רבי אברהם וינברג (השני)
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
.JPG) | |||||||
| רבי אברהם וינברג | |||||||
| לידה |
1884 תרמ"ד סלונים | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 באפריל 1933 (בגיל 49 בערך) א' באייר תרצ"ג ברנוביץ' | ||||||
| מקום מגורים | סלונים, ביאליסטוק וברנוביץ' | ||||||
| השתייכות | חסידות סלונים | ||||||
| רבותיו | אביו רבי שמואל וינברג | ||||||
| חיבוריו | בית אברהם וקובץ שיחות קודש | ||||||
| אב | רבי שמואל וינברג מסלונים | ||||||
| צאצאים | רבי שלמה דוד יהושע וינברג | ||||||
| מספר צאצאים | 3 | ||||||
| |||||||
רבי אברהם וינברג (השני) (תרמ"ד - א' באייר תרצ"ג (27 באפריל 1933)), היה האדמו"ר מסלונים בברנוביץ', בדור השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות סלונים, נשיא כולל רייסין, מקים ונשיא ישיבות תורת חסד ואור תורה בטבריה. עמד בראשה משנת תרע"ו ועד לפטירתו בשנת תרצ"ג. מכונה הבית אברהם (על שם ספרו שיצא לאחר פטירתו) או הרבי מברנוביץ'.
קורות חייו
נולד בשנת תרמ"ד, מספר חודשים לאחר פטירת אבי סבו רבי אברהם וינברג (הראשון) מייסד חסידות סלונים, ונקרא על שמו. אביו היה רבי שמואל וינברג שכיהן כאדמו"ר השני בחסידות סלונים. נישא בשנת תרס"א לברכה עלקא בתו של האדמו"ר רבי צבי הירש מלומאז' ((Łomazy)-קוצק, נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק. לאחר נישואיו התגורר למשך תקופה אצל סב אשתו רבי שלמה יהושע דוד גוטרמן[1]
אחר פטירת אביו התמנו שני הבנים כאדמו"רים, אחיו המבוגר רבי ישכר לייב וינברג ניהל את חצרו בעיר סלונים, ואילו מרבית החסידים בחרו ברבי אברהם כאדמו"ר, והוא בחר לנהל את חצרו בביאליסטוק ומשנת תרפ"ט בברנוביץ'. בין האחים שררו יחסים טובים, ופעמים רבות הם נפגשו וניהלו את שולחנם יחד.
בשנת תרע"ח הקים את ישיבת תורת חסד בברנוביץ'.
עם התמנותו לאדמו"ר התמנה כנשיא כולל רייסין ופעל רבות למען היישוב החסידי בארץ ישראל. במסגרת פעילותו למען תושבי הארץ, היה מטלטל בדרכים ושוהה תקופות ארוכות מחוץ לביתו. ביקר פעמיים בארץ, בשנת תרפ"ט ובשנת תרצ"ג, ובכל אחת מן הפעמים שהה בה מספר חודשים. הקשרים התכופים וביקוריו הממושכים בארץ הידקו את הקשר בינו ובין החסידים בארץ, והערצתם אליו לא ידעה גבול. בין חסידיו בארץ נמנו רבי משה קלירס רבה של טבריה, רבי מרדכי חיים סלאנים (לימים - מנהיג חסידי סלונים), רבי אשר זאב ורנר ועוד רבים.
בביקורו הראשון בארץ ייסד מסגרת ליכודית לחסידי סלונים בירושלים (שהתרכזו עד אז בטבריה ובתל אביב), ובביקורו השני הניח אבן פינה לבית מדרשם בשכונת בית ישראל, המשמש כיום כבית מדרש לחסידי סלאנים בירושלים. חוברת המתעדת את מסעותיו בארץ ישראל יצאה לאור בעריכת יאיר וינשטוק.
התנגד לציונות גם הדתית וראה בה סתירה לאמונת השם[2].
נפטר בפתאומיות לאחר שובו מביקורו השני בארץ, בא' באייר ה'תרצ"ג, ונקבר בעיר סלונים. על שמו ישיבת בית אברהם של חסידות סלונים.
חיבוריו
- "בית אברהם" - דברי תורה על פרשיות השבוע ואגרות. יצא לאור לראשונה בניסן תש"י על ידי האדמו"ר מסלונים רבי שלום נח ברזובסקי, כותב תורותיו. מהדורה שנייה יצאה בשנת תשכ"ט. מאז יצאו עוד מספר מהדורות.
- "קובץ שיחות קודש" - דברי תורתו, בהוצאת מכון נחלי אמונה של חסידות סלאנים, תשע"ב.
משפחתו
- בנו ממלא מקומו רבי שלמה דוד יהושע וינברג.
- יוטה אשת הרב משה יצחק רפופורט, רב בקעלץ.
- מרים דוואשע אשת הרב טוביה יוסף לנדא, ראש ישיבת "בית אהרן" דסטריקוב בזגירש (בן האדמו"ר רבי יעקב יצחק דן מסטריקוב)
כל צאצאיו נספו בשואה.
הערות שוליים
- ^ תולדותיו של צדיק, בסוד קדושים, מכון שיחות קודש סלאנים, תשפ"א, עמ' רט
- ^ קובץ מוסדות חסידי סלאנים באר אברהם, תשובה לשואל בענין הציונות, נחלי אמונה ד-ה, עמ' פה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
| חסידות סלונים | |||
|---|---|---|---|
| שרשי החסידות | רבי מרדכי מלעכוויטש • רבי נח מלעכוויטש • רבי משה פאלייר מקוברין | ||
| אדמו"רי סלונים | רבי אברהם וינברג • רבי שמואל וינברג • רבי ישכר לייב וינברג • רבי אברהם וינברג • רבי שלמה דוד יהושע וינברג | ||
| החסידות בארץ ישראל | רבי מרדכי חיים סלאנים • רבי אברהם וינברג • רבי שלום נח ברזובסקי • רבי שמואל ברזובסקי • הרב אברהם וינברג
| ||
| ספרי החסידות | יסוד העבודה • באר אברהם • חסד לאברהם • דברי שמואל • בית אברהם • שיחות קודש • זכרון קדוש • בסוד קדושים • מאמר מרדכי • ברכת אברהם • נחל איתן • נתיבות שלום • דרכי נעם | ||
| ישיבות | ישיבת תורת חסד • ישיבת אור תורה • ישיבת בית אברהם • ישיבת באר אברהם (סלאנים) | ||
32497128אברהם וינברג (השני)