הבחירות הפרלמנטריות בסלובקיה (2023)
| |||||||||||
| הבחירות הפרלמנטריות בסלובקיה (2023) | |||||||||||
| 30 בספטמבר 2023 | |||||||||||
| שיעור ההצבעה | 68.5% | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
.jpg)
|
| ||||||||||
| מועמד | רוברט פיצו | מיכל שימצ'קה (אנ') | |||||||||
| מפלגה | כיוון – סוציאל-דמוקרטיה (אנ') | סלובקיה הפרוגרסיבית (אנ') | |||||||||
| מספר הקולות | 681,017 | 533,136 | |||||||||
| מספר המושבים | 42 | 32 | |||||||||
| שינוי במושבים | 4 
|
32
| |||||||||
| אחוזים | 23% | 18% | |||||||||
| שינוי באחוזים | 4.7%
|
11%
| |||||||||
| יושב הראש הממונה: רוברט פיצו | |||||||||||
בחירות מוקדמות לפרלמנט נערכו ברפובליקה הסלובקית ב-30 בספטמבר 2023 לבחירת חברי המועצה הלאומית. הבחירות היו אמורות להתקיים ב-2024. עם זאת, ב-15 בדצמבר 2022 הפסידה הממשלה בהצבעת אי אמון.[1] לאחר מכן, המועצה הלאומית תיקנה את החוקה כך שניתן יהיה לקיים בחירות מוקדמות ב-30 בספטמבר 2023.[2] אלה היו בחירות הבזק הראשונות במדינה מאז 2012.
מפלגת השמאל הפופוליסטית והסוציאל שמרנית (אנ') הכיוון הסוציאל-דמוקרטי (אנ') (Smer-SD), בראשות ראש הממשלה לשעבר רוברט פיצו, הפכה למפלגה הגדולה ביותר, וזכתה ב-42 מושבים. סלובקיה הפרוגרסיבית (אנ') הסוציאל-ליברלית והפרו-אירופית (PS) הגיעה למקום השני עם 32 מושבים. מפלגת קול – סוציאל דמוקרטיה (אנ') של ראש הממשלה לשעבר פיטר פלגריני (אנ') שהתפצל מ-Smer-SD ב-2020, הגיע למקום השלישי עם 27 מושבים. המפלגה השמרנית סלובקיה (אנ') ובעלות בריתה זכו ב-16 מושבים, פחות מרבע מכלל המושבים שקיבלו בבחירות 2020.
התנועה הנוצרית דמוקרטית (אנ') (KDH) והמפלגה הלאומית הסלובקית הימנית הפופוליסטית (SNS) נכנסו מחדש למועצה הלאומית לאחר שלא הצליחו לעבור את אחוז החסימה ב-2020, וזכו ב-12 ועשרה מושבים בהתאמה. מפלגת חירות וסולידריות (אנ') הליברלית הקלאסית זכתה ב-11 מושבים, והשוותה את התוצאה שקיבלה ב-2012, הגרועה ביותר מאז הקמת המפלגה.[3]
מכיוון שאף מפלגה לא הגיעה ל-76 המושבים הדרושים לרוב, היה צורך בהקמת ממשלת קואליציה. Smer-SD, Hlas-SD ו-SNS הצטרפו לקואליציה והקימו ממשלה חדשה בראשות רוברט פיצו, והיא הושבעה ב-25 באוקטובר 2023.[4]
רקע
לפני הבחירות הקודמות, סלובקיה חוותה תקופה של סערה פוליטית, שפרצה בעקבות רצח העיתונאי החוקר יאן קוצ'יאק וארוסתו מרטינה קושנירובה ב-2018. התקרית הובילה למחאות נרחבות ולהתפטרותו של ראש הממשלה דאז רוברט פיצו.[5]
בבחירות עצמן ניצחה סלובקיה (אנ') בראשות איגור מטוביץ' ובעלות בריתה, שזכו ביותר מרבע מהקולות, וכ-53 מושבים במועצה הלאומית בת 150 המושבים. היא הקימה ממשלת קואליציה עם מספר מפלגות אחרות, ושם קץ לדומיננטיות ארוכת השנים של הכיוון הסוציאל-דמוקרטי (אנ') (SMER-SD).
שיטת הבחירות
150 חברי המועצה הלאומית נבחרים על ידי ייצוג יחסי במחוז בחירה ארצי אחד, עם אחוז חסימה של 5% למפלגות בודדות, 7% לקואליציות של שתיים או שלוש מפלגות ו-10% לקואליציות של ארבע מפלגות או יותר. הבחירות נערכות בשיטת רשימה פתוחה (אנ'), כאשר המושבים מחולקים בשיטת מכסה (אנ') לפי מכסת האגנבך-בישוף (אנ').[6] המצביעים יכלו לסמן עד ארבעה קולות מועדפים למועמדים של המפלגה הנבחרת.[7]
כל אזרחי סלובקיה הורשו להצביע, למעט אזרחים מתחת לגיל 18, עבריינים שהורשעו בעבירות חמורות ומי שהוכרז כבלתי כשיר לבצע פעולות חוקיות על ידי בית המשפט. מצביעים מחוץ למדינה הורשו להצביע בדואר ביום הבחירות. כל האזרחים בני 21 ומעלה ביום הבחירות ותושבי קבע בסלובקיה, הורשו להתמודד כמועמדים, למעט אסירים, עבריינים מורשעים וכאלה שהוכרזו כבלתי כשירים לבצע פעולות משפטיות על ידי בית המשפט. כל המפלגות המשתתפות חייבות להירשם 90 יום לפני יום הבחירות ולשלם פיקדון של 17,000 אירו שיוחזר לכל המפלגות שיזכו לפחות ב-3% מהקולות.
מצביעים שלא נכחו במחוז הבחירה שלהם בזמן הבחירות הורשו לבקש תעודת הצבעה (voličský preukaz), שאפשרה להם להצביע בכל מחוז ללא קשר למקום מגוריהם. על פי ועדת הבחירות המרכזית, כ-72,000 אזרחי סלובקיה המתגוררים מחוץ למדינה ביקשו להצביע בדואר. המועד האחרון להגשת בקשות חלף ב-9 באוגוסט 2023.
תוצאות
| מפלגה[3] | קולות | % | מושבים | +/– |
|---|---|---|---|---|
| הכיוון הסוציאל-דמוקרטי (אנ') | 681,017 | 22.95 | 42 | +4 |
| סלובקיה הפרוגרסיבית (אנ') | 533,136 | 17.96 | 32 | +32 |
| קול – סוציאל דמוקרטיה (אנ') | 436,415 | 14.70 | 27 | חדש |
| סלובקיה (אנ') | 264,137 | 8.90 | 16 | –48 |
| התנועה הנוצרית דמוקרטית (אנ') | 202,515 | 6.82 | 12 | +12 |
| חירות וסולידריות (אנ') | 187,645 | 6.32 | 11 | –2 |
| המפלגה הלאומית הסלובקית | 166,995 | 5.63 | 10 | +10 |
| תנועת רפובליקה (אנ') | 141,099 | 4.75 | 0 | חדש |
| הברית ההונגרית (אנ') | 130,183 | 4.39 | 0 | 0 |
| דמוקרטים (אנ') | 87,006 | 2.93 | 0 | 0 |
| אנחנו משפחה (אנ') | 65,673 | 2.21 | 0 | –17 |
| מפלגות קטנות (פחות מאחוז מהקולות) | 72,075 | 2.42 | 0 | 0 |
| סך הכל | 2,967,896 | 100.00 | 150 | 0 |
| הצבעות כשרות | 2,967,896 | 98.83 | ||
| הצבעות פסולות/ריקות | 35,052 | 1.17 | ||
| סה"כ הצבעות | 3,002,948 | 100.00 | ||
| מצביעים רשומים/אחוזי הצבעה | 4,388,872 | 68.42 | ||
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Slovak coalition government collapses after losing no-confidence vote in parliament, PBS News, 2022-12-15 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ "Slovakia's former coalition heads agree to early parliamentary elections". Reuters (באנגלית). 2023-01-22. נבדק ב-2025-07-14.
- ^ 3.0 3.1 "Výsledky predčasných volieb 2023". Denník N (בסלובקית). נבדק ב-2025-07-14.
- ↑ Slovakia swears in a new Cabinet led by a populist ex-premier who opposes support for Ukraine, AP News, 2023-10-25 (באנגלית)
- ↑ Coalition jockeying revs up in Slovakia after Fico’s victory, POLITICO, 2023-10-01 (באנגלית בריטית)
- ↑ S-EPI, 180/2014 Z. z. Zákon o podmienkach výkonu volebného práva | Znenie od 04.06.2023, Zákony pre ľudí (בסלובקית)
- ↑ IPU PARLINE database: SLOVAKIA (Národná rada ), Electoral system, archive.ipu.org
הבחירות הפרלמנטריות בסלובקיה (2023)41475238Q105043728