אלפרץ
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אַלְפֶרָץ (נקרא גם סִירָה, α באנדרומדה ובעבר גם δ בפגסוס) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים אנדרומדה (אם כי β באנדרומדה הוא כוכב משתנה שבהירותו עולה לעיתים על זו של אלפרץ) ומהווה את הפינה הצפון מערבית של האסטריזם הריבוע הגדול שבקבוצת הכוכבים פגסוס. בעבר הוא היה חלק מקבוצת פגסוס וקיבל את ציון באייר δ, אך כיום הוא נחשב לחלק מקבוצת אנדרומדה עם ציון באייר α. השמות אלפרץ וסירה הם שיבוש של השם בערבית سرة الفرس "סורת אל-פַרַס" או "הטבור של הסוסה", מה שמצביע גם כן שבעבר היה הכוכב שייך לפגסוס. זהו כוכב כפול ספקרוסקופי שמרחקו ממערכת השמש הוא כ-97 שנות אור.
תכונות
אלפרץ הוא כוכב כפול ספקטרוסקופי שלא ניתן להפרדה באמצעות תצפית ישירה. זוג הכוכבים מקיף זה את זה במסלול אליפטי למדי עם זמן מחזור של 96.7 ימים ומרחק שמשתנה בין 0.4 ל-1.1 יחידות אסטרונומיות.[3] הבהירות הכוללת של בני הזוג היא מדרגה 2.06 ועוצמת ההארה הכוללת שלהם היא פי 114 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה ופי יותר מ-200 בתוספת הקרינה העל-סגולה.
אלפרץ A
אלפרץ A הוא הכוכב המסיבי, הגדול, החם והבהיר יותר מבין שני בני הזוג. מסתו מוערכת בכ-3.8 מסות שמש, רדיוסו כ-2.7 רדיוסי שמש, טמפרטורת פניו כ-13,800 קלווין והוא מאיר בעוצמה של כמעט פי 100 מעוצמת ההארה של השמש וכפול מכך בתוספת הקרינה בתחום העל סגול. נראה שהוא נמצא בתהליך של יציאה מהסדרה הראשית והוא מוגדר כתת-ענק כחול עם סיווג ספקטרלי B8 IV. בנוסף הוא מראה ספקטרום בליעה לא רגיל עם קווים חזקים של יסודות כימיים שנדיר למצוא בכוכבים, כמו כספית, מנגן, גליום, זרחן וקסנון.[4] תופעה זו נצפתה בכוכבים כפולים נוספים שבהם הכוכב הבהיר יותר הוא מסוג ספקטרלי דומה לשל אלפרץ והם נקראים "כוכבי כספית-מנגן".
אלפרץ B
אלפרץ B הוא הכוכב הקטן, הקר והעמום יותר מבין השניים, מסתו מוערכת בכ-1.85 מסות שמש, רדיוסו כ-1.65 רדיוסי שמש, טמפרטורת פניו כ-8,500 קלווין והוא מאיר בעוצמה של כמעט פי 16 מעוצמת ההארה של השמש. זהו כוכב הסדרה הראשית לבן עם סיווג ספקטרלי A3 V. בניגוד לבן הזוג שלו הוא לא מראה פסי בליעה חריגים, למעט שכיחות קצת נמוכה מהרגיל של סידן.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 SIMBAD:Alpheratz
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 T. Ryabchikova, V. Malanushenko & S. J. Adelman: The double-lined spectroscopic binary alpha Andromedae: orbital elements and elemental abundances, Contributions of the Astronomical Observatory Skalnate Pleso, vol. 27, no. 3, p. 356 (1998)
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Pan, M. Shao, M. M. Colavita, J. T. Armstrong, D. Mozurkewich, M. Vivekanand, C. S. Denison, R. S. Simon & K. J. Johnston: Determination of the visual orbit of the spectroscopic binary Alpha Andromedae with submilliarcsecond precision, Astrophysical Journal, Part 1, vol. 384, p. 624 (1992)
- ^ 4.0 4.1 T. Ryabchikova: Abundance analysis of SB2 binary stars with HgMn primaries, Contributions of the Astronomical Observatory Skalnate Pleso, vol. 27, no. 3, p. 322-323 (1998)