גוג'י
 גוג'י
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סולנאים |
| משפחה: | סולניים |
| סוג: | אטד |
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| קלוריות | 314 קק"ל |
|---|---|
| חלבונים | 11.8 ג' |
| פחמימות | 55.0 ג' |
| שומן | 0.19 ג' |
| שומן רווי | 0.7% |
| ויטמינים | |
| ‑ ויטמין C | 12 מ"ג |
| ברזל | 12.2 מ"ג |
| סידן | 9 מ"ג |
| אשלגן | 230 מ"ג |
| נתרן | 0.48 מ"ג |
| בטא-קרוטן | 8.55 מק"ג |
| סיבים תזונתיים | 11 ג' |
| מקור: | |
גוג'י ברי, (ג'וז'י ברי או וולפברי) הוא פרי יער של שיח רב שנתי ממשפחת הסולניים. השם "גוג'י" מתייחס לפריו של Lycium barbarum, וגם לפריו של המין L. chinense. השיח צומח לגובה של 1–3 מטרים.
מקור הצמח בדרום מזרח אירופה ואסיה. תפוצתו היא בחצי הכדור הצפוני. הפריחה מתרחשת בחודשים יוני עד ספטמבר, בהתאם לקו הרוחב, הגובה מעל לפני הקרקע, והאקלים. מחקרים ביו-מולקוריים מראים שהמינים L, barbarum ,L. chinense ו-L. ruthenicum, משתייכים לקבוצה טקסונומית אחת (ענף/clade).
תיאור
עלי הצמח מסודרים בקבוצות של עד שלושה עלים. העלים מחודדים בקצוות ורחבים במרכז, אורכם 7 ס"מ ורוחבם עד 3.5 ס"מ. הפרחים צומחים בקבוצות של 1–3 בחיק העלים. עלי הגביע יוצרים פרח דמוי פעמון צינורי מאונות משולשות. עלי הכותרת הם בצבע סגול בהיר, ובגודל 9–14 מ"מ, עם חמש עד שש אונות קצרות.
הפרי הוא ענבה. הפירות הם בצבע כתום בהיר עד אדום, בצורת אליפסה ובגודל 1–2 ס"מ. מספר הזרעים בכל פרי הוא 10–60 וצבעם צהוב. הפירות מבשילים בחודשים יולי עד אוקטובר. השיח מתרבה בעזרת קני שורש תת-קרקעיים ועל מנת למנוע את התרבותו יש לתחום את הקרקע ברדיוס מסוים מסביבו.
שימושים
- פרי הגוג'י ניתן למאכל כשהוא נא, ניתן לשמרו על ידי ייבושו בשמש או על ידי הקפאה.
- בסין משמשים העלים הצעירים כעלי סלט.
שיווק
מתחילת המאה ה-21 משווק הפרי בעולם המערבי כמאכל בריאות. לעיתים מגובה בהצהרות מדעיות לא מאומתות על ערכו הבריאותי כביכול. רמת הוויטמין סי בפרי דומה לפרי הדר ותות שדה.
משווקי הפרי מפיצים את הסיפור המיתולוגי על סיני בשם לי קינג יון שאכל כל יום מהפרי וחי 256 שנה (1677- 1933).
ביקורת על משווקים בארצות הברית
בשנת 2006 מנהל המזון והתרופות האמריקאי הוציא הודעת אזהרה לשניים ממשווקי מיץ הגוג'י שהצהירו בניגוד לחוק שהמוצר הוא "תרופה לריפוי, הפחתה, טיפול או מניעת מחלה" כשאין לזה הערכה מדעית.
בשנת 2009 הוגשה בבית משפט בארצות הברית תובענה ייצוגית נגד 'פרי לייף', משווק פרי ומיץ גוג'י. התביעה האשימה את המשווק במצגי שווא, פרסומת כוזבת ומטעה, ועוד.
בישראל
רוב פירות הגוג'י שנמכרים בישראל הם מיובשים ומיובאים.
בשנים האחרונות (2010 בערך) התחילו כמה חוות חקלאיות (בשרון; במושב אביגדור, בצפון; חוות הגוג'י במושב ציפורי) לגדל את פרי הגוג'י למכירת הפרי הטרי. זרעים ושיחים של הפרי מזנים שונים (הימלאיה - גדול, טיבט - קטן) ניתנים לקנייה במשתלות והוא מומלץ לגידול בגינה.
בקיץ 2014 נקטף לראשונה, היבול הראשון של פרי הגוג'י בתחנת הניסיונות מרכז ופיתוח רמת הנגב. החוקרים במרכז מנסים לפתח את דרכי הגידול, קטיף, ושיפור חיי המדף של הפרי, ומקווים כי תוך שנה יתאפשר גידולו המסחרי ברמת הנגב.
בהלכה
צמח הגוג'י ברי מניב פירות בתוך שנה מזריעתו, ולכך בכשרות רגילה (שאיננה מהדרין) מסתמכים על שיטת הרדב"ז[1] שפרי המניב פירות בתוך שנה מזריעתו פטור מערלה. לפי החולקים עליו יש להמתין 3 שנות ערלה. כמו כן יש להיזהר מנצרים שגודלים מבסיס הצמח בכל עת, שהפירות שלהם החייבים בערלה לא יתערבו עם המותרים[2].
גוג'י ברי הוא פרי נגוע בתולעים, ומעצם צורתו לא ניתן לנקותו, בין טרי בין יבש[3]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גוג'י |
- גוג'י, באתר ITIS (באנגלית)
- גוג'י, באתר NCBI (באנגלית)
- גוג'י, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- גוג'י, באתר Tropicos (באנגלית)
- גוג'י, באתר GBIF (באנגלית)
- גוג'י, באתר The Plant List (באנגלית)
- גוג'י, באתר IPNI (באנגלית)
- זה מטוס? לא, זה סופר אוכמניה, באתר BeOK, 5 בספטמבר 2006
- ynet, חדש בישראל: גוג'י ברי – אוכמניה שכולה בריאות, באתר ynet, 8 במרץ 2008
- דיוויד וולף, סופר-פוד: גוג'י ברי - משפר תפקוד מיני ומעכב הזדקנות, באתר ynet, 3 בנובמבר 2014
רועי צ'יקי ארד, כך מגדלים בישראל גוג'י - פרי הפלא האסייאתי, באתר הארץ, 18 ביוני 2015- לירון לוי דהאן, היתרונות הבריאותיים המפתיעים של גוג'י ברי, באתר ynet, 23 באוגוסט 2016
הערות שוליים
32671580גוג'י