ברוך דיין האמת
ברכת ברוך דיין באמת
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם דַּיָּן הָאֱמֶת |
ברכת בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת היא ברכה הנאמרת על שמיעת בשורה רעה, ובעיקר על מותו של אדם קרוב שעל המברך להתאבל עליו, או בעת שרואים יישוב מיישובי ישראל כשהוא חרב. ענינה הוא צידוק הדין. הנוסח המלא של הברכה הוא "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם דיין האמת".
מקור הברכה ומשמעותה
מקור הברכה במשנה מסכת ברכות, פרק ט' משנה ב': "עַל בְּשׁוֹרוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר 'בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'; עַל בְּשׁוֹרוֹת רָעוֹת אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת'." פירוש הברכה הוא הכרה בכך שהמאורעות הרעים המתרחשים בעולם נעשים על ידי האלוקים מתוך השגחה ומתוך דין ומשפט אמיתיים, ולא באופן שרירותי או חסר צדק. על ידי אמירת הברכה משבח המברך את האלקים ומביא את הכרתו זו לידי ביטוי, דבר הידוע כ"צידוק הדין".
בהמשך אותו פרק במשנה נאמר "חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקיךָ בְּכָל לְבָבְךָ' וגו' 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ' - בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ, הֵוֵי מוֹדֶה לוֹ במאד מאד". התלמוד[1] מפרש שכוונת המשנה היא שעל האדם לקבל בשמחה גם את המאורעות הקשים הבאים עליו, ומביא בהמשך את המשפט המפורסם "כָּל מָה שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - הַכֹּל לְטוֹבָה". בכך מתקשרת הברכה גם למצוות אהבת ה'.
בהלכה הובאו הדברים כך:
"שָמַע שְׁמוּעָה רָעָה מְבָרֵךְ 'בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת'. וְחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה בְּטוּב נֶפֶשׁ כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקיךָ' וגו' 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ'. וּבִכְלָל אַהֲבָה הַיְּתֵירָה שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בָּהּ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁיֵּצֵּר לוֹ יוֹדֶה וִישַׁבֵּחַ בְּשִׂמְחָה".
"חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה בְּדַעַת שְׁלֵמָה וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ בְּשִׂמְחָה עַל הַטּוֹבָה, כִּי הֲרָעָה לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם הִיא שִׂמְחָתָם וְטוֹבָתָם, כֵּיוָן שֶׁמְּקַבֵּל מֵאַהֲבָה מָה שֶׁגָּזַר עָלָיו ה' נִמְצָא שֶׁבְּקַבָּלַת רָעָה זוֹ הוּא עוֹבֵד אֵת הַשֵּׁם שֶׁהִיא שִׂמְחָה לוֹ".
— שולחן ערוך, אורח חיים, הלכות ברכות, סימן רכ"ב סעיף ג'
"תָּנוּ רַבָּנָן: הָרוֹאֶה בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בְּיִשׁוּבָן, אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַצִּיב גְּבוּל אַלְמָנָה', הָרוֹאֶה בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בְּחֻרְבָּנָן - אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, דַּיָּן הָאֱמֶת'."
הברכה בזמננו
בימינו לא נהוג לברך את הברכה על כל פטירה של אדם קרוב, אלא רק על פטירתו של אדם שחייבים להתאבל עליו. כמו כן הברכה לא נאמרת בזמן שמיעת הבשורה אלא בשעת הלוויה. הברכה נאמרת אז בנוסחה המלא ("בשם ומלכות", בלשון הפוסקים) על ידי האבל, בעת ביצוע הקריעה.
המילים "ברוך דיין האמת" מופיעות במודעות אבל ובידיעות אחרות על פטירתם של אנשים, וכתגובה על ידיעות אלו.
לאחר טבח שבעה באוקטובר, הורו מספר רבנים שמי שמרגיש צער גדול מכך, צריךלברך ברכה זו בשם ומלכות, ביניהם הרב שריאל רוזנברג[2], הרב יהודה סילמן[3] והרב מנחם מנדל לובין[4]. עם זאת, הרב יצחק זילברשטיין הורה שאין לברך ברכה זו בשם ומלכות, מכיון שאנו נתונים במלחמה תמידית החל מהקמת מדינת ישראל, ואין זה בשורה שהתחדשה כעת[5].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס' עמוד ב'.
- ↑ הרב משה פוליטנסקי, דברי רבותינו, עמ' צ"ו=צ"ז, חשון תשפ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ הרב משה פוליטנסקי, דברי רבותינו, עמ' ק"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ הרב משה פוליטנסקי, דברי רבותינו, עמ' קי"ט-קכ"ב, חשון תשפ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ הרב משה פוליטנסקי, דברי רבותינו, עמ' ל"ג, חשון תשפ"ד, באתר אוצר החכמה.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
