דיטר ויסליצני

דיטר ויסליצני (בגרמנית: Dieter Wisliceny;‏ 13 בינואר 1912 – 4 במאי 1948) היה פושע מלחמה נאצי, מעוזריו הבכירים של אדולף אייכמן. במהלך יישום הפתרון הסופי, משימתו של ויסליצני הייתה סגירתן בגטאות וחיסולן של מספר קהילות יהודיות חשובות באירופה תחת הכיבוש הנאצי, והוא היה אחד האחראים העיקריים להשמדתם של כמאה אלף מיהודי סלובקיה, סלוניקי והונגריה.

תחילת הדרך

ויסליצני נולד בעיירה Regulowken בפרוסיה המזרחית (כיום Możdżany בפולין). בשנת 1931 הצטרף כמובטל למפלגה הנאצית, וב-1934 הצטרף לאס אס וה-אס דה. הוא היה אחד מעוזריו הבכירים של אדולף אייכמן כ"מומחה לענייני היהודים". מ-1934 עד 1937 הוצב בברלין, ומ-1937 עד 1940 בדנציג. בשנה זו קיבל דרגת האופטשטורמפיהרר (דרגת קצונה באס אס המקבילה לדרגת סרן). יחסיו עם אייכמן היו ידידותיים ביותר, עד כי אייכמן היה פונה אליו בגוף שני יחיד (בגרמנית: Du), סימן לקרבה גדולה ואף קרא לאחד מבניו על שמו.

השואה

השמדת יהודי סלובקיה

בספטמבר 1940 נתמנה ויסליצני על ידי אייכמן לנציגו בברטיסלאבה כיועץ לענייני יהודים וכנציג המשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA). ב-2 בספטמבר 1940 הגיע לעיר עם מספר עוזרים, והם נתקבלו בישיבה חגיגית על ידי ממשלת סלובקיה.

ויסליצני היה אחראי מטעם הגרמנים על יישום ההסכם בין סלובקיה וגרמניה הנאצית, שבו התחייבה סלובקיה לספק כוח עבודה יהודי לגרמניה. עבור כל יהודי שלמו הסלובקים לגרמנים 500 מארקים, בתנאי שהיהודים המגורשים לא יחזרו לעולם לסלובקיה. בתחילה נשלחו צעירים בלבד, אבל עד מהרה דרשו הסלובקים שיישלחו משפחות שלמות כולל זקנים וילדים. את ריכוז היהודים והעלאתם על הקרונות ביצעו הסלובקים בעצמם בעזרת המיליציה שלהם - משמר הלינקה. בגבול גרמניה היו השומרים הסלובקים מתחלפים בשומרי האס אס עד הגיעם להשמדה באושוויץ.

במשפטו טען ויסליצני כי בתחילה האמין שהיהודים נשלחים למחנות עבודה, אבל כשראה שנשלחות משפחות שלמות לאושוויץ הוא ביקש פגישה עם אייכמן, ובפגישה זו הודה אייכמן שהיהודים נשלחים להשמדה. הוא הראה לו מסמך סודי המיועד לריינהרד היידריך והחתום על ידי היינריך הימלר, ובו כתוב כי הפיהרר החליט שיש להתחיל מיד בפתרון הסופי של שאלת היהודים. אייכמן הסביר לו מה הכוונה ב"פתרון הסופי", וכאשר ויסליצני אמר "ירחם עלינו האלוקים אם אויבינו יעשו דבר דומה לעם הגרמני", השיב לו אייכמן: "אל תהיה סנטימנטלי, זו פקודת הפיהרר".

ויסליצני הסכים לקבל שוחד מקבוצת יהודים סלובקים שנקראה קבוצת העבודה, ובתמורה הפסיק כביכול את המשלוחים באוקטובר 1942. עד אז שולחו 60,000 מיהודי סלובקיה להשמדה. מסמכים חדשים מגלים כי למעשה, הגירושים הופסקו מאילוצים פנים-גרמניים בלבד. במסמך שהתגלה בשנים האחרונות, אף תבע ויסלציני את גירוש היהודים לאחר שהמשלוחים הופסקו. המשלוחים חודשו באוגוסט 1944, עם פרוץ המרד הסלובקי הלאומי, ונמשכו עד מרץ 1945.

השמדת יהודי סלוניקי

בינואר 1943 זימן אייכמן את ויסליצני לברלין, והטיל עליו את המשימה של חיסול יהודי סלוניקי. ויסליצני בחר בעמיתו אלויס ברונר כעוזרו הבכיר, וב-6 בפברואר 1943 הם הגיעו עם צוות מצומצם לסלוניקי והשתכנו בשתי וילות מהודרות שהוחרמו מיהודים. בתוך זמן קצר נתפרסמו חוקי הגזע בסלוניקי, והיהודים רוכזו בשלושה גטאות צפופים לקראת שילוחם לאושוויץ. ויסליצני פעל עם צוותו במהירות וביעילות, וניהל תוכנית הטעייה מחוכמת: רכוש היהודים הוחרם, ובמקומו קבלו המחאות בכסף פולני ונאמר להם שהם הולכים להתיישב ליד קרקוב. הגרמנים נעזרו בכוח משטרה יהודי שמנה 250 איש.

ב-15 במרץ 1943 יצא המשלוח הראשון של 2,800 יהודים. בקרונות שיועדו ל-8 סוסים העמיסו מעל מאה איש. היינריך הימלר קיבל דו"ח על כל משלוח. המשלוח ה-19 והאחרון יצא מסלוניקי ב-10 באוגוסט 1943 והגיע לאושוויץ ב-18 באוגוסט 1943. בסך הכל הוגלו מסלוניקי 46,061 יהודים, והקהילה היהודית הגדולה של סלוניקי הושמדה כמעט לחלוטין.

השמדת יהודי הונגריה

ויסליצני היה עוזרו הבכיר של אייכמן בהשמדת יהודי הונגריה. הוא ניהל משא ומתן עם הנהגת היהודים בהונגריה ובראשם ישראל קסטנר, על העסקה של הצלת יהודי הונגריה בתמורה ל-10,000 משאיות וסחורות (עסקה שנודעה בשם "סחורה תמורת דם"). העסקה לא יצאה לפועל, אולם ויסליצני פיתח קשרים עם קסטנר עד כי זה האחרון העיד לטובתו לאחר המלחמה.

סופו של ויסליצני

ויסליצני נעצר באוסטריה ב-12 במרץ 1945 על ידי הצבא האמריקאי. במשפטי נירנברג שימש עד מטעם התביעה. בעדותו התייחס רבות לאייכמן, תוך תיאורו כחסר כל רגש אנושי כלפי היהודים. הוא העיד כי בפגישתם האחרונה, בפברואר 1945, אמר לו אייכמן: "אני אצחק ביורדי אל הקבר בזכות ההרגשה שהרגתי 5,000,000 יהודים. זה נותן לי סיפוק ונחת רוח רבה". עדותו של ויסליצני שימשה את התביעה במשפט אייכמן ב-1961.

לאחר משפטי נירנברג, דרשו שלטונות צ'כוסלובקיה את הסגרתו. ויסליצני הוסגר והועמד לדין באשמת פשעי מלחמה. ב-27 בפברואר 1948 נידון למוות, וב-4 במאי 1948 הוצא להורג בברטיסלאבה.

קישורים חיצוניים

• עדותו של ויסליצני במשפטי נירנברג, 3 בינואר 1946 (באנגלית)
• עדותו של דיטר ויסליצני במשפטי נירנברג, 3 בינואר 1946 (אורכב 11.10.2016 בארכיון Wayback Machine), בפרויקט נזכור (באנגלית)
• יהדות יוון בשואה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35524872דיטר ויסליצני