גל השרפות בישראל (2025)

גל השרפות בישראל הוא שרפות יער אחדות שפרצו באביב 2025. ב-23 באפריל פרצה בהרי ירושלים שרפה שכילתה 7,000 דונם. שבוע לאחר מכן, ב-30 באפריל, פרצה באותו אזור שרפת ענק שהתפשטה במהירות עקב שרב כבד ורוחות. כלו בשריפה מעל 19,000 דונם.

נציב כבאות והצלה ציין כי השרפה היא אחד האירועים הקשים ביותר שהוא זוכר.

במהלך השרפות, טרם בדיקות רשמיות, הופצו שמועות וחדשות כזב, בעיקר כאלה שמאשימות פלסטינים בהצתות, וכללו מידע שגוי וסרטונים מזויפים. לפי בדיקה ראשונית של רשות כבאות והצלה סיבת השרפות היא רשלנות של מטיילים בשילוב שרב ורוחות חזקות שליבו את האש.

רקע

שרפות יער הן תופעה נפוצה בהרי ירושלים. בשנים 1987–2009 התרחשו בהרי ירושלים כ-4,000 אירועי שרפה, אם כי מרבית השרפות היו בשטח קטן מ-100 דונם. לפי הערכה, שרפה גדולה (נזק ל-6,000 דונם לפחות) מתרחשת אחת ל-12 שנים בממוצע, ושרפה של 1,500 דונם מתרחשת אחת לארבע שנים בממוצע.

השרפה הגדולה האחרונה באזור התרחשה בשנת 2021.

התרעות

בדו"ח של משרד מבקר המדינה מ-2018 על גל השרפות של 2016 הוצגו ליקויים רבים בהיערכות הרשויות המקומיות ואזהרה כי על משרדי הממשלה להיערך לגלי שרפות נוספים בעתיד.

החורף של 2024–2025 היה יבש במיוחד, ובאזורים רבים זו הייתה השנה היבשה ביותר מאז החלו מדידות מזג האוויר בארץ. בעקבות כך, בראשית מרץ 2025 פנה דב חנין, העומד בראש פורום האקלים הישראלי, לראש הממשלה בנימין נתניהו וקרא לו לכנס דיון חירום על מנת להיערך לסכנות האקלימיות הצפויות ובהן סכנת השרפות, דיון שלא כונס.

השירות המטאורולוגי הישראלי הוציאו התרעה מפני יום של שרפות ב-30 באפריל. באמצעות "אינדקס שרפות", שמשקלל נתוני רוחות, לחות, חום ורמת היובש של הצמחייה, סומנו אזורים נרחבים בהרים ובשפלה בצבע סגול, שמדורג כסכנת שרפות קיצונית.

תומר לוטן, מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי לשעבר, מתח ביקורת על השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שלא הכין את מערך הכבאות להתמודדות עם השרפות, ובלם רכישה מתוכננת של מסוקי כיבוי.

השרפה ב-23 באפריל

השרפה בהרי ירושלים

סוג	שרפת יער
תאריך התחלה	23 באפריל 2025
שעה	11:00
תאריך סיום	25 באפריל 2025
משך האסון	3 ימים
במדינות או באזורים	הרי ירושלים, ישראל
פצועים	4
שטח שנשרף	10,000 דונם
קואורדינטות	31°47′59″N 34°59′01″E

ביום רביעי 23 באפריל 2025 בסביבות השעה 11:00, לאחר שמזג אוויר שרבי מלווה ברוחות שרר ברחבי הארץ, פרצה שרפה בהרי ירושלים. בעקבות השרפה פונו המושבים אשתאול מסילת ציון ובית מאיר ונחסמו לתנועה לסירוגין הכבישים 1, 38 ו-44. ביום זה פעלו לכיבוי השרפה כ־110 צוותי כיבוי ו־11 מטוסי כיבוי ומסוק. למחרת, יום חמישי בשעות הבוקר, הושגה שליטה על האש. כ־70 צוותי כיבוי ו-6 מטוסי כיבוי מטייסת אלעד פעלו ללחימה באש.

לפי רשות הטבע והגנים נשרפו כ־7,000 דונם.

השרפה ב-30 באפריל, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

השרפה בהרי ירושלים

סוג	שרפת יער
תאריך התחלה	30 באפריל 2025
שעה	10:30
תאריך סיום	1 במאי 2025
משך האסון	31 שעות
במדינות או באזורים	הרי ירושלים, הגליל התחתון, הר הגלבוע ואזורים נוספים
פצועים	לפחות 16
נזק	מספר כלי רכב ותחנת הדלק פז בשער הגיא נשרפו
שטח שנשרף	כ-19,600 דונם (נכון ל-1 במאי בשעה 00:00)
קואורדינטות	31°49′14″N 34°59′01″E

כעבור שבוע, בבוקר יום רביעי, 30 באפריל, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, פרצה שרפה נוספת ביער אשתאול סמוך לכפר נווה שלום שפונה מתושביו. השרפה התפשטה במהירות עקב רוחות מזרחיות עזות ומזג אוויר שרבי, והובילה לפינוים של יישובים רבים (נחשון, בקוע, תעוז, תרום, מסילת ציון, מבוא חורון, הראל ונוספים), חסימות כביש 1 וכביש 3 לשני הכיוונים, לשיבושים בתחבורה ולביטול טקסים רשמיים.

בשעות הבוקר, לאחר טקסי יום הזיכרון, הצטרפו לכוחות הכבאות וההצלה גם כוחות משטרה וצה"ל על מנת להשתלט על הלהבות.

לפי הערכה ראשונית שעשו בקק"ל, משעות הבוקר ועד לשעה 00:00, נשרפו כ-19,600 דונם, בהם יער אשתאול, פארק קנדה כמעט כולו, אזור מחלף ענבה, יער הקדושים ואזור דרך בורמה ויער שורש. על פי הערכות כ-3,000 דונם נשרפו בשמורת הכפירה שבפרוזדור ירושלים.

בלחימה באש השתתפו 120 צוותים שכללו 1,430 כבאים עם 167 כבאיות (כולל 5 כבאיות מדגם "לווייתן") ו-38 טרקטורונים, 10 מטוסי כיבוי מטייסת אלעד, שני מטוסי שמשון של חיל האוויר, ושלושה מסוקי כיבוי של יחידת הכיבוי האווירי.

בנוסף, הופעל מסוק כדי לתת תמונות מצב מהאוויר, שמונה רחפנים ומל"ט מדגם הרון של התעשייה האווירית.

במבצע השתתפו גם גופים חבירים, ובהם: 50 כבאים של פיקוד העורף עם שמונה כבאיות, שמונה מכליות מים, שישה כלי צמ"ה ומכלית דלק של פיקוד העורף, 80 לוחמי אש עם 12 כבאיות של קק"ל, שמונה כבאיות של חיל האוויר ושתי כבאיות של נתב"ג.

מוקדים

השרפות התפשטו לשישה מוקדים עיקריים: נווה שלום, מסילת ציון, מצפה הראל, פארק קנדה, רמת בית שמש ב' וכביש 3. האש הגיעה אף לכביש 1, שם נאלצו נהגים רבים לנטוש את רכביהם ולברוח מהלהבות.

במשך היום הופיעו עוד 14 מוקדי שרפה ברחבי ישראל. המוקדים העיקריים היו בעפולה, רמת צבי שבגלבוע, אזור רומת אל-הייב שבגליל התחתון, מעיין צבי במישור החוף כפר ג'ת ויערות ליד אום אל פחם.

לפי הערכה של מערך הכבאות וההצלה מקור השרפה הוא ברשלנות של מטיילים, וייתכן ששרפות נוספות מקורן בהצתות.

הסתה נגד ערבים

מיד עם פרוץ השריפה הופצו ידיעות וסרטונים שערבים כביכול הציתו את השריפות. הסרטונים קיבעו נראטיב לפיו השרפות נבעו מהצתות מכוונות, ללא ראיות ועל אף שמדי יום פורצות בישראל עשרות שרפות כתוצאה מרשלנות, לדוגמה השלכת סיגריה בוערת.

כך, הופץ ברשת, ואף בשידורי הטלוויזיה, סרטון של אדם מצית אש, שצולם באיטליה ב-2021. הסרטון הספיק לצבור מאות אלפי צפיות ולהתקבע בתודעה הציבורית, אף על פי שהיה ישן ולא קרה בישראל. תיעודים נוספים, כמו עצי זית בוערים באופן נקודתי, פורשו כהוכחות להצתה, אך מומחי כיבוי הסבירו שמדובר בתופעות טבעיות כמו "ספוטים" – גיצים שעפים ברוח ומציתים מוקדים חדשים. גם מפה שמציגה כביכול שרפות שפרצו רק בשטח ישראל, ולא בשטחי הרשות הפלסטינית הופצה במהירות, אף על פי שהתעלמה מנתוני אמת, כולל שרפות שפרצו ליד יריחו וטולכרם, ומאופי השטח השונה — בישראל יש הרבה יותר יערות ושמורות שמועדים לשרפות. במקביל, הופצו ברשת גם מודעות המיוחסות לארגוני טרור, שלא ברורה מידת האותנטיות שלהן. אדם קלין-אורון, אנתרופולוג מומחה לתאוריות קונספירציה הסביר כי התאוריות מציעות נרטיב פשוט שמכוון אצבע מאשימה החוצה ומסייעות לפוליטיקאים להסיט אשמה. הפעם, לדבריו, הייתה עליית מדרגה כשפוליטיקאים בכירים ואנשי תקשורת מרכזיים הפיצו שקרים בוטים.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נאם בחידון התנ"ך במסגרת אירועי יום העצמאות, וטען שנעצרו 18 חשודים בהצתה, אך המשטרה דיווחה על 3 עצורים בלבד שלא היה להם קשר לשריפה.

חשד להסתה להצתה

במקביל להצעות הסיוע מצד הרשות הפלסטינית, נשמעו קריאות ברשתות חברתיות פלסטיניות להצית אזורים ויישובים נוספים בשטח ישראל. בקבוצת הטלגרם של העיר סלפית הופצו קריאות "להצית את יערות הכיבוש והיישובים שלהם" ו"להצית את בתי המתנחלים".

התגייסות אזרחית

התנועות "אחים ואחיות לנשק", "התעוררות בירושלים", "הרבעון הרביעי", "המילואימניקים – דור הניצחון" פתחו חדרי מצב ומערכי תמיכה במטרה לסייע למפונים ולכוחות ההצלה.

סיוע בינלאומי

בעקבות השרפה פנתה ישראל לסיוע בין-לאומי שיעזור להשתלט על השרפות לפני רדת החשכה. שר החוץ גדעון סער פנה לשרי החוץ של המדינות השכנות, יוון, קרואטיה, קפריסין, איטליה ובולגריה. נכון לשעות אחר הצהריים, קרואטיה, יוון ואיטליה נענו בחיוב, ובנתב"ג נערכו לקבלת מטוסי הכיבוי מהן. בהמשך הודיעה יוון כי מטוסי הכיבוי שלה יתעכבו בעקבות היערכות לשרפות ביוון עצמה. קרואטיה ואיטליה הודיעו שישלחו שלושה מטוסי בומברדייה 415.

בשעות אחר הצהריים הציעה הרשות הפלסטינית סיוע בהשתלטות על השרפות ברחבי ירושלים, כאשר השרפות מתרחבות במקביל גם לכיוון יהודה ושומרון. מישראל לא התקבלה תגובה לרשות באופן פומבי.

השפעות על אירועי יום העצמאות

רוב מופעי ערב יום העצמאות שתוכננו להתקיים, בעיקר בערים מרכזיות בהן יש צורך בצוותי כיבוי על מנת לקיים את האירוע, בוטלו, על מנת לתגבר את כוחות הכבאות וההצלה באזורי השרפה וגם בגלל מזג האוויר הסוער ששרר בערב יום העצמאות.

השידור החי של טקס הדלקת המשואות בוטל בשל הרוחות העזות באזור ירושלים והר הרצל עוד טרם התפשטות השריפות, ובמקומו שודר צילום של החזרה הגנרלית.

ראו גם

• השרפה בכרמל (2010)
• גל השרפות בישראל (2016)
• גל השרפות בישראל (2019)
• השרפה בהרי ירושלים (2021)

קישורים חיצוניים

• למה בכל שריפה "אשמים" הערבים?, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2016
• אפרת פורשר, הודיה רן‏, 3 פצועים פונו במצב קל בעקבות השריפה באזור ירושלים; נתניהו והמפכ"ל נמצאים בזירה, באתר וואלה!‏, 24 באפריל 2025
• אסף גולן, ‏המומחה שמזהיר: "השריפה - רק ההתחלה, עומדים בפני עידן חדש של אסונות אקלימיים״, באתר ישראל היום, 30 באפריל 2025

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

גל השרפות בישראל (2025)40977700Q134065126