ג'ון קלארק (פיזיקאי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ון קלארק
John Clarke
לידה 10 בפברואר 1942 (גיל: 83)
השכלה אוניברסיטת קיימברידג'

ג'ון קלארק (באנגלית: John Clarke, נולד ב-10 בפברואר 1942) הוא פיזיקאי בריטי ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

בשנות ה-80, קלארק הוביל צוות מחקר, שכלל את ג'ון מרטיניס ומישל דבורה.[1] תגליותיהם בתופעות קוונטיות מקרוסקופיות במוליכות-על זיכו אותם פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025.[1]

ביוגרפיה

ג'ון קלארק נולד ב-10 בפברואר 1942 בקיימברידג'.[2][3] הוא למד בבית הספר פרס, לפני שהחל לימודי מדעי הטבע במכללת כרייסט שבקיימברידג'.[4] הוא סיים תואר ראשון בפיזיקה בשנת 1964, ולאחר מכן למד לתואר דוקטור בפיזיקה במעבדת מונד של החברה המלכותית באוניברסיטת קיימברידג'.[5]

בשנת 1965 קלארק הפך לאחד הסטודנטים הראשונים שהצטרפו למכללת דרווין החדשה בקיימברידג', והיה הנשיא הראשון של אגודת הסטודנטים של המכללה.[6] במהלך עבודת הדוקטורט שלו (בפיקוחו של בריאן פיפארד) קלארק פיתח מד מתח רגיש מאוד, אותו כינה מאוחר יותר SLUG, עבור "Superconducting Low-Inductance Indulatory Galvanometer".[4][5] הוא סיים את הלימודים לתואר דוקטור ב-1968.[5]

לאחר סיום לימודיו לתואר דוקטור, קלארק קיבל משרת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ולאחר מכן עבד בברקלי לאורך כל הקריירה האקדמית שלו, כמרצה עוזר (1969), מרצה חבר (1971) וכמרצה לפיזיקה (1973-2010).[7]

הקשר של קלארק עם אוניברסיטת קיימברידג' נמשך גם לאחר שעבר לארצות הברית.[7] בשנת 1972 נבחר קלארק לעמית במכללת כרייסט; בשנת 1989 היה עמית אורח בקלר הול, קיימברידג', ובשנת 1998 נבחר לעמית לוואי במכללת צ'רצ'יל, קיימברידג'.[7] קלארק קיבל תואר ScD מאוניברסיטת קיימברידג' בשנת 2003.[7] הוא נבחר לעמית כבוד במכללת כרייסט בשנת 1997, ובמכללת דרווין בשנת 2023.[7]

מחקר

מחקרו מתמקד במוליכות-על ובאלקטרוניקה מוליכת-על, ובפרט בפיתוח ויישום של התקני הפרעה קוונטית מוליכי-על (סקוויד), שהם גלאים רגישים במיוחד של שטף מגנטי.[8]

בשנת 1985, קלארק יחד עם ג'ון מ. מרטיניס, תלמיד לתואר דוקטור שלו, ומישל דבורה, פוסט-דוקטורנט באותה תקופה, הדגימו את ההתנהגות הקוונטית של אפקט ג'וזפסון.[1][9] עבודה זו הפכה מאוחר יותר לבסיס לחישוב קוונטי מוליך-על.[9]

הוא גם עבד על יישום של סקווידים שתצורתם מוגדרת כמגברים מוגבלי רעש קוונטי כדי לחפש את האקסיון, מרכיב אפשרי של חומר אפל.[8]

פרסים והוקרה

קלארק נבחר לעמית בחברה המלכותית בשנת 1986.[8] הוא זכה בפרס ג'וזף פ. קית'לי להתקדמות במדעי המדידה בשנת 1998. פרס קומסטוק לפיזיקה בשנת 1999[10], מדליית יוז[8] ופרס הזיכרון ע"ש אולי ו. לונאסמה בשנת 2004.[11] הוא נבחר לחבר זר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית במאי 2012.[12] הוא נבחר לחבר החברה הפילוסופית האמריקאית בשנת 2017.[13]

בשנת 2021 פרס מיסיוס קוונטום הוענק במשותף לקלארק, מישל דבורה ויאסונובו נקמורה.[14]

קלארק, דבורה וג'ון מ. מרטיניס זכו בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2025 על גילוי מנהור קוונטי-מכני מקרוסקופי וכימות אנרגיה במעגל חשמלי.[15]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 "AIP Congratulates 2025 Nobel Prize Winners in Physics – AIP.ORG". AIP (באנגלית). 2025-10-07. אורכב מ-המקור ב-7 באוקטובר 2025. נבדק ב-2025-10-07. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ↑ "John Clarke". nobelprize.org. 7 באוקטובר 2025. אורכב מ-המקור ב-7 באוקטובר 2025. נבדק ב-7 באוקטובר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ↑ "Clarke, John, 1942-". AIP. נבדק ב-7 באוקטובר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 "Cambridge Celebrates Its 126th Nobel Laureate as Alumnus John Clarke Wins 2025 Physics Prize". Times Now. 7 באוקטובר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 "John Clarke (E) | UC Berkeley Physics". אורכב מ-המקור ב-7 באוקטובר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ↑ "John Clarke: DCSA President 1966-67". darwin.cam.ac.uk. נבדק ב-7 באוקטובר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 "Professor John Clarke FRS". christs.cam.ac.uk. נבדק ב-7 באוקטובר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 "John Clarke". Royal Society. 7 באוקטובר 2025. אורכב מ-המקור ב-7 באוקטובר 2025. נבדק ב-15 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 9.0 9.1 Hassinger, Sebastian (2024-09-11). The New Quantum Era (באנגלית). "O'Reilly Media, Inc.". ISBN 978-1-0981-4938-3.
  10. ↑ "Comstock Prize in Physics". National Academy of Sciences. אורכב מ-המקור ב-29 בדצמבר 2010. נבדק ב-13 בפברואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ↑ "Olli V. Lounasmaa Memorial Prize". Aalto University (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2025-01-23. נבדק ב-2025-10-07.
  12. ↑ "National Academy of Sciences Members and Foreign Associates Elected". National Academy of Sciences. 1 במאי 2012. אורכב מ-המקור ב-4 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ↑ "American Philosophical Society: Newly Elected – April 2017". אורכב מ-המקור ב-2017-09-15. נבדק ב-2017-06-13.
  14. ↑ "John Clarke Is A Co-Recipient Of The Micius Quantum Prize | Physics". physics.berkeley.edu. נבדק ב-2025-10-07.
  15. ↑ Nobel Prize (2025-09-15). Announcement of the 2025 Nobel Prize in Physics. נבדק ב-2025-10-07.


זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925 רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950 פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975 קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000 ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שאל (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024) • ג'ון קלארק, ג'ון מרטיניס, מישל דבורה (2025)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ג'ון קלארק (פיזיקאי)41969991Q555849

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ג%27ון_קלארק_(פיזיקאי)&oldid=3473426"