטען צינור בפתח המשרדים של חברות התעופה והתיירות הסובייטיות אירופלוט ואינטוריסט. כתוצאה מהפיצוץ שותקה תחנת הרדיו WMCA השוכנת סמוך למקום. כתגובה למעשה הוסיפה ממשלת ארצות הברית אנשי ביטחון לשמירה על משרדים סובייטיים. הליגה לא לקחה אחריות על האירוע אך שיבחה אותו.
כתוצאה מפעילות הליגה הודיעה רוסיה ב-11 בדצמבר 1970 על ביטול התוכניות להביא את תיאטרון בולשוי המפורסם להופעות אופרה ובלט, משום שהאמריקאים לא עושים מספיק כדי להפסיק "פרובוקציות של בריונים ציוניים" כלשונם. בהמשך הקים כהנא את קבוצת פעילים למען יהדות ברית המועצות (SASJ), הקבוצה נשלטה על ידי הליגה כדי למשוך אנשים שפחדו לקשור את שמם לליגה. בראשות הקבוצה עמד יוסי טמפלמן. בינואר 1971, הוגש כתב אישום נגד שתיים מחברי הליגה על החזקת נשק לא חוקי[5].
בינואר 1972, זרקה הליגה פצצות תבערה במשרדו של סול יורוק במנהטן, אמרגן יהודי-אמריקאי שנהג להביא אמנים מברית המועצות להופעות בארצות הברית. בפיצוץ נהרגה מזכירתו אייריס ג'ונס, ויורוק ואחרים נפצעו[6]. את הפיגוע ארגנה הליגה מכיוון שהתנגדה לסיורי ההופעות בארצות הברית של אמנים מברית המועצות. בתגובה כתב ופרסם המשורר יבגני יבטושנקו (שכתב את הפואמה באבי יאר) שיר,” מי אתם? שפניכם מוסתרות,לפי שעה? האם הזמר והריקוד — תעמולה הם לכם?...אתם אנטי-רוסים, אנטישמים, אנטי-אמריקנים... ...תמונותיו של מישהו נרמסות תחת לרגלי, גם בליבי משהו נרמס. האמנות אינה כה זולה. מאחר שיצור חף מפשע שילם עבורה בחייה. מי אתם, רוצחים מסתורים, המפעילים פצצות נגד אמנות. אתם בני-בליעל שכן אפילו המשטרה החלה להגן על האמנות מפניכם”[7]..
באותה שנה הורשעו שני חברי הליגה בקשירת קשר לפיצוץ מגורי המשלחת הסובייטית לאו"ם בלונג איילנד.
בשנת 1974, ביצעו שני ניסיונות התנקשות בחייו של חסן עבד אל-רחמן, מנהל משרד ההסברה של אש"ף בניו יורק. בניסיון הראשון הוא נורה בראשו אבל ניצל, ובשני הוטמנה פצצה במשרדו, אך היא התפוצצה כאשר לא שהה במשרד[8].
ביוני 1976, הועמד למשפט יו"ר הארגון, ויליאם פרל, באשמת ניסיון רצח של שני דיפלומטים רוסים[9].
בדצמבר 1978, ויקטור ואנסייר (לימים חיים בן פסח), פעיל הליגה בניו יורק, הורשע בהטלת פצצות תבערה על 11 מטרות דיפלומטיות מצריות (בתקופה זו התקיים המשא ומתן על הסכם השלום בין ישראל למצרים ונראה שוואנסייר שאף לטרפד את המהלך בדרך הזו). מספר שנים קודם לכן הורשע ואנסייר בזריקת פצצת תבערה על מכוניתו של דיפלומט רוסי בניו יורק[8].
בשנות ה-80
בספטמבר 1980, ערכו פעילי הליגה הפגנה בהוליווד ושרפו בובה בדמות השחקנית ונסה רדגרייב, לאחר שהביעה תמיכה בזכויות הפלסטינים[10]. באותו חודש גם הניחו מטעני חבלה בפתח נציגות ברית המועצות באו"ם[11]. באוקטובר 1981 השליכו אנשי הליגה פצצות תבערה אל לשכת התיירות המצרית בשדרה החמישית. למשרדים נגרם נזק כבד[12]. בנובמבר 1981 ירו על ביתו של שגריר ברית המועצות ואחר כך התקשרו למשטרה ולקחו אחריות[13]. במרץ 1988 התפרעו בעצרת של שלום עכשיו בלוס אנג'לס, בה השתתפו מספר כוכבים הוליוודיים, ביניהם השחקן היהודי ריצ'רד דרייפוס[14].
במאה ה-21
בדצמבר 2001 נעצר מנהיג הארגון אירווינג רובין בחשד שתכנן פיגועים נגד מטרות מוסלמיות בקליפורניה, כנקמה על פיגועי 11 בספטמבר 2001[15]. רובין התאבד במתקן המעצר, ומת בבית החולים כעבור עשרה ימים[16]. מאז עומדת בראש הליגה אלמנתו, שלי רובין. בשל חילוקי דעות אודות אופייה של התנועה, ייסד חיים (ויקטור) ונסיר המכונה חיים בן פסח את הארגון "כוח המשימה היהודי" (באנגלית: Jewish Task Force, או JTF בראשי תיבות). שותפו של ארווין רובין בתכנון הפיגועים, ארל קרוגל, נדון ל-20 שנות מאסר על חלקו בתכנון הפיגועים, ועל ניסיון התנקשות בחבר קונגרס אמריקאי ממוצא לבנוני[17].
באוגוסט 2002 הואשם חבר הליגה רוברט גולדשטיין כי תכנן לבצע פיגועים בעשרות מסגדים ומוסדות חינוך איסלאמיים בארצות הברית. בחיפוש שנערך בדירתו נתגלו כמויות גדולות של חומרי נפץ ומאגר של כ-40 כלי נשק[18]. בין השאר, מכונות ירייה ורובים מיוחדים לשימוש צלפים ויותר מ-30 חלקי פצצות. בדירתו נמצאה גם "תוכנית בת 11 סעיפים" לביצוע פיגועים במסגדים ובמוסדות חינוך איסלאמיים[19].
בעקבות ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016, פעל מנהיג הליגה להגנה יהודית בקנדה, מאיר ויינשטיין יחד עם תומכים מקומיים בארצות הברית כדי להחיות את התנועה[20]. במרץ 2017 עצרה משטרת וושינגטון שני פעילים בארגון בחשד שתקפו מפגינים בעצרת מחאה שנערכה מול הוועידה השנתית של השדולה הפרו-ישראלית אייפא"ק[21]. במהלך ההפגנה פעילי הליגה, התנפלו במוטות, חבטות קשות ובעיטות על גבר פלסטיני-אמריקאי, ותקפה באלימות פעילים יהודים הנמנים עם קבוצת השמאל האמריקאית-יהודית IfNotNow ("אם לא עכשיו")[22].
בישראל
ביולי 1971, פתחה הליגה משרד בירושלים והחלה לגייס פעילים בישראל[23].
באוגוסט 1973 הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים תשעה מאנשי הליגה בפרשת הפגיעה במוסדות המיסיון בירושלים בפברואר אותה שנה[24]. עם המורשעים נמנו מזכיר הליגה שמעון רחמים, שהיה מועמד מספר 2 של כ"ך בבחירות לכנסת ב-1974, מזכיר הליגה יוסף שניידר, ויואל לרנר, לימים מייסד "מחתרת גל - גאולה לישראל"[25].
בספטמבר 1972 ניסו אנשי הליגה מאיר כהנא, יוסף שניידר ואברהם הרשקוביץ יחד עם עמיחי פאגלין, להבריח נשק לאירופה לצורך פעולות נקם על טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן[26][27]. המעורבים הועמדו לדין בישראל ונידונו לעונשי מאסר על תנאי[28]. ב-19 בספטמבר 1972, ארגן כהנא מסיבת עיתונאים בבית סוקולוב בתל אביב, הודה שארגונו אחראי לניסיון הברחת הנשק והכריז על הקמת "ארגון יהודי עולמי שיגיב בטרור נגד טרור"[29]. אחר כך החלו לפעול הפעילים בישראל בשם ארגון טרור נגד טרור.
במרץ 1974 הודה יוסף שניידר בהחזקת אמצעי חבלה שקיבל מחייל צה"ל[30] ונידון ל-50 ימי מאסר[31].
באפריל 1984, נעצרו ארבעה פעילי הליגה, שעלו לישראל מארצות הברית ב-1980, מאיר לייבוביץ', קרייג לייטנר, יהודה ריכטר ולוי חזן לאחר שתקפו ביריות אוטובוס שהסיע פועלים ערבים ממקום עבודתם אל הכפר מזרעה א-שרקיה, ליד רמאללה. בין הנוסעים היו פצועים אך לא נהרגו אנשים. בכתב האישום שהוגש נגדם ונגד פעיל נוסף, מייק גוזובסקי הם הואשמו, מלבד מתקיפת האוטובוס, גם בשורה של הצתות רכב בחברון ובירושלים, תקיפת ערבים בבקבוקי מולוטוב בשועפט והצתת משרדי העיתון 'אל-פג'ר' במזרח ירושלים[32].
בשנת 1993 ראובן מנינג שהיה חבר הליגה בארצות הברית הוסגר לארצות הברית והועמד למשפט.
בצרפת
בצרפת הוקם סניף של הליגה בתחילת שנות ה-2000 בשם La Ligue de Defense Juive (LDJ). בין השאר תמך הארגון במנהיגת הימין הקיצוני בצרפת, מרין לה פן[33] בשנת 2002 תקפו פעילים של שלום עכשיו בהפגנה בפריס. ב-2011 הודיע הארגון שהוא שולח צוותים שיגנו על התנחלויות[34]. בדצמבר 2013, נעצרו בצרפת שישה פעילים לאחר שהכו "נאו-נאצים"[35]. ביולי 2015, במהלך משחק של קבוצת בית"ר ירושלים בבלגיה, במסגרת הסיבוב השני של מוקדמות הליגה האירופית, תקפו את שוער קבוצת שרלרואה[36][37].
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הליגה להגנה יהודית- הליגה להגנה יהודית (מאורכב, 2012)
- ארכיון הליגה להגנה יהודית מופקד בספרייה הלאומית.[38]
- "הליגה להגנה" מאיימת" :יישפך דם רוסים", מעריב, 27 בדצמבר 1972
הליגה להגנה יהודית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ FBI, רשימת ארגוני טרור, 2000-2001
- ^ כך נראה הארגון היהודי בצרפת שלוקח את החוק לידיים | עובדה, באתר mako, 2014-03-02
- ^ חברי הליגה להגנה יהודית נאסרו בנ.י., הצופה, 31 בדצמבר 1969
- ^ נאסרו 13 חברי הליגה להגנה יהודית בניו-יורק, למרחב, 1 בינואר 1970
- ^ הוגש כתב אישום נגד חברי הליגה להגנה, למרחב, 17 בינואר 1971
- ^ שיר של יבטושנקו לזכר הצעירה שנהרגה במשרדי סול יורוק, דבר, 30 בינואר 1972
- ^ יבגני יבטושנקו על השריפה במשרדי יורוק: "מי אתם, רוצחים, המפעילים פצצות נגד אומנות?", מעריב, 30 בינואר 1972
- ^ 8.0 8.1 מרבית המקרים הקודמים יוחסו לארגונו של כהנא, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2002
- ^ עידו דיסנצ'יק, מחר ייפתח משפט יור "הליגה להגנה" בארה"ב, מעריב, 14 בנובמבר 1976
- ^ בובה בדמות ואנסה רדגרייב הועלתה באש בהפגנה בהוליווד, מעריב, 29 בספטמבר 1980
- ^ פורקו מטעני חבלה ליד נציגות ברה"מ באו"ם, דבר, 4 בספטמבר 1981
- ^ יוסף פריאל, אנשי הליגה להגנה הרסו לשכת התיירות המצרית בניו-יורק, דבר, 26 באוקטובר 1981
- ^ נסיון להתנקש בחיי שגריר ברה"מ באו"ם, דבר, 16 בנובמבר 1981
- ^ רן דגוני, חברי הליגה להגנה התפרעו בהפגנת שלום עכשיו בלוס אנג'לס, מעריב, 14 במרץ 1988
- ^ סוכנויות הידיעות, יו"ר הליגה להגנה יהודית ניסה להתאבד, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2002
- ^ יו"ר הליגה להגנה היהודית שניסה להתאבד מת בבית החולים, באתר וואלה!, 14 בנובמבר 2002
- ^ סוכנויות הידיעות, 20 שנות מאסר ליהודי שתיכנן פיגוע במסגד בארה"ב, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2005
- ^ שלמה שמיר, יהודי מפלורידה מואשם בתכנון פיגועים במסגדים, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2002
- ^ שלמה שמיר, חשד: גולדשטיין תיכנן פיגוע במסגד ובבי"ס, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2002
- ^
טלי קרופקין, בעקבות ניצחון טראמפ, התנועה של כהנא מנסה לקום לתחייה בארה"ב, באתר הארץ, 6 בינואר 2017
- ^ אמיר תיבון, תיעוד: פעילי ימין קיצוני תקפו מפגינים מחוץ לוועידת אייפא"ק, באתר הארץ, 1 באפריל 2017
- ^ מרב זונשיין, צפו: פעילי "הליגה להגנה יהודית" תוקפים גבר פלסטיני בוועידת איפא"ק, באתר "שיחה מקומית", 30 במרץ 2017
- ^ אברהם רותם, הליגה להגנה יהודית פותחת משדד ראשי ומתאם ב ירושלים, מעריב, 5 ביולי 1971
- ^ 9 אנשי "הליגה להגנה" הורשעו על פגיעה במוסדות המסיון בבירה, דבר, 10 באוגוסט 1973
- ^ הוצאה פקודת מעצר נגד ארבעה מחברי "הליגה להגנה", דבר, 9 בפברואר 1973
- ^ הרב כהנא: הצלחנו כבר להעביר נשק לחו"ל, מעריב, 24 בספטמבר 1972
- ^ ארבעה ארגזי נשק הוברחו לחו"ל לפני שנתפס הארגז החמישי, מעריב, 24 בספטמבר 1972
- ^ מאסר על תנאי לעמיחי פגלין וראשי "הליגה להגנה", דבר, 18 בנובמבר 1974
- ^ הרב כהנא מתכנן ארגון יהודי עולמי שיגיב בטרור נגד טרור, דבר, 20 בספטמבר 1972
- ^ מרדכי אלקן, במשפט מזכיר "הליגה להגנה יהודית", מעריב, 21 במרץ 1974
- ^ מזכיר הליגה להגנה יהודית לשעבר נידון ל־51 ימי מאסר, מעריב, 7 באוגוסט 1974
- ^ תום שגב, על שלושה ועל ארבעה, כותרת ראשית, 11 באפריל 1984
- ^ אדר פרימור, מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת, מרין לה פן: אנו גזענים? תסתכלו במראה, באתר הארץ, 7 בינואר 2011
- ^ דנה הרמן, הליגה להגנה יהודית שולחת צוותים שיגנו על התנחלויות, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2011
- ^ מערכת וואלה! חדשות, שישה יהודים נעצרו בצרפת אחרי שהיכו "נאו-נאצים", באתר וואלה!, 25 בדצמבר 2013
- ^ גיא אדרי, "אנשי הליגה להגנה יהודית מצרפת תקפו את השוער", 17 ביולי 2015 באתר מעריב השבוע
- ^ דור בלך, לה פמיליה: 5,000 חברים שחרגו מזמן מגבולות הספורט, באתר הארץ, 26 ביולי 2016
- ^ ארכיון הליגה להגנה יהודית, בספרייה הלאומית
36203773הליגה להגנה יהודית