איזידור אייזק רבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איזידור אייזק רבי
Isidor Isaac Rabi
לידה 29 ביולי 1898
פטירה 11 בינואר 1988 (בגיל 89)
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים ארצות הברית
הערות יהודי
תרומות עיקריות
שיטת התהודה למדידת התכונות המגנטיות של גרעינים אטומיים.

איזידור אייזק רבי (באנגלית: Isidor Isaac Rabi;‏ 29 ביולי 1898 – 11 בינואר 1988) היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי ממוצא גליציאני, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1944.

תחילת דרכו

ישראל יצחק רבי נולד ברימנוב שבגליציה (אז בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית) ב-29 ביולי 1898, למשפחה יהודית דתית. זמן קצר לאחר הולדתו היגר אביו, דוד רבי, לארצות הברית. חודשים מספר מאוחר יותר, בהיותו כבן שנה, הצטרפו הוא ואמו שיינדל אל אביו. המשפחה התגוררה בדירה קטנה בלואר איסט סייד במנהטן. שפת הדיבור בבית המשפחה הייתה יידיש. כאשר הגיעה העת לרשום את איזידור לבית הספר, אמו אמרה ששמו איזי ופקיד בית הספר חשב שהשם הוא קיצור לאיזידור, וכך הפך איזידור לשמו הרשמי. בשנת 1907 עקרה משפחתו לברוקלין, שם הייתה בבעלותם חנות מכולת.

כילד, גילה רבי עניין במדע. הוא קרא ספרי מדע שאותם שאל מספרייה ציבורית, ואף בנה לעצמו מכשיר רדיו. מאמרו הראשון, על מיקרופון קיבולי, התפרסם במגזין חובבי רדיו עוד בהיותו בבית הספר היסודי. לאחר שקרא על המודל ההליוצנטרי של ניקולאוס קופרניקוס הודיע להוריו כי נעשה אתאיסט. כפשרה עם הוריו הוא נאות לשאת דרשת בר מצווה ביידיש בהגיעו לגיל מצוות. הוריו ערכו חגיגה בביתם, והוא נאם ביידיש על דרך פעילותה של נורה חשמלית.

הוא סיים לימודי תיכון בברוקלין בשנת 1916 ועם סיום לימודיו החל בלימודי הנדסת חשמל באוניברסיטת קורנל, אולם עד מהרה שינה את מסלול לימודיו לכימיה. בשנת 1917, עם הצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, הוא החל באימוני צבא במסגרת לימודיו באוניברסיטה. לעבודת סיום התואר חקר את מספר החמצון של מגנזיום. בחודש יוני 1919 קיבל תואר ראשון בכימיה, אולם כיוון שבתעשיית הכימיה מיעטו לקבל יהודים לעבודה, הוא לא קיבל הצעות עבודה כלשהן. במשך תקופה קצרה עבד כמנהל חשבונות בחברה תעשייתית.

לימודים מתקדמים

בשנת 1922 שב רבי לאוניברסיטת קורנל והחל בלימודי פיזיקה. בשנת 1923 פגש את הלן ניומרק, סטודנטית בסמסטר קיץ במכללת האנטר. כדי להיות בקרבתה, לאחר סיום לימודי הקיץ, הוא המשיך את לימודיו באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, שם הנחה אותו הפיזיקאי אלברט וילס (Albert Wills) שהתמחה במגנטיות, והוא שהציע לרבי לכתוב את עבודת הדוקטורט בתחום. נושא עבודת הדוקטורט של רבי היה סוספטיביליות מגנטית של גבישים, והוא קיבל בזכותה תואר דוקטור בשנת 1927. אותה תקופה עבד כעוזר הוראה במשרה חלקית בסיטי קולג' של ניו יורק.

בחודש מאי 1927 קיבל רבי מלגת מחקר לתקופה שבין ספטמבר 1927 ליוני 1928. הוא התפטר ממשרת ההוראה בה החזיק, ונסע לאירופה להמשך לימודיו, שם התקבל כתלמיד מחקר במשרת פוסט דוקטורט אצל הפיזיקאי ארנולד זומרפלד באוניברסיטת מינכן. בעצת מנחו אלברט וילס הוא נסע לכנס ה-97 של האגודה הבריטית לקידום המדע בעיר לידס, שם שמע הרצאה של ורנר הייזנברג על מכניקת הקוונטים. בעקבות ההרצאה החליט להתנדב לעבודה במעבדתו של נילס בוהר בקופנהגן, שם חישב את התהודה המגנטית של מולקולת מימן, בעוד בוהר שוהה בחופשה. באוקטובר 1927, עם שובו של בוהר למעבדתו, הוא שלח את רבי להמשיך את מחקרו עם וולפגנג פאולי באוניברסיטת המבורג. עם הגיעו למקום, התיידד עם אוטו שטרן וסייע במחקרו בתחום קרניים מולקולריות, רעיון שאף פורסם על ידי רבי במכתב למערכת כתב העת Nature בשנת 1929. עם סיום תקופת מלגת המחקר שקיבל, נאלץ להתקיים עם אשתו בצנעה ממלגה נוספת שקיבל מקרן רוקפלר. הוא עזב את המבורג ועבר ללייפציג, שם קיווה לעבוד עם הייזנברג. בלייפציג פגש את רוברט אופנהיימר הניו יורקי, פגישה שהייתה תחילתה של ידידות ארוכת שנים. כיוון שהייזנברג נעדר מלייפציג לרגל מסע הרצאות בארצות הברית, רבי ואופנהיימר החליטו לנסוע למכון הטכנולוגי של ציריך שם התמנה פאולי לפרופסור.

עבודתו

במרץ 1929 קיבל רבי הצעה למשרת מרצה באוניברסיטת קולומביה וזאת לאחר שדיקן הפקולטה לפיזיקה באוניברסיטה חיפש פיזיקאי תאורטי להוראת פיזיקה סטטיסטית ולהוראת קורס בתחום החדש של מכניקת הקוונטים. הפנייה לרבי נעשתה בהמלצת הייזנברג. בחודש אוגוסט שבו רבי ואשתו לניו יורק ורבי היה לאיש הסגל האקדמי היהודי היחיד באוניברסיטת קולומביה באותה תקופה.

רבי התקשה בעבודתו כמרצה, ותלמידו לאון לדרמן זוכר כי לאחר הרצאותיו היו התלמידים פונים לספרייה כדי לנסות ולהבין את נושא ההרצאה. נורמן רמזי, לימים חתן פרס נובל לפיזיקה, זוכר את הרצאותיו של רבי כ"איומות למדי". למרות חולשתו כמרצה, רבי הצליח לעורר השראה במספר תלמידים בולטים לשאוף לקריירה בתחום הפיזיקה. בשנתו הראשונה בקולומביה לא פרסם מאמרים מדעיים כלל, למרות זאת קודם לדרגת מרצה בסוף השנה. בשנת 1937 הוא היה לפרופסור מן המנין באוניברסיטת קולומביה.

בשנת 1930 ביצע מספר מחקרים בתחום הכוחות הקושרים את הפרוטון. בשנת 1944 קיבל פרס נובל לפיזיקה על שיטת התהודה למדידת התכונות המגנטיות של גרעינים אטומיים. ההתנהגות המחזורית שחשף במסגרת ניסוייו, תנודות רבי, נושאת את שמו.

החל משנת 1940 עבד על בניית המכ"ם במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.

היה יועץ של המעבדה הלאומית לוס אלמוס בזמן פרויקט מנהטן.

לאחר המלחמה המשיך במחקרים שהביאו לפיתוח הלייזר והשעון האטומי.

היה ממקימי המעבדה הלאומית ברוקהייבן וארגון CERN.

היה ראש מחלקת הפיזיקה באוניברסיטת קולומביה בשנים 1945–1949. באותה תקופה עבדו בה 2 חתני פרסי נובל ו-11 עתידיים. בשנת 1964, כאשר אוניברסיטת קולומביה יצרה את הדרגה University Professor, היה רבי הראשון לקבלה. הוא המשיך ללמד עד מותו.

אותות הערכה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איזידור אייזק רבי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ תואר כבוד הוענק לפרופ' א. רבי, על המשמר, 26 באפריל 1957
  2. ^ תואר דוקטור כבוד של הטכניון הוענק לד"ר איזידור רבי, הבוקר, 10 ביוני 1963
  3. ^ תואר דוקטור כבוד למדעים הוענק לד"ר א. רבי בטכניון, דבר, 10 ביוני 1963


זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925 רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950 פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975 קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000 ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33490026איזידור אייזק רבי

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=איזידור_אייזק_רבי&oldid=2080258"