רבי שמואל וינברג מסלונים
 | |||||
| האוהל על קברו בבית הקברות היהודי בוורשה | |||||
| לידה |
1849 תר"י סלונים | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
דצמבר 1916 (בגיל 67 בערך) י"ט בשבט תרע"ו וורשה | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בוורשה | ||||
| מקום מגורים | סלונים | ||||
| השתייכות | סלונים | ||||
| רבותיו | סבו רבי אברהם וינברג, רבי חיים הלברשטאם ורבי דוד משה מטשורטקוב | ||||
| חיבוריו | דברי שמואל | ||||
| אב | רבי מיכל אהרן | ||||
| |||||
רבי שמואל וינברג מסלונים (תר"י, 1849 - י"ט בשבט תרע"ו, דצמבר 1916), המכונה הדברי שמואל על שם ספרו או הפאטער[1], היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות סלונים. עמד בראשה החל משנת תרמ"ד ועד לפטירתו בשנת תרע"ו. שימש כנשיא כולל רייסין וישיבת אור תורה והקים את הגרעין של ישיבת תורת חסד.
קורות חייו
נולד לרבי יחיאל מיכל אהרן, בנו של מייסד חסידות סלונים, רבי אברהם וינברג בעל ה'יסוד העבודה', ולאימו הרבנית חיה דובשה, בתו של רבי שמואל - מחסידי לעכוויטש - שעל שמו נקרא. נשא את הרבנית גיטל, בתו של רבי אברהם בן רבי שלמה לייב מלענטשנא. את עיקר דרכו ומשנתו רכש אצל סבו. הִִרבה לנסוע אל אדמו"רי דורו, ביניהם רבי חיים הלברשטאם מצאנז, אצלו שהה תקופה ארוכה[2], רבי דוד משה מטשורטקוב, ובנו רבי ישראל, ויש אומרים גם רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקה[3].
ניהל פעילות עניפה בענייני ציבור. ניהל יחד עם החפץ חיים קרן כספים שתמכה בהקמת תלמודי תורה ומקוואות. השתתף בהקמת הארגונים "כנסת ישראל" ו"מחזיקי הדת"[4]. בהמשך היה שותף להקמת אגודת ישראל[5]. עמד גם בקשר עם רבי חיים מבריסק ועוד רבים. בקשריו עם אדמו"רי ורבני דורו שימש כשליח בן אחיו רבי אברהם וינברג (השלישי), שלימים התמנה לאדמו"ר מסלונים בארץ ישראל.
בשנת תשע"ד הקים את הקיבוץ של ישיבת תורת חסד.
כדרכם של אדמו"רי חסידות סלונים, עמד בקשר הדוק עם היישוב החסידי בארץ ישראל, ותמך בו. בצעירותו ביקר פעמיים בארץ. עמד בנשיאות כולל רייסין שתמך במאות משפחות שגרו בטבריה, צפת וירושלים, והתרים עבורו. בשנת תר"ס פעל להקמת ישיבת אור תורה בעיר טבריה, על ידי חסידו רבי משה קלירס - רבה האשכנזי של העיר.
בי"ט שבט תרע"ו, לאחר שלושה שבועות של מחלה, נפטר בוורשה - שם שהה לצורך קבלת טיפול רפואי - בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה[6]. בשל קשיי ההתניידות בעת המלחמה, נקבר בבית הקברות היהודי בוורשה.
שיחותיו ודברי תורתו ששרדו, הובאו ארצה על ידי הרב אליהו טננהויז, ויצאו לאור בתשרי תשכ"ט על ידי האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי (בעל ה'נתיבות שלום') בספר 'דברי שמואל'.
משפחתו
- בנו רבי ישכר לייב וינברג, כיהן אחריו כאדמו"ר בעיר סלונים.
- בנו רבי אברהם וינברג (השני), כיהן אחריו כאדמו"ר מסלונים בעיר ביאליסטוק ואחר כך בברנוביץ'.
- בתו חנה אסתר, אשת הרב שמעון קופילוביץ
- בתו לאה, אשת רבי פנחס מלוביצקי, אדמו"ר מסלונים-לכוביץ' בארצות הברית
- בתו טשארנא, אשת הרב משה מנחם סילבר. לימים כיהן כאדמו"ר מסלונים-דטרויט.
- בתו שרה, אשת הרב אברהם-אבלי רפפורט, אב"ד קעלץ
- בתו פראדל, אשת רבי אלתר יוסף דוד לנדא מאליק
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ביידיש: האב. מטבע לשון שנכנס ללקסיקון של החסידות על ידי תלמידי בנו רבי אברהם וינברג (השני) שהיה מכנהו כך.
- ^ יש אומרים 9 חודשים, ויש אומרים מעל שנה[דרוש מקור].
- ^ כנה אחריך משוכה, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה
- ^ בקונטרס "ומעיין מבית ה'" כותב רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש במכתב משנת תרס"ב: "בטח נודע לו דבר ההתעוררות בעין חברת מחזיקי הדת, לייסד במדינתנו, אשר המתעסק בזה הוא הרבי דסלאנים"
- ^ כתב מאמר יסוד אודות עקרונותיה הבסיסיים, בעיתון 'הפלס' - תרס"א.
- ^ רבי שמואל וויינברג (הרבי מסלונים) ז"ל, הצפירה, 25 בינואר 1916.
| הקודם: רבי אברהם וינברג (הראשון) |
אדמו"רי סלונים | הבא: רבי ישכר לייב וינברג, רבי אברהם וינברג (השני) |
| חסידות סלונים | |||
|---|---|---|---|
| שרשי החסידות | רבי מרדכי מלעכוויטש • רבי נח מלעכוויטש • רבי משה פאלייר מקוברין | ||
| אדמו"רי סלונים | רבי אברהם וינברג • רבי שמואל וינברג • רבי ישכר לייב וינברג • רבי אברהם וינברג • רבי שלמה דוד יהושע וינברג | ||
| החסידות בארץ ישראל | רבי מרדכי חיים סלאנים • רבי אברהם וינברג • רבי שלום נח ברזובסקי • רבי שמואל ברזובסקי • הרב אברהם וינברג
| ||
| ספרי החסידות | יסוד העבודה • באר אברהם • חסד לאברהם • דברי שמואל • בית אברהם • שיחות קודש • זכרון קדוש • בסוד קדושים • מאמר מרדכי • ברכת אברהם • נחל איתן • נתיבות שלום • דרכי נעם | ||
| ישיבות | ישיבת תורת חסד • ישיבת אור תורה • ישיבת בית אברהם • ישיבת באר אברהם (סלאנים) | ||
