גאלא גאלאקטיון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גאלא גאלאקטיון
גאלא גאלאקטיון, בציור בכותרת "אדם של עולם חדש", מאת ניקולאיה טוניצה
גאלא גאלאקטיון, בציור בכותרת "אדם של עולם חדש", מאת ניקולאיה טוניצה

גאלא גאלקטיוןרומנית: Gala Galaction, שם עט של גריגורה פישקולסקו - Grigore Pișculescu, ‏ 16 באפריל 1879 דידשט, טלאורמן - 8 במרץ 1961), היה סופר, תאולוג ומתרגם רומני, בעל שורשים ארומנים. גאלקטיון שימש ככומר אורתודוקסי, ונודע בתרגומיו של כתבי הקודש מעברית ומיוונית לרומנית, יחד עם וסילה ראדו. בשנת 1947 הוא נבחר לאקדמיה הרומנית ובין השנים 1948–1952 כיהן כחבר באספה הלאומית הגדולה של רומניה.

במהלך התקופה שבין מלחמת העולם הראשונה לבין מלחמת העולם השנייה, ובניגוד לרוח האנטישמית ששררה ברומניה בשנים אלה, גאלקטיון הביע אהדה למיעוט היהודי ברומניה, ראה בעין יפה את המפעל הציוני, ואף ביקר בארץ ישראל.

ילדות ולימודים

גריגורה פישקולסקו נולד בשנת 1879 בכפר דידשט במחוז טלאורמן שבחבל מונטניה כבן של ניקולאיה פישקולסקו, איכר אמיד ממוצא ארומני שניהל את האחוזה דידשט, ושל קיריאקיה לבית אוסטריאנו. סביו מצד אמו, קונסטנטין אוסטריאנו היה כומר אורתודוקסי, פארוך של כנסיית תאודור ה"קדוש" בעיירה רושיורי דה ודה. הסופר ירש מאבותיו כישרון שך מספר סיפורים. הושפע מאד רוחנית מביקוריו בילדות במנזר הקטן (סקיט) דודשט שעל האחוזה בעלת אותו השם. למד בבתי ספר יסודיים בכפרו דידשט ואחר כך בעיר רושיורי דה ודה. אחר כך בשנים 1890–1898 למד בחוג לתאולוגיה בתיכון "ספנטול סאבה" בבוקרשט. ב"ספנטול סאבה" הכיר את חבריו ללימודים יון תאודורסקו, לימים המשורר טודור ארגזי וניקולאיה קוצ'ה, גם הוא סופר ופובליציסט לעתיד, ואת יון ג. דוקה, לימים ראש ממשלה. בימי התיכון השתתף בעריכת עיתון של התלמידים - "זיג-זג" . כמו כן השתתף בחוג הספרותי של המשורר אלכסנדרו מצ'דונסקי. החל משנת 1898 נרשם ללימודי פילוסופיה ותאולוגיה באוניברסיטת בוקרשט. אחרי שסיים תואר ראשון בתאולוגיה בבוקרשט בשנת 1903 עשה פישקולסקו לימודי דוקטורט בתאולוגיה באוניברסיטת צ'רנוביץ, אז בשטחי אוסטרו-הונגריה. סיים בשנת 1909.

פעילותו הפובליציסטית, האקדמית וכאיש כנסייה

מגיל צעיר היה פעיל כעיתונאי ופובליציסט. בשנים 1915–1918 ערך את כתבי עת "קרוניקה" (Cronica - כרוניקה) ו"ספיקול" ("השבולת" Spicul). בתקופה שבין מלחמות העולם ניהל פיקשולסקו פעילות פובליציסטית ענפה בשיתוף פעולה עם טודור ארגזי. בשנים 1922 -1909 מילא פישקולסקו תפקיד משפטי במסגרת האפארכיות האורתודוקסיות רמניק וארג'ש. הוסמך ככומר בגיל 41 בשנת 1922. בשנים 1922–1926 עבד כמיסיונר מטעם הארכיבישופות (ה"מיטרופוליה") של בוקרשט. החל משנת 1926 ועד 1941 היה פרופסור למבוא ופרשנות הברית החדשה בפקולטה לתאולוגיה של אוניברסיטת קישינאו והתמנה לדקאן שלה בשנים 1930-1928.בימי מלחמת העולם השנייה עבר מבסרביה לבוקרשט בה כיהן בשנים 1941–1947 כפרופסור לפרשנות "הברית הישנה" (בערך התנ"ך) בפקולטה לתאולוגיה של בוקרשט.

בתחום התאולוגיה פרסם תחת השם גאלא גאלאקטיון מחקרים על הברית החדשה, מאמרים, פרסומי הגות, הרצאות ודרשות. בשנים 1934-1928 יחד עם פרופ' וסילה ראדו ערך תרגום חדש של כתבי הקודש לשפה הרומנית, מעברית ומיוונית. התרגום של התנ"ך על בסיס הנוסח העברי המסורתי ולא על בסיס "תרגום השבעים" היווני, היווה שבר במסורת התרגומים של כתבי הקודש ועורר מחלוקת.

גאלקטיון היה פעיל מאד גם בתחום הספרות והעיתונאות. פרסם נובלות, רומנים, רשימות מסע, ומאמרים בעיתונים ובכתבי העת החשובים של התקופה, וכן יומן שנערך ופורסם אחרי מותו.

לפי עתודתה של לוסיאן-זאב הרשקוביץ ביחד עם אתנאסה נגואיצה הוא פעל לעזרת היהודים בתקופת שלטון אנטונסקו.

תחת השלטון הקומוניסטי ברומניה

ככומר, עיתונאי וסופר גאלא גאלאקטיון נודע בדרך כלל בדעותיו הליברליות, לרבות כלפי היהודים. להבדיל מרבים מעמיתיו בכנסייה לא אהד את התנועות הפוליטיות מן הימין הקיצוני והאנטישמי. אמנם אחרי 1944 היו שהוקיעו אותו על שתיקתו והשלמתו בעת המשטר של אנטונסקו. עם זאת בסופו של דבר זכרו לו את גישתו האנטי-בורגנית מלפני המלחמה ומחלו לו הקומוניסטים על כך והעדיפו לקרבו אל חוגיהם. ב-27 במרץ 1945 השתתף גאלאקטיון בהקמת המחלקה הדתית במסגרת הארגון ARLUS - האיגוד הרומני ליחסים עם ברית המועצות, תחת "הנהגת הכבוד" של הפטריארך ניקודים והתעודד מביקורו של פטריארך מוסקבה, אלקסיי, בבוקרשט, בשנת 1947. בכנס הכללי של הכמרים ברומניה באוקטובר 1945 היו מי שביקשו לעודד את מועמדותו לתפקיד הפטריארך. הוא נזהר מהפיתוי אך הסכים להיבחר בשנת 1947 לפרלמנט ה"עממי" החדש - האספה הלאומית הגדולה של רומניה, כעצמאי על רשימה של "גוש המפלגות הדמוקרטיות", הקריפטו-קומוניסטי. בין חברים הודה כי היה חשוב לו שהשלטון החדש איפשר לבנותיו להגר כרצונן לאיטליה. בשנת 1947 נבחר לפרלמנט של הרפובליקה העממית - האספה הלאומית הגדולה, ובשנת 1954 המשטר הקומוניסטי העניק לו עיטור מסדר העמל, הדרגה הראשונה. באותה שנה התקבל גם לאספה האפארכית של המיטרופוליה של בוקרשט.

בין מלחמות העולם ערך גאלא גלאקטיון מסעות לחו"ל. עלה לרגל בארץ ישראל וליוון, ביקר בהונגריה, איטליה,ובמצרים.

אחרי שלקה באירוע מוחי, בשנותיו האחרונות היה מרותק למיטה. גאלא גאלאקטיון נפטר במרץ 1961 בבוקרשט ולפי בקשתו האחרונה הובא לקבורה במנזר צ'רניקה.

פעילותו העיתונאית

גאלא גאלאקטיון עסק בתחום העיתונאות לפני הפיכתו לכומר וגם אחריה. כתב רפורטז'ים ספרותיים בעיתונים "אדוורול" ו"דימיניאצה", אך גם ב"קורנטול" ו"אוניברסול". כתב אותם לרגל מסעות בתוך ברומניה ובחו"ל. בימי הקיץ בשנים 1922–1926 נהג לבקר בקביעות במנגליה, יישוב ציורי טטרי-טורקי על החוף הרומני של הים השחור. את הרפורטאז'ים שכתב על המקום אסף בשנת 1947 בקובץ שנקרא "מנגליה". השאיר בין היתר, רפורטאז'ים על מנזר קלדרושאן, או אלה המבוססים על רשמיו ממסעו באיטליה (1931) ובאיסטנבול (1930).

פרסים ואותות כבוד

  • 1915 - פרס האקדמיה הרומנית,
  • 1933 - פרס מטעם חברת הסופרים הרומנים
  • 1934 - "עיטור ההצטיינות הספרותית" (Meritul cultural) דרגה שנייה
  • 1935 - הפרס הספרותי הלאומי
  • 1942 הפרס הלאומי לפרוזה
  • 1947 - עיטור "ההצטינות הספרותית" בדרגת מפקד
  • 1947 - חבר באקדמיה הרומנית
  • 1952-1948 היה חבר באספה הלאומית הגדולה, הפרלמנט של רומניה "העממית"
  • 1954 - עיטור מסדר העמל של הרפובליקה העממית הרומנית, בדרגה ראשונה

הנצחה

  • במרכז הכפר דידשט במחוז טלאורמן, הבית שבו נולד הפך לבית-מוזיאון.
  • שני בתי ספר - אחד במנגליה והשני בעיר רושיורי דה ודה קיבלו את שמו.
  • ככר קטנה בירושלים קיבלה את שמו כהוקרה לתרומתו לקידום יחסי ההבנה בין נוצרים וליהודים, כולל בתקופה שבה רבו התעמולה ומעשי האלימות נגד היהודים ברומניה.

ספרים

ספרות יפה

  • Bisericuța din Răzoare. Nuvele și schițe 1914 (הכנסייה הקטנה ברזוארה - קובץ נובלות ורשימות)
  • Eminescu 1914, חיי אמינסקו
  • Clopotele din mănăstirea Neamțu 1916 (פעמוני המנזר ניאמצו)
  • La țărmul mărei (Reverii. Note) 1916, . (בשפת הים - רווריות. רישומים)
  • O lume nouă. Articole 919, (עולם חדש. מאמרים)
  • Răboj pe bradul verde 1920, (רישומים על האשוח הירוק)
  • Toamne de odinioară 1924, (סתווים של פעם)
  • De la noi la Cladova 1924, (אצלנו בקלאדובה)
  • Caligraful Terțiu. Adevăr și închipuire 1929, (הקאליגרף טרציוס. אמת ודמיון)
  • Roxana 1930 (רוקסאנה), רומן
  • Papucii lui Mahmud 1931 ,(נעלי הבית של מחמוד), רומן
  • Doctorul Taifun 1933 (דוקטור טייפון)
  • La răspântie de veacuri 1935, (בצומת המאות) רומן, 2 כרכים
  • Rița Crăița, 1942, (ריצה המלכה), פנטזיה דרמטית ב-3 מערכות
  • 1942 În grădinile Sf. Antonie nuvele, foiletoane (בגני אנטוניה הקדוש - נובלות, פיליטונים
  • Vlahuță,, 1944, (חיי ולחוצה)
  • 1947 Mangalia- memorial de călătorie) (מנגליה -זכרונות מסע)

מהדורות מחודשות:

  • Bisericuța din Pala. Răzoare. Caligraful Terțiu,, 1944, (הכנסייה הקטנה בפּאלה, רזוארה, הקאליגרף טרציוס)
  • 1949 יצירות כרך א, Vol.I (Bisericuța din răzoare, Clopotele din Mănăstirea Neamț, La țărmul mării, Caligraful Terțiu), 1949 (הכנסייה הקטנה ברזוארה, פעמוני המנזר ניאמץ, על שפת הים, הקליגרף טרציוס)
  • Nuvele alese, 1955, (נובלות מוברחות) עם הקדמה מאת תאודור ורגוליץ'
  • Oameni și gânduri din veacul meu 1955,.(אנשים והגיגים מן המאה שלי)
  • 1956 -1958 יצירות מובחרות כרך א. Doctorul Taifun, Roxana, Papucii lui Mahmud. Nuvele și povestiri (דוקטור טייפון, רוקסאנה, נעלי הבית של מחמוד, - נובלות וסיפורים)
  • Opere alese. Ediție îngrijită de Teodor Vîrgolici. Cu o introducere de D. Micu, 4 vol., București, 1959-1965, יצירות מובחרות ב-4 כרכים, מהדורה בעריכת תאודור ורגוליץ', עם מבוא מאת דומיטרו מיקוNuvele, povestiri, amintiri, reverii. Vol. II. Articole. Vol. III. Roxana. Papucii Iui Mahmud. Doctorul Taifun. Vol. IV. La răspântie de veacuri.

(כרך א - נובלות, סיפורים, זכרונות, רווריות, כרך ב - מאמרים, כרך ג רוקסאנה. נעלי הבית של מחמוד, דוקטור טייפון, כרך ד בצומת המאות)

  • Lângă apa Vodislavei, Nuvele și povestiri. 1961,. (ליד מי וודיסלבה, נובלות וסיפורים) מקדמה מאת דומיטרו מיקו
  • La vulturi! Antologie întocmită de Virgiliu Ene., 1962, .(אל העיטים, אנתולוגיה בעריכת וירג'יליו אנה
  • Nuvele și povestiri,, 1967, ;(נובלות וסיפורים)
  • Roxana. Papucii lui Mahmud. Doctorul Taifun, Romane.,, 1969, (רוקסטנה, נעלי הבית של מחמוד, דוקטור טייפון- רומנים,עם הקדמה מאת תאודור ורגוליץ'.
  • lume nouă. Articole. Studiu introductiv și antologic de Gheorghe Cunescu,, 1970, (עולם חדש. מאמרים, עם מחקר מקדים ואנתולוגי מאת גאורגה קונסקו)
  • Jurnal, 3 vol. 1973-1980, (יומן - ב-3 כרכים, בעריכת מראה גלקטיון- פישקולסקו ותאודור ורגוליץ')
  • Sub feeria lunii. Ediție îngrijită, prefațată și note de T. Tihan (însemnări de călătorie) (תחת אור הירח - רשמי מסע, עריכה, מבוא והערות שוליים מאת ו. טיחאן)
  • דרך הארץ - רשמי מסע, דעות ספרותיות - קובץ, מובא עיוני והערות שוליים מאת גאורגה קונסקו
  • Prin țară, Culegere, cuvânt introductiv, tabel bibliografic și note de Gheorghe Cunescu,, 1975, 156 p. (note de călătorie);
  • Opinii literare, Ediție de Gheorghe Cunescu, יצירות ספרות, 1979, בעריכת ג. קונסקו,
  • La Vulturi!, Prefață, tabel cronologic și selecție de aprecieri critice de Tudor Cristea, (אל העיטים)
  • Opere. Ediție îngrijită, prefață, tabel cronologic, note și comentarii de Teodor Vîrgolici, vol. I-VI,, 1994-2006; (יצירות, 2006-1994), בעריכת תאודות ורגוליץ'. כרכים 1–6 בעריכת ת. ורגוליץ'.
    • Jurnal, ediția a II-a, text integral, ediție îngrijită, prefață și note de Teodor Vîrgolici, vol. I-V,, (יומן 1996–2003 ) טקסט אינטגרלי.
  • Jurnal, 1947-1952 (pagini inedite cenzurate), ediție îngrijită de Teodor Vîrgolici,, 2006 (יומן - דפים לא ידועים שצונזרו בעבר), ב עריכת ת. ורגוליץ'.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאלא גאלאקטיון בוויקישיתוף

Dicţionarul teologilor români

"גאלא גאלאקטיון ולבטי הזקנה" מאת ג'ורג'ה ינאקה בעיתון "לומינה" של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24947494גאלא גאלאקטיון