הבעה בכתב
הבעה בכתב היא היכולת להעביר מידע ומסרים רצויים לטקסט כתוב, כך שיהיו ניתנים לפיענוח על ידי אדם אחר בעל יכולת הבנת הנקרא באותה שפה.
שימושים
הבעה בכתב יכולה לשמש לצורכים רבים, למשל:
- תיעוד - היסטוריה, ארכיון ומאמרים מדעיים.
- תקשורת - דואר ומכתבים, עיתונאות, פרסום, כתיבת מאמרים ותעמולה.
- חינוך
- אמנות - כתיבה יוצרת (כמו שירה וספרות)
- בידור
- פריקת מחשבות - הרפייה
ידע ומיומנויות הנדרשים להבעה בכתב
הבעה בכתב היא תהליך קוגניטיבי הנשען על יכולות רבות כגון:
- כתיבה - המיומנות הטכנית של יצירת טקסט על ידי המרת מילים בשפה הדבורה לסמלים הגרפיים שלהם. יכולת זו כוללת:
- תהליך כתיבה קוגניטיבי תקין.
- שליטה בפונולוגיה ובאורתוגרפיה לצורך המרה פונמית-גרפמית.
- כתיב - לצורך איות נכון של המילים והימנעות משגיאות כתיב.
- קואורדינציה ומוטוריקה עדינה המאפשרות תיאום עין-יד לצורך שימוש יעיל בכתב יד או בהקלדה עיוורת.
- יכולת שפתית וידע בדקדוק הכוללים:
- אוצר מילים - נדרש לצורך איתור המילים המייצגות את המשמעות הסמנטית הרצויה. האוצר המילים הפסיבי המאפשר זיהוי של מילה כתובה אינו מספיק לצורך הבעה בכתב. זאת משום שמיומנות זו מתבססת על אוצר המילים האקטיבי שאותו האדם יכול לשלוף מהזיכרון לטווח ארוך לזיכרון עבודה לצורך שימוש בפועל[1].
- תחביר - הבנת הקשרים בין המילים כפי שבאים לידי ביטוי במשפטים ובפסקאות.
- ידע עולם - הכרת המונחים בתחום התוכן הרלוונטי והביטוי שלהם בפועל.
- תפקודים ניהוליים - דרושים לצורך תכנון וארגון הכתיבה[2] ובקרה על התוצר.
היבטים טכנולוגיים
התפתחויות בטכנולוגיות מידע ותקשורת פתחו בפני האדם אפשרויות חדשות להבעה בכתב. אוריינות מדיה נחוצה בין היתר, כדי להשתמש באמצעי תקשורת שונים לצורך מסירת מידע כתוב. אחד השימושים העיקריים נעשה במסגרת תוכנה מסוג מעבד תמלילים הפועלת על גבי מחשב. עם זאת, הבעה בכתב דיגיטלית יכולה להתקיים גם באמצעות מסגרות אחרות כמו מסרים מידיים (צ'אט), או מכשירים אחרים - כמו מסרון שנשלח מטלפון סלולרי.
קשיים בהבעה בכתב
מכיוון שהבעה בכתב היא תהליך מורכב, קושי בתחום זה יכול להיגרם מסיבות רבות, כגון: קשיים מוטוריים, לקות למידה (דיסגרפיה, לקות שפה), הפרעת קשב, קשיי זיכרון, פגיעה בתפקודים ניהוליים ועוד. כל אחד מהמצבים הללו יכול להופיע לבדו או בשילוב עם גורם נוסף היוצר תחלואה נלווית. לכן, כדי להתאים את הטיפול למקור הבעיה הראשי, נדרשת אבחנה מדויקת על ידי אנשי המקצוע המתאימים. הורים לילדים המתקשים בהבנה בכתב יכולים לפנות אל המורה או היועצת של בית הספר, שעשויים להפנות אותם לאבחון דידקטי או הערכה פסיכולוגית וכו', כדי לקבוע את האבחנה ולקבל הצעות לדרכי טיפול מתאימות (כגון ריפוי בעיסוק אם מתגלה קושי במוטוריקה עדינה בגיל צעיר, הוראה מתקנת אם מדובר בלקות למידה, טיפול מותאם בהפרעת קשב אם היא עולה באבחון המתאים, ועוד).
במערכת החינוך
הבעה בכתב נחשבת למיומנות למידה בסיסית[3]. מערכת החינוך בישראל שמה דגש רב על פיתוח יכולת ההבעה בכתב של התלמיד כבר מהכיתות הראשונות של בית הספר היסודי, משום שיכולת זו עתידה לשמש אותו ככלי מרכזי לרכישת השכלה ולהשתלבות בחברה אוריינית.
כמו כן, במבחנים רבים המשמשים מורים לקביעת ציונים נדרש הנבחן להביע את ידיעותיו בכתב. בבחינות הבגרות שבסיום לימודי בית הספר התיכון, יש בחינה בהבעה בכתב, שבה על הנבחן לכתוב חיבור הדן בנושא מסוים שנבחר מתוך מספר נושאים המוצעים בבחינה.
האקדמיה עושה שימוש רב בכתיבת עבודות אקדמאיות, תזות ומאמרים מדעיים.
ראו גם
הערות שוליים
