גלגול שבועה

גלגול שבועה חיוב שבועה הנובע מכוחו של חיוב שבועה אחר בבית דין, אף שבפני עצמו אין בכוחה של הטענה לחייב שבועה. מקורו של דין זה משבועת הסוטה שבעלה מגלגל עליה שבועה גם על דברים שמצד עצמם אינם מחייבים שבועה.

מקור הדין

בסוטה

הדין נלמד מהפסוק ”וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן”, שמתייחס לאשה סוטה שנשבעת שלא זינתה בהיותה נשואה. הגמרא לומדת מכפילות המילה "אמן", שנשבעת אף על הזמן בו היתה ארוסה על אף שבעלה לא קינא לה בזמן זה, ומכאן לומדת הגמרא את דין גלגול שבועה.

לדעת התלמוד ירושלמי האשה אינה נשבעת על זמן האירוסין אלא על שלא זינתה מאיש אחר, אף שבעלה לא קינא לה.

בדיני ממונות

בספרות חז"ל מצינו שתי דעות כיצד נלמד מסוטה דין גלגול שבועה בדיני ממונות: דעת הגמרא שלומדים זאת מקל וחומר, שאם בסוטה שאין לחייבה שבועה על ידי עד אחד, אפשר לחייבה שבועה על ידי גלגול, בדיני ממונות שאפשר לחייבו שבועה על ידי אחד כל שכן שיהיה ניתן לחייבו על ידי גלגול. לדעת הספרי לומדים זאת בבנין אב מסוטה.

מקור המילה

במדרש שכל טוב כתב שמקור המילה "גלגול" הוא לבוא בעקיפין, וגלגול שבועה היא שבועה אשר באה בעקיפין ולא מצד עצמה.

בתשובות הגאונים הובא בשם רב סעדיה גאון שמשמעות המילה היא "גלגל" שמשמעותו סיבוב.

בברי ושמא

כשהנתבע טוען שמא

כתבו התוספות והרא"ש כתבו שאין לגלגל שבועה אם הנתבע טוען שמא.

בכוונתם נחלקו האחרונים, דעת הב"ח שרק אם על הטענה העיקרית טוען שמא אין מגלגלים, כיון שאת דין גלגול שבועה לומדים מסוטה, ובסוטה על הטענה העיקרית טוענת האשה ברי, ולכן אם הנתבע טוען ברי על הטענה העיקרית מגלגלים עליו.

דעת הסמ"ע שכוונתם שרק אם על טענת השבועה שגלגלו עליו טוען טענת ברי משביעים אותו, אך אם טוען על טענה זאת שמא אין מגלגלים עליו.

כשהתובע טוען שמא

הראשונים נחלקו האם יכול לגלגל שבועה רק כאשר טוען טענת ברי (על הטענה המגולגלת), או אף כשטוען שמא.

דעת הרי"ף, הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, הר"ן, וכן דייק הכסף משנה בדעת הרמב"ם שמגלגלין אף בטוען שמא.

אך דעת רש"י וקצת חכמי צרפת, תוספות ר"י הזקן, והמאירי שאין מגלגלין בטוען שמא כלל.

הרא"ש סובר שאמנם אין לגלגל בטענת שמא, אך אם יש ספק שיש לחוש קצת גם בלי טענתו יכול לגלגל.

להלכה, פסקו הבית יוסף, הבנימין זאב, המהרי"ט כדעת הרי"ף וסייעתו שמגלגלין גם כשהתובע טוען שמא.

מיהו המגלגל

נחלקו הראשונים מיהו המגלגל, האם הם הבית דין המגלגלים גם ללא דעתו של התובע, או שהתובע/הבעל הוא המגלגל.

בסוטה

כתב הרמב"ם: ”יש לבעל לגלגל בשבועה עליה שלא זינתה עם איש זה שקינא לה בו ולא עם איש אחר. ושלא זינתה תחתיו משנתארסה קודם שתנשא ולא אחר שנשאת. אבל אינו מגלגל עליה שלא זינתה קודם האירוסין ולא אחר שגירשה אם גירשה והחזירה.”

מלשונו "יש לבעל לגלגל", דייקו המנחת חינוך, האור שמח ובספר חדושי מרן רי"ז הלוי להגרי"ז מבריסק שאין בית הדין מגלגלים עליה את שאר השבועות, אלא דין זה תלוי ברצונו של הבעל.

אך דעת הריטב"א והרא"ש שאף אם אין ברצונו של הבעל לגלגל, בית הדין מחויבים לגלגל. את טעמם הסביר הריטב"א משום שבדיני איסור כל ישראל ערבין זה לזה, ומחויבים בית דין להפריש את הבעל מאיסור, בשונה מדיני ממונות שבהם אם התובע אינו רוצה לגלגל אין לבית דין לגלגל בשבילו.

וכתב המנחת חינוך שאף לריטב"א הכהן אינו חייב לגלגל, אך אם רצונו לגלגל יגלגל.

בדיני ממונות

מלשון הרמב"ם נראה שאף בדיני ממונות אין בית הדין מגלגלים, אלא התובע.

אך דעת הרא"ש והנמוקי יוסף שבית הדין מגלגלין עליו שבועה אף ללא דעת התובע. וכדבריהם פסק השולחן ערוך. אך הביאו הש"ך והבאר הגולה את דבריו בבית יוסף שמגלגלין רק כאשר יודעין שיש לו עליו שבועת גלגול, אך בלאו הכי אסור, שעושים עצמם כעורכי הדיינים.

השער המשפט נסתפק אם לשיטת הרמב"ם אפוטרופוס או כל בעל דין שתובע בשביל מישהו אחר יכול לגלגל שבועה על הנתבע.

בדבר איסור

כתב התרומת הדשן שאי אפשר לגלגל שבועה על דברי איסור, כגון כשתובעו על שבועה שנשבע לו, והביאו להלכה הרמ"א, וביאר הסמ"ע שאף אם מתכוון להוציא ממנו ממון על ידי זה אינו יכול להשביעו.

והקשה על זה הש"ך, שהרי את גלגול שבועה לומדים מסוטה, ושם משביעה על דבר איסור.

בדין מתוך שאינו יכול להשבע משלם

במסכת שבועות שאם אדם מתחייב שבועה בבית דין ואינו יכול להשבע אותה משום מה (כגון בסוגית נסכא דרבי אבא, או שטוען טענת שמא), חייב לשלם.

נחלקו הראשונים האם בגלגול שבועה חייב לשלם במקרה שאינו יכול להשבע.

דעת הראב"ד וכן נקט המגיד משנה בדעת הרמב"ם שדין מתוך שאין יכול לישבע משלם אינו אמור בגלגול שבועה, אלא רק בשבועה שמחויב מן הדין בלבד.

אולם דעת הרמב"ן, רב יהודאי גאון, הטור בשם הרמ"ה, הרא"ש והמגיד משנה שאף בשבועה המגולגלת בלבד יש את דין מתוך שאין יכול לישבע משלם.

בשבועה דרבנן

הגמרא במסכת שבועות מסתפקת האם התובע יכול לגלגל על הנתבע גם שבועה דרבנן, ומסקנת הסוגיא שיכול לגלגל אף שבועה דרבנן, וכן הביאו להלכה הרי"ף, הרמב"ם, הטור והשולחן ערוך. אולם כתב השו"ע שבמקרה זה לא יהיה דין "מתוך שאין יכול לישבע משלם" אף לשיטת הרמב"ן וסיעתו.

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.