ג'רמיה קלמנס

ג'רמיה קלמנס

לידה	האנטסוויל, טריטוריית מיסיסיפי, ארצות הברית
פטירה	האנטסוויל, אלבמה, ארצות הברית
מדינה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
סנאטור מטעם מדינת אלבמה 30 בנובמבר 1849 – 3 במרץ 1853 (3 שנים) → בנג'מין פיצפטריק קלמנט קלייבורן קליי ←

ג'רמיה קלמנס (באנגלית: Jeremiah Clemens‏; 28 בדצמבר 1814 – 21 במאי 1865) היה חבר הסנאט של ארצות הברית וסופר מאלבמה. הוא היה יוניוניסט דרומי (Southern Unionist), שהתנגד לפרישת אלבמה מן האיחוד בשנת 1861, אך שירת לזמן קצר בצבא הקונפדרציה. קלמנס היה מחבר הספר "טוביאס וילסון", אחד הרומנים הראשונים שנכתבו על רקע מלחמת האזרחים האמריקנית.

ביוגרפיה

קלמנס נולד בהאנטסוויל שבטריטוריית מיסיסיפי (כיום באלבמה), ב־28 בדצמבר 1814, לג'יימס ושרה (מילס) קלמנס. הוריו היגרו לאזור מקנטקי בשנת 1812, והתיישבו במה שלימים הפך למחוז מדיסון. הוא התחנך במכללת לגריינג' ובאוניברסיטת אלבמה, ולאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת טרנסילבניה.

ב־1834 התחתן עם מרי ריד, בתו של סוחר מהאנטסוויל. בערך באותה תקופה התגייס לצבא ארצות הברית ולקח חלק בפעילות הצבאית נגד אומת הצ'רוקי, כחלק מן האירועים שהובילו ל"מסלול הדמעות".

קלמנס הצטרף למפלגה הדמוקרטית, ובשנת 1839 מינה אותו הנשיא מרטין ואן ביורן לתובע הכללי של צפון ומרכז אלבמה. באותה שנה נבחר גם לבית הנבחרים של אלבמה וכיהן בו עד 1841. לאחר מכן שירת בצבא טקסס בעקבות המהפכה שם, ובהמשך נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית, וכיהן בתפקיד מ-4 במרץ 1843 עד 3 במרץ 1845. עם סיפוח טקסס לארצות הברית, התנדב שוב לצבא ושירת במלחמת ארצות הברית–מקסיקו, עד שעזב ב־1848 בדרגת קולונל.

ב־1849 נבחר לסנאט של ארצות הברית כדי למלא את מקומו של דיקסון הול לואיס שנפטר. אף שהיה דמוקרט, נבחר בעיקר בזכות תמיכת הוויגים של אלבמה. הוא התנגד לפשרת 1850, אך לאחר שעברה שינה כיוון וסייע להקים את "מפלגת האיחוד" שהתקיימה לזמן קצר באלבמה. מפלגה זו ניצחה בבחירות 1851 ברוב של שני שלישים ממחוזות המדינה. אף על פי כן, קלמנס לא נבחר מחדש לסנאט כשכהונתו הסתיימה ב־1853, בין היתר בשל טענות כי קנה את תמיכת הוויגים באמצעות הבטחות לתמוך באג'נדה של הנשיא זאכרי טיילור, וכן בשל איבתו של הממסד הדמוקרטי כלפיו. הוא פרש לחוותו כשמוניטין הציבורי שלו נפגע קשה.

לאחר מכן הצטרף לתנועת שאינם יודעים דבר (המפלגה האמריקאית), אך נכשל בניסיונו להיבחר מחדש לקונגרס. בבחירות לנשיאות 1856 תמך במילרד פילמור ואף נאם למענו ברחבי אלבמה, אך המדינה הצביעה לדמוקרט ג'יימס ביוקנן. לאחר תבוסה זו פרש מהחיים הציבוריים והחל בקריירה ספרותית, במסגרתה פרסם שלושה רומנים בין 1856 ל־1860: "ברנרד לייל" (1856), "מאסטנג גריי" (1858), ו"היריבים" (1859).

משבר הפרישה שפרץ עם בחירתו של אברהם לינקולן החזיר אותו לפוליטיקה. קלמנס התנגד לפרישה בעיתון Montgomery Advertiser וכציר בוועידת הפרישה של אלבמה ב־1861. כשהצירים הצביעו בעד פרישה, הוא נאלץ לחתום, אם כי בחוסר רצון, על הצו שהכריז על פרישת אלבמה מהאיחוד. הוא קיבל דרגה במיליציה של אלבמה, אך בשל הסתייגותו ממטרות הקונפדרציה פרש תוך שנה. בשנת 1862 עבר לצד האיחוד והפך לדמות המרכזית של תנועת היוניוניסטים בדרום אלבמה.

רומנו הרביעי, "טוביאס וילסון", תיאר לוחמת גרילה של יוניוניסטים בצפון אלבמה. בתקופת המלחמה הפך לקול בולט שתמך בנשיא לינקולן ובמדיניותו, וב־1864 אף פעל למען בחירתו מחדש. לאחר ההתנקשות בלינקולן, פנה קלמנס לנשיא החדש אנדרו ג'ונסון (גם הוא יוניוניסט דרומי) וביקש ממנו להשלים את ביטול העבדות. אך הוא מת ב־21 במאי 1865, זמן קצר לאחר סיום המלחמה, בטרם הספיק להשתתף בפועל בשיקום הדרום.

יצירה ספרותית

קלמנס נודע בתקופתו מחוץ לאלבמה בעיקר כסופר:

• "ברנרד לייל" (1856) ו"מאסטנג גריי" (1858) – רומנים בעלי יסודות אוטוביוגרפיים, על רקע מלחמת טקסס ומלחמת ארצות הברית–מקסיקו.
• "היריבים" (1859) – עיבוד ספרותי ליריבות בין ארון בר לאלכסנדר המילטון.
• "טוביאס וילסון" (פורסם לאחר מותו ב־1865) – סיפור על לוחמים יוניוניסטים בהרי אלבמה.

הוא גם עסק בכתיבת היסטוריה על מלחמת האזרחים בצפון אלבמה, אך לא סיים את העבודה לפני מותו.

משפחה

ג'רמיה קלמנס היה בן-דוד רחוק של הסופר סמואל לנגהורן קלמנס – הידוע יותר בכינויו מארק טוויין.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'רמיה קלמנס בוויקישיתוף

• ג'רמיה קלמנס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• ג'רמיה קלמנס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ג'רמיה קלמנס41902117Q252776