בתי הכנסת ברומניה

עם היווצרותן של קהילות יהודיות ברחבי השטחים, שכונסו במהלך הזמן תחת שלטון רומניה, בני קהילות אלה הקימו לעצמם בתי כנסת. בתחילה בית הכנסת נועד למלא שלושה תפקידים, בית תפילה, מקום כינוס עבור בני הקהילה ובית ספר יסודי עבור הבנים בגיל 3 עד 13. תחילה בית הספר התנהל בתוך מבנה בית הכנסת, אך בהמשך הוקמו מבנים בחצר בית הכנסת ואפילו ברחבי היישוב. מבנים בעלי תפקידים קהילתיים נוספים הוקמו בקרבת בית הכנסת, בית אבות, בית חולים, בית תמחוי ואפילו תא מעצר למי שבית דין רבני הטיל עליו עונש מאסר. בבית הכנסת הישן של אלבה יוליה, ברחוב טודור קונסטנטינסקו 2 היה תא כליאה כזה

תמונת פנים של בית הכנסת הגדול של בוקרשט

בתי הכנסת הראשונים

על פי רצון אוכלוסיות הרוב, שחיו באזורים אלה, נוצרים בני זרמים שונים, הוטלו על היהודים מגבלות שונות בהקמת בתי הכנסת ובהם גובה, שלא יעלה על גובה הכנסיות, מרחק מינימלי מהכנסייה הקרובה ביותר ואפילו חומרי הבנייה. תחילה לא הותר ליהודים להקים בתי כנסת בנויים אבן. בתי הכנסת מעץ נפלו לא פעם קורבן לשריפות ואכן ברומניה כעת נותר רק בית כנסת אחד הבנוי מעץ בפיאטרה ניאמץ. בית הכנסת הישן ביותר ששרד ברומניה הוא בית הכנסת הגדול של יאשי.

• 
  בית הכנסת הגדול של יאשי
• 
  בית הכנסת העתיק הבנוי כולו עץ, בפיאטרה ניאמץ
• 
  פנים בית הכנסת העתיק, בפיאטרה ניאמץ

בתי הכנסת הספרדים ברומניה

ברומניה התיישבו תחילה יהודים ספרדים, שהגיעו מגירוש ספרד דרך האימפריה העות'מאנית. היהודים הספרדים הקימו בתי כנסת מותאמים למנהגיהם (עם מוזיקה) ולטעמם.

• 
  ההיכל הספרדי הגדול, קהל גרנדה
• 
  תמונה של פנים ההיכל הספרדי הגדול
• 
  תמונה של פנים ההיכל הספרדי הגדול לאחר שנהרס במרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט

• 
  ההיכל הספרדי בקונסטנצה
• 
  ההיכל הספרדי הקטן בבוקרשט
• 
  ההיכל הספרדי הקטן, תמונה מבפנים.

רומניה נוצרה מאיחוד שתי נסיכויות, נסיכות מולדובה וולאכיה, הרגאט, ולאחר מכן סיפוח שטחים מאימפריות מתפרקות, האימפריה העות'מאנית, האימפריה האוסטרו-הונגרית והאימפריה הרוסית. ההיסטוריה של יהודי החבלים השונים הושפעה מהשלטונות השונים - באימפריה האוסטרו-הונגרית היהודים קיבלו שוויון זכויות מוקדם יותר, לכן היו מסוגלים לבנות לעצמם בתי כנסת ללא ההגבלות הקודמות.

בתי כנסת שנבנו באימפריה האוסטרו-הונגרית בערים שסופחו לאחר מכן לרומניה

• 
  בית הכנסת של טרגו מורש (סטטוס קוו)
• 
  ההיכל היהודי של רדאוץ
• 
  בית הכנסת שימלאו סילבאניי
• 
  בית הכנסת ברובע פבריק בטימישוארה
• 
  בית הכנסת בסיביו

במחצית השנייה של המאה ה-19 נוצר קרע ביהדות הונגריה בין זרם רפורמיסטי בשם יהדות נאולוגית ובין זרם שמרני, היהדות האורתודוקסית.היו גם קהילות יהודיות שלא הצטרפו לאף אחד משני הזרמים - הן נקראו "הסטטוס קוו". בין הזרמים היו מחלוקות רבות ואחת מהן התמקדה בצורת הבנייה של בתי הכנסת.

בנובמבר 1865 נערך כנס רבנים בעיירה מיכאלוביץ שבצפון הונגריה, כנס שאורגן על ידי הרב הקיצוני הלל ליכטנשטיין (הרב הלל ליכטנשטיין, הרב חיים סופר והרב עקיבא יוסף שלזינגר היו מניחי הבסיס האידאולוגי לאולטרה-אורתודוקסיה) וזכה לשם "הסינוד הרבני". יש הרואים בוויעוד זה את כנס היסוד של האולטרה-אורתודוקסיה או בשמה המודרני יותר, יהדות חרדית. קיימת מחלוקת לגבי מספר הרבנים שהשתתפו וחתמו על תשע הנקודות של הסיכום, בין 24 ובין 70. יש הטוענים שתחילה חתמו 24 ובהמשך צירפו את חתימותיהם עוד 46. אלה היו 9 הנקודות שסוכמו:

ההיכל הגדול של סאטו מארה (המבנה הגדול עם הצריחים) ולידו בית הכנסת שערי תורה

• אסור לדרוש בלשון "אומות העולם" ואסור להאזין לדרשות כאלה.
• אין להתפלל בבית כנסת שאין בו בימה באמצע בית הכנסת.
• אין לבנות בית כנסת בצורת מגדל (עם צריחים), כמנהג הנוכרים וכפי שנהגו הרפורמים.
• אסור ליצור בגדים מיוחדים לשליחי הציבור ולחזנים, כדוגמת בגדי המשרתים בקודש הנוצרים.
• אין ליצור מחיצות המבדלות את עזרת הנשים בצורה שתאפשר לגברים לראות את הנשים.
• אסור להאזין לתפילת מקהלה ואין להצטרף אליה לתפילה.
• אסור להיכנס לבתי כנסת שכונו "קהרשול" (של רפורמים).
• אסור לערוך חופה וקידושין בבית הכנסת, אלא רק תחת כיפת השמים.
• אסור לשנות ממנהגי היהדות או מאורחות בית הכנסת.

הקמת היכל קוראל של בוקרשט

היכל קוראל של בוקרשט

לאחר שהנסיכויות הרומניות התאחדו תחת שלטונו של אלכסנדרו יואן קוזה באו אליו נציגויות של המיעוטים והדתות השונות ברומניה כדי להביע את נאמנותם. קוזה סירב לקבל את המשלחת היהודית בטענה שאין להן משכן מודרני, כמו במערב ולא עומד בראשם רב מלומד, כמו במערב. נכבדים יהודים בבוקרשט ובראשם יצחק ליב וינברג (Isaac Leib Weinberg) כבר החלו לפעול בכיוון זה, אך דברי השליט גרמו לזירוז המפעל. נאספו כספים של בני הקהילה, נקנתה הקרקע עליה תוכננה הבנייה, אך חילוקי דעות בין הסיעה הפרוגרסיבית ובין הסיעה האורתודוקסית עכבו את הבנייה. יהודי בוקרשט רצו לבנות היכל (TEMPLU) מפואר שיזכיר להם את בית המקדש שהיה בירושלים ולשם כך שכרו אדריכלים, שיבנו היכל דומה להיכל שהיה ב-וינה, בית הכנסת טמפלגאסה - התוכניות היו אותן תוכניות, אך בקנה מידה קטן יותר.

ההיכל קיבל את השם "קוראל" מהמילה הרומנית למקהלה, COR, הכרזה על כך שבהיכל זה תהיה מקהלה והוא תוכנן בהתאם.

הבנייה התקיימה במקביל למאבק על מעמדם המשפטי של יהודי רומניה שהיו חסרי אזרחות. המאבק בבית המחוקקים עמד להיות מוכרע לטובת היהודים והמתנגדים למתן אזרחות ליהודים הלהיטו את רוחות הרומניה ולבסוף, בשבת 18/30 יוני 1866, פורעים רומנים פשטו על היכל קוראל, שבנייתו עמדה לפני סיום וגרמו נזקים גדולים מאוד. השלטונות גינו את המעשים והשליט אפילו תרם מכספו לתיקון הנזקים, אבל ראו בכך אזהרה והכריעו נגד היהודים בבית המחוקקים.

הבנייה התחדשה וב-6/8 יולי 1867, עשר שנים מתחילת העבודות, נחנך ההיכל. חגיגת החנוכה הייתה בנוכחות הסוכנים והקונסולים הכלליים של המעצמות הזרות, שרי ממשלת רומניה ובראשם יון ברטיאנו, ראש המשמר העירוני, ראש המחוז ועוזריו, מנהלי המשרדי השרים ועוד נכבדים רבים.

היכל קוראל של בוקרשט היה למבנה המרכזי של יהדות בוקרשט ושל יהדות רומניה, המקום בו שכנו הרבנים הראשיים של רומניה ושימש לטקסים של הקהילה. במקום ביקרו נכבדים יהודים ולא יהודים שבאו מרחבי העולם ובהם: הנדבן משה מונטפיורי, המדינאי היהודי-צרפתי אדולף כרמיה, הבנקאי מוריס דה רוטשילד, ראש ממשלת איטליה היהודי לואיג'י לוצאטי. בתקופה שבין מלחמות העולם ביקרו ונאמו בהיכל קוראל מנהיגי יהודים מהעולם ובהם: נחום סוקולוב, מנחם אוסישקין, זאב ז'בוטינסקי, נחום גולדמן ועוד.

ב-1949 הושמעה בהיכל קוראל התקווה ובהמשך ביקרו במקום נכבדים ישראלים רבים ובהם: גולדה מאיר, אבא אבן, פנחס ספיר, חיים בר לב, יגאל אלון, מנחם בגין, משה דיין, יוסף בורג, שמעון פרס, יצחק שמיר ועוד.

הקמת ההיכל הקוראלי השאירה רושם על יהודי רומניה הגדולה והם הקימו עוד היכלות קוראליים, בקראיובה, בטולצ'אה, בפוטנה ובקישינב.

ההיכל ידע נזקים נוספים, ברעידת האדמה של 1940 ובפרעות בעת מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט בינואר 1941. הלגיונרים גרמו נזקים ובזזו את ההיכל, אך לא שרפו אותו, כמו שעשו להיכל הספרדי הגדול. היהודים שיפצו כמיטב יכולתם והשתמשו בהיכל למטרות נוספות. בתקופת שואת יהודי רמניה סולקו התלמידים והמורים היהודים מכל בתי הספר הממלכתיים. ילדים מבתים מבוססים הלכו לבתי ספר יהודים פרטיים, אך לאחרים לא הייתה תשובה. הקהילה היהודית הקימה בתי ספר משלה לילדי היהודים ותמכה בבתי הספר היהודים הפרטיים.

קישורים חיצוניים

• Synagogues from Banat and Arad (באנגלית)
• Romania’s ornate and sometimes crumbling synagogues get new access via virtual tours (באנגלית)
• Index of Jewish Art and Material Culture (באנגלית)

לקריאה נוספת

• Sinagoga in Romania מאת האדריכלים אריסטידה סטרז'ה ו-לוצ'יאן שוורץ, הוצאת הספר, 2009. (ברומנית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בתי הכנסת ברומניה42722202